ביטול צ'ק כשלון תמורה עקב אי תשלום התמורה עבור הצ'ק

בחקירה אישר, כי הגם שבתצהירו טען כי הורה לבטל את השיק, בפועל לא נתן הוראת ביטול לשיק, אלא זה חולל בשל אי התאמה בסכומים, וכי לולא אי ההתאמה, היה השיק נפרע בחשבון המבקשת.

נטען, כי המבקשת שילמה את מלוא התמורה עבור עסקת העגלות, וכי השיק שחולל נימסר עבור עסקה אחרת, שאין למבקשת כל טענה לגבי הסחורה שסופקה בה. נטען, כי כיוון שגירסתו של חן קרסה בחקירתו הנגדית, ובשים לב לכך שטענתה של המבקשת היא טענה לכישלון תמורה בלתי קצוב, שאינה מהוה טענת הגנה, אף לא בין צדדים קרובים לשטר, הרי שיש לקבוע כי מדובר ב"הגנת בדים" ולדחות את ההיתנגדות.

...

גם אם נראה את טענת המבקשת לפגם בארגזי העגלות כטענה לפגם במימכר או באי התאמה של המימכר למוסכם, קרי, טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אזי סבורתני, כי לאור מגמה זו בפסיקה, המקובלת עליי בכל הכבוד, יש לקבוע גם כאן, כי טענה זו יפה כטענת הגנה גם בתביעה שטרית, בהיות הצדדים צדדים קרובים לשטר, ולאור הקביעה כי "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה" (עניין צמח נ' שלשבסקי לעיל); לחלופין ניתן לראות בטענתה משום טענת קיזוז, אשר לגביה נפסק במפורש כי ניתן להעלותה גם בתביעה שטרית בין צדדים קרובים (עניין Norland הנ"ל).

סוף דבר: ההתנגדות מתקבלת.

התובעת תשלם את הפרשי האגרה הנובעים מהעברת התיק לבית המשפט, ככל שקיימים.

לטענת הנתבע, התובעת והחייב 2 לא זכאים להפרע מהשטרות מאחר ולא מסרו את תמורת ההמחאות.

לטענת המצהיר, הסיכום מול מר סטפנסקי היה בעל פה ובמהלך ביצוע העבודה הסביר מר סטפנסקי כי הוא מתקשה לשלם כספים לעובדיו ולספקים ולכן ביקש הלוואה כנגד ההמחאות הדחויים שהיו ברשותו.

כאשר נישאל מדוע לא ביטל את ההמחאות, השיב כי קיבל עצה לבטל את ההמחאות וזה מה שעשה (בפרוטוקול בעמ' 11) ובהמשך התברר כי סטפנסקי הוא בהליכי פשט"ר. מר סטפנסקי העיד כי ביצע עבודות עבור הנתבע, אך לא בגין ההמחאות נשוא התביעה.

כך או כך, מעדויות הנתבע ומר סטפנסקי עולה כי ביניהם היה קשר קרוב, כי הטענה בדבר כשלון תמורה לא הוכחה והסתירות הרבות מטילות ספק ביחס לגירסה זו כולה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי ישירות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

דין התביעה להתקבל במלואה.

ואיזו טענת קזוז עומדת לה בזמן אמת כנגד כל השיטריות? אם ברור הוא שבוצעה עבודה, ולו חלקית – אז למה הנתבעת ביטלה את כל השיקים כאילו לא עשה עבודה כלל עת באותו שלב לא נולדו טענות קזוז בדבר השלמת עבודה על ידי צד ג'? אם התשלום שולם רק עבור עבודות הגבס, כי אז איזה כישלון תמורה ישנו? ואם שולם גם עבור תיקרת המגשים – הרי בעלה היה מודע לכך משהתובע משהציג לו קודם לתשלום שהוא לא סיים את תיקרת המגשים ובעלה לא טען דבר כנגד זאת שלא סיים וכי ייתן לו שיקים לאחר סיום תיקרת המגשים או כי השיק הוא על תנאי, ואם ביטל את השיקים כי לא סיים את העבודה, יישאל שוב - למה לא שולם לתובע דבר אם בעלה של הנתבעת כן מודה מספר פעמים כי מגיע לתובע כסף - היינו, ללא תנאי? התובע הציג את נספח 5א (שהוא נספח 6א, שהנתבעת ובעלה לא חלקו עליו) שם הוא מיפרט את העבודה – קומה 7 דירות 15-16, קומה 8 דירות 17 ו-13-14.

כשעומת על כך בבית המשפט מדוע לא הסכים לקבלת כל סכום השיקים (ואף למעלה מכך, משמדובר בעילה שטרית ולא חוזית ולטענתו יש הפרש שעליו לתבוע בנפרד תביעה חוזית – סך של 1200 ₪) ושיקוזז סכום הסולמות (בין 500-800 ₪ משלא ברור היה אותה עת הסכום המדויק והוא עתה טוען 400 ₪) - השיב כי לא שולם לו עבור תיקרת המגשים שכבר בוצעה ולכן הוא עורך קזוז – "אני משיב שהיה שם הפרש של תיקרת מגשים שזה היה באותו סכום של הסולמות ולכן לא היה טעם להסכים לכך. ביצעתי לו תיקרת מגשים ולא קבלתי תמורה כאשר תיקרת המגשים הייתה נוספת" (עמ' 17, ש' 10-13, הדגשה שלא במקור).

...

התובע בחר שלא לתקן את תביעתו באופן שתתווסף עילה חוזית ונתבע נוסף, ולא נעתר לניסיון פשרה לפיו יקבל מעבר לסכום השיק תוך קיזוז מה שכן בר קיזוז (כפי שיובהר) וזאת לסיום ההליך בין הצדדים על מנת שלא לגרור עלויות נוספות כלכליות ורגשיות (בחינת ערכי מטרד) בין הצדדים הכרוכים בהליכים נוספים, ועל כן נותרנו עם זוהי גדר המחלוקת המסתכמת בסך של 11,293 ש"ח. דיון והכרעה הצדדים לעסקת היסוד – צדדים רחוקים או צדדים קרובים? אין חולק כי עסקת היסוד התנהלה פיזית בין התובע לבעלה של הנתבעת.

אי לזאת, ולנוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלוא סכומה.

הנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 11,293 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת הבקשה לביצוע שטר ועד יום פסק-הדין.

משהופקדו בתיק 6000 ₪, הרי שסכום זה יועבר לתובע באמצעות בא כוחו באופן שהנתבעת תשלם את ההפרש לאחר הפחתת הסכום על פירותיו בבית משפט.

לאחר שהשיקים חוללו ולא כובדו, פנתה התובעת לנתבעת וביקשה אותה לשלם את תמורתם נוכח השרות שאותו רכשה ממנה, אלא שהנתבעת סירבה לשלם וטענה, בין היתר, כי אינה מחויבת לשלם עבור שיקים גנובים או כאלה שנמשכו ללא הרשאה.

בעניינינו, עסקינן בשני שיקים שבוטלו נוכח שני טעמים – "טופס השיק בוטל" והמשמעות היא, כי הלקוח ביקש לבטל את השיק מאחר ונגנב או אבד בעודו ריק, וכן: "חתימת המושך אינה תקינה". סעיף 6.2.1.7 להסכם, מאפשר לנתבעת לבטל את האופציה, במקרה שבו: "הצ'ק לא כובד כתוצאה מהיותו גנוב ו/או כתוצאה מעשיית שימוש בו ללא הרשאה או שלא בהתאם לה או שימוש במסמך מזויף או כהתחזות לאדם אחר, כמוצהר ע"י הלקוח קצה בעל הצ'ק ו/או על ידי הבנק עליו משוך הצ'ק, על פי העניין". סעיף 6.2.1.4 להסכם, מאפשר לנתבעת לבטל את האופציה, אם חזר השיק מסיבה טכנית: "הצ'ק לא כובד בשל סיבות טכניות (אין התאמה בין ספרות למילים, חסרה חתימה, חסר הסב וכדומה)". סעיף 6.2.1.6 להסכם, מאפשר לנתבעת לבטל את האופציה, אם חזר השיק מטעמים של אי התאמה או כישלון תמורה: "הצ'ק בוטל ע"י לקוח הקצה, בין היתר בשל טענה על מעשה ו/או מחדל של הלקוח ביחסיו עם לקוח קצה, לרבות טענת כישלון תמורה ואו טענת אי התאמה". הינה כי כן הוראות ההסכם שבין הצדדים, מקפלות בתוכן רציונל עסקי ברור- הנתבעת תבטח הבטחת פירעון שיקים מסיבות של העדר כסוי מספיק והליכי חדל"פ, ואולם לא תטול על עצמה סיכונים אחרים אשר בגינם לא יפרעו השיקים.

...

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אין בפרסום שאליו הפנתה התובעת התחייבות לפרוע כל שיק בכל מצב שהוא.

יש צורך במאמץ מסוים לקרוא את המלל (וודאי בגרסה החתומה שהוגשה לתיק שהיא פועל יוצא של עותק מצולם; קרוב לוודאי שהמלל היה ברור יותר בעותק המקורי של ההסכם)-ואולם גרסה לפיה לא ניתן כלל להבין את שכתוב נדחית בזאת.

סוף דבר: התביעה נדחית בזאת.

הנתבע טען שהתובעת אינה אוחזת כשורה נוכח קיומו של פגם במראה השיקים-מחיקת ההיסב שעל גבי השיקים, וכן טען שהתובעת לא נתנה תמורה עבור השיקים וכי בזמן קבלתם ידעה שלא ניתנה תמורה בגינם.

בהקשר זה טוען הנתבע כי אינו אחראי לחובותיו של חאלד ודאג שתשולם תמורה עבור השיקים שביטל.

הנתבע השיב בחקירתו שרים שילמה את סכום השיקים באמצעות שיקים של סלזיוס וכשנשאל מדוע ניהול מו"מ עם התובעת והתכוון לשלם השיב "כל הזמן טענתם שהשיקים חזרו". רים עמדה בחקירתה על כך שמסרה שיקים של סלזיוס "במקום החוב של גרה" מאחר ורצתה ליפתור את הבעיה של הנתבע בשל אי נעימות כלפיו וכי אינה מטפלת בכל ענייניו של חאלד.

הנתבע טען להגנתו לכשלון תמורה מלא בעסקת היסוד עם חאלד אולם עדותו עוררה קשיים שעה שהעבודה שהוזמנה מחאלד תוארה באופן כללי ולא ברור ("עזרתי לו שאני נותן לו מראש על עבודה שהוא היה צריך לבצע... זה לא היה מוגדר בכלל. היה יכול להיות עבור פרויקט וגם פרויקטים"- עמ' 13 לפרוטוקול שורה 24) ולא הוגשה כל אסמכתא להזמנת עבודה שאמורה להיות, מטבע הדברים, בהקף לא מבוטל לאור הסכום הכולל של השיקים שנמסרו.

...

נוכח אלה, אני סבורה כי טענת כישלון התמורה לא הוכחה.

כאמור, התייחסות זו הינה למעלה מהצורך שעה שהגעתי למסקנה כי תמורת השיקים שולמה באמצעות שיקים של סלזיוס.

סיכומו של דבר ומשהגעתי למסקנה כי סכום השיקים נשוא ההליך שולם לתובעת במלואו באמצעות שיקים של סלזיוס אשר נפרעו, כאמור, דין התביעה להידחות.