חזוק לכך שקיים קושי של ממש לקיים הליך שכזה גם על פי חלק י' לחוק, ניתן למצוא בסעיף 324 לחוק, הקובע כי על בית-המשפט לבחון את סבירותה של הצעה להסדר נושים וזאת בהשוואה לחלופה של מתן צו לשקום כלכלי ליחיד המבקש את הצעת ההסדר וכן הקובע כי בית=המשפט רשאי להתנותה בתנאים שהתקיימותם מחייבת לכאורה נוכחות היחיד בישראל.
שנית, אף לו היה מקום לקבל את הטענה לפיה קיימת למערער זכות להגיש בעצמו או באמצעות מנהל ההסדר, בקשה לביטול הענקה או לביטול פעולה הגורעת מנכסי הנשייה בהתאם לסעיף 220 לחוק לגבי חלקו בנכס, הרי שאין בזכות תביעה זו ככל שהיא קיימת ואפשרית, כדי להוות נכס או זכות קיימים בעת הגשת הבקשה (זאת, מבלי להכנס לתנאי הסעיף העוסקים בפרק הזמן להגשת הבקשה שכבר חלף בעניינינו עוד בשנת 2018 או למצער בשנת 2020).
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בערעור ובהחלטת בית-המשפט קמא, ולאחר שעיינתי בתגובת הממונה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, אני סבורה כי יש להורות על מחיקת הערעור בשל היעדר התייצבות של המערער לדיון ובהיעדר טעם סביר לאי התייצבות זו כמתחייב מלשון תקנה 138(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:
לא התייצב בעל דין לדיון בעל פה ולא ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
(1)לא התייצב המערער, ימחק בית-המשפט את הערעור;
(2)לא התייצב המשיב והמערער התייצב, יברר בית-המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד.
לסיכום דברים אלה, ובדומה לקביעה זו, אני סבורה כי יש לבצע אבחנה בין מקרה בו נושה מגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד חייב המתגורר בחו"ל לבין מקרה בו הבקשה מוגשת על-ידי החייב/היחיד עצמו.
בהליכי הסדר לפי חלק י' לחוק, נוכחותו של היחיד הינה קריטית להצלחת ההליך שכן ככלל, אין מדובר בהליך שיש לקיים ב"שלט רחוק", כפי שצוין בצדק על-ידי בית-המשפט קמא, לא כל שכן אם היחיד מתכוון להשתקם ולהשתלב חזרה בחיים בישראל, ולא מצאתי מקום להתערב בקביעותיו גם בהקשר זה.
תוצאה זו מתיישבת היטב אף עם הוראת סעיף 322(ג) לחוק הקובעת כי "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית-המשפט כי יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין".
מובן שאין בכך כדי לסתום את הגולל בפני מקרים אחרים, בהם למשל, יוצע על-ידי היחיד שאינו מתגורר בישראל, סכום משמעותי לנושים במסגרת ההסדר והנושים יביעו הסכמתם להבאתו של ההסדר להצבעה, או למשל יוצעו נכסים וודאיים ממשיים ומשמעותיים בישראל, מקרה בו היחיד יתחייב להגיע לישראל לתקופה שתידרש על מנת לאפשר בדיקה מעמיקה של הכנסותיו והוצאותיו וכן של היקף חובותיו וכיו"ב, וכן יתחייב כי כל אחד מבני משפחתו המתגורר עימו יגיע לישראל לתקופה שתידרש לצורך השלמת הליך הבדיקה, מקרה בו היחיד יבהיר כי בכוונתו לשוב לישראל לצורך שיקומו וכיו"ב, נסיבות כאלה תיבחנה כמובן לגופו של עניין.
אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אני סבורה כי דין הערעור להידחות.
