ביטול צוואה בגלל גירושין האם גירושין מבטלים צוואה

עיקר טענות הצדדים בתביעות: תביעה לביטול צוואה; התובעת טוענת שיש מקום לבטל את הצוואה מטעמים הקשורים בעריכתה; לדבריה, מצבו הרפואי של המנוח לא אפשר את עריכתה מתוך מחשבה צלולה וחופשית שכן במועד בו נערכה ונחתמה היה המנוח מאושפז בבית חולים "******", תחת השפעה בלתי הוגנת של ילדיו, לאחר ארוע מוחי בצד ימין של המוח (בעודו כותב ביד ימין).

ביום 15.3.16, כארבעה ימים לאחר שנערכה הצוואה הגישה התובעת תביעת גירושין וזאת כאשר המנוח היה מאושפז בבית החולים.

...

הנתבעים טענו שיש לדחות את הבקשה בשל טענת שיהוי; לדבריהם במסגרת דיון שהתקיים ביום 4.4.17 הצהירה התובעת לפרוטוקול שהתברר לה על קיום הצוואה, ובמועד זה היה עליה להגיש התנגדות למתן צו לקיום הצוואה; כך עולה גם ממכתבו של ב"כ מיום 19.4.17 אשר צורף לבקשה, ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מצאתי לדחות את הטענה משלא הוכחה, זולת סך של 1,000 ₪ בו הודתה התובעת; עיון בפירוט תנועות הבנק של המנוח בבנק לבינלאומי מלמד שביום 1.12.16 חשבון הבנק היה ביתרת זכות בסך 17,247.49 ₪, וביום 15.3.17 יתרת הזכות בחשבון הייתה בסך 3,990.57 ₪.

לאחר שעיינתי בתצהירי התובעת ובכלל זה בנספחים שצורפו על ידה, מצאתי לקבל את טענתה בחלקה, ולקבוע כי בנוסף לסך של 28,196 ₪ שכאמור שולם מכספי הפיקדון, שילמה התובעת, לטובת הלוואת המשכנתא סכום נוסף של 35,347.35 ₪.

סוף דבר; מכל המפורט לעיל, הנני קובעת כדלקמן: אני דוחה את כל טענות התובעת וקובעת שצו קיום הצוואה מיום 23.8.17, תקף.

ללמוד גזירה שווה מהפרשנות המפקיעה זכות הנהנת על פי פוליסה בגלל גירושים, לפרשנות הראויה לביטול זכותם של נהנים על פי צוואה, בגלל כשלון מטרתה כתוצאה משינויים במעמדם של הנהנים הנקובים בצוואה כתוצאה מפטירתם, או בגלל ריחוקם של צאצאיהם מליבו של המנוח בשנים שקדמו לפטירתו".

...

32 נוכח כל המתואר לעיל באריכות, נחה דעתי כי הצוואה בכתב יד מיום 20.06.1986 שערך המנוח נוכח נסיבות מיוחדות במקום עבודתו ואשר נשמרה בקלסר מרובה מסמכים ובמקום לא נניש, נשתכחה מליבו של המנוח.

סבורני כי שינוי הנסיבות המהותי האמור, חידוש הקשר עם בנו לרבות הולדת הנכדים אשר היו אהבתו ומקור גאוותו של המנוח, התנהלות המנוח ור. עם המתנגד והנכדים, העובדה כי המנוח לא אמר דבר על הצוואה לאיש, ההענקות הכספיות בחיי המנוח לבנו, שינוי המוטבים בקופת גמל, צוואתה של ר. משנת 1997 , המקום בו נמצאה הצוואה שבנדון ונסיבות הימצאה יחד עם יתר העדויות והראיות – מעידים כי הצוואה שבנדון נשתכחה מליבו של המנוח, כי היא איננה משקפת את רצון המנוח וכי הוא לא ייחס לה משמעות משפטית קונקלוסיבית של "צוואה". נראה כי אומד דעתו של המנוח לעת פטירה, היה כי יורשו על פי דין (המתנגד) יירש את עזבונו ולא אחיו.

עוד נראה כי המנוח לא העניק לצוואה שבנדון משמעות משפטית "סופית" על פיה יישק דבר; מהנסיבות והעדויות שהונחו בפניי נחה דעתי כי שמירת הצוואה בתוך הקלסר בחדר העבודה היתה בעלת משמעו סנטימנטלית, שמירת הסדר ותיעוד מסמכים שנים אחורה ולא תיקוף משפטי להוראות הצוואה וכוונה אמיתי כי .

לאור כל זאת עתר הדוד לסעד הצהרתי ולפיו: הסתלקותו מעזבון המנוחה בטלה; הצוו המתקן לקיום הצוואה – בטל; צו קיום צוואת המנוחה תקף; הסכם המתנה של האב בטל, העברת הזכויות במשק על שם האשה והאיש בטלה וכי יש לרשום הזכויות במשק על שמו ולחילופין להפריד את המיגרש עליו בנוי ביתו מיתר חלקי המשק, בהתאם להוראת אגף חקלאי מס' 62 של רשות מקרקעי ישראל ורישומו של מיגרש בשטח של 1 דונם על שמו.

כך עולה מפניית האגודה לסוכנות, ביום 3.12.78 , בבקשה להעביר את הזכויות במשק ע"ש המנוחה בלבד, בציינה כי הדבר נעשה "...מאחר והתגרשה מבעלה ואנו רואים בה כמחזיקה בלעדית

...

שוכנעתי שבמישור הפנים משפחתי, זכותו של הדוד התמצתה בזכות מגורים בלתי הדירה וכי אין הלימה בין זכות זו לבין הזכות אשר עשויה להתקבל בידיו של הדוד, במקרה של פיצול המשק.

לסיכום תביעתו של הדוד נדחית על כל חלקיה, לצד הקביעה שבמערכת היחסים הפנים משפחתית נוצרה לדוד זכות מגורים בלתי הדירה במשק למשך כל ימי חייו.

תביעתו של האב נדחית על כל חלקיה, תוך שנקבע כי לפני הסכם מתנה שהסתיים ברישום ולפיו הוקנו מלוא הזכויות במשק לאיש והאישה בחלקים שווים ביניהם, זכויות הכפופות להסכמות הפנים משפחתיות בדבר זכותו הבלתי הדירה של הדוד למגורים במשק למשך כל ימי חייו, כך שהם אינם רשאים לפנותו.

ניכר שלאורך כל חייו ביקש הבן למלא את החלל שנוצר בעקבות גירושי הוריו ומחלת אביו, ולבקש פעם אחר פעם את קירבתו של האב, ניסיונות שלא תמיד זכו לקרבה ובשנים האחרונות נדחו ע"י האב והותירו את בנו דואב וחבול.

לסיכום, על בסיס המסקנות המקצועיות ואפיון מחלתו של המנוח, והן על בסיס ראיות חד משמעיות מן הימים הסמוכים ממש ליום חתימת הצוואה המוקדמת, ומשום פער הזמנים הקצר בין שתי הצוואות והן על רקע מחשבות השוא של המנוח שכוונו בין השאר גם כלפי ה א ם, וכמו כן על בסיס פרשנות הצוואה על רקע כל המנוי לעיל, נקבע שהמנוח נעדר הכשירות להבחין בטיבה של הצוואה המוקדמת, ומן הדין ומתוקף הוראות סעיף 26 לחוק הירושה, להורות על בטלותה.

...

סוף דבר בית המשפט קובע כדלקמן: בקשת המבקש למתן צו קיום צוואה בתיק ת"ע 11099-06-15 – נדחית.

בקשת המבקש למינוי מנהל עיזבון קבוע בתיק ת"ע 11137-06-15 – נדחית התנגדות הבן למתן צו לקיום הצוואה בתיק ת"ע 13736-06-15 – מתקבלת, ומוצהר בזאת שצוואותיו של המנוח בטלות.

המבקש ישלם למתנגד הוצאות ושכ"ט בסך 20,000 ₪ (כולל מע"מ), תוך 30 יום מהיום.