ביטול צו קיום צוואה לפי סעיף 72 לחוק הירושה

התובענה לביטול צו הירושה: הוראות החוק הרלוואנטיות לביטול צו ירושה מעוגנות בסעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") שכותרתו "תיקון ובטול של צו ירושה וצו קיום" הקובע: "נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צוים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצוו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצוו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט".ח-1998 וכן תקנה 27 (ג) לתקנות הירושה, תשנ"ח- 1998 שכותרתה תיקון או ביטול צו הקובעת: "הבקשה תדון בפני בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אולם אם הוגשה הבקשה לרשם לעניני ירושה, והוא ראה כי נתקיים אחד מן התנאים הקבועים בסעיף 67א(א) לחוק או אם ראה שלא להזקק לבקשה לפי סעיף 72 לחוק, יעביר את הבקשה לבית המשפט כדי שידון בה; בית-המשפט רשאי שלא להזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצוו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה". בת"ע (טב') 41070-08-10 מיכאל גשוק נ' יעקב וייסמן, (פורסם במאגרים, 4.9.11) ובת"ע (טב') 22121-03-10 י.ה. נ' עז' המנוחה מ.ה. (פורסם במאגרים, 21.2.11) סיכם כב' השופט אסף זגורי את הקוים המנחים להפעלת שיקול הדעת השפוטי שיש להפעיל בבקשות לתיקון צו ירושה לפי סעיף 72 לחוק הירושה כפי שנתגבשו בפסיקה במרוצת השנים והמכונים על ידו "עשרת הדברות" ואלו הם: ראשית, קבלת בקשות לתיקון צו ירושה הן בגדר חריג ולא הכלל (ע"א 601/88 עז' המנוח רודה נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441, להלן: "הילכת שרייבר").

בנסיבות אלו, בשים לב לכך שהבקשה לביטול צו הירושה הוגשה בסמוך למועד שבו נודע לתובע על מתן צו הירושה, ועובדה זו לא נסתרה, ומאחר שצו הירושה נועד לבסס עילת תביעה כנגד רכוש אשר אינו רשום על שם המנוח (הזכויות בבניין) ובהיעדר כל רכוש אשר רשום על שם המנוח – מצאתי לנכון להורות על ביטול צו הירושה ולקיים דיון עינייני לגופה של צוואה.

...

יצוין כי במסגרת בתביעה הרכושית נקבע כי הדיון בתביעה הרכושית יוקפא עד להכרעה בתובענה לביטול צו הירושה ובתובענה לקיום הצוואה כמפורט לעיל (ר' החלטתי מיום 29.11.18 בתביעה הרכושית לעיל).

יש בכל האמור כדי לחזק את המסקנה לפיה רצונו של המנוח להוריש לתובע את הזכויות בבניין על מנת שהוא בעצמו יוכל להמשיך וליהנות מזכויות אלו במשך ימי חייו, ללא כל קשר ו/או תלות לנתבעת 2 ו/או ילדיו אלא להיפך, דווקא בשל התנהלותם בתקופה שבה נקלע לתסבוכת הכלכלית והקשיים שהיו לו בשנת 2009 כמפורט בתצהיר שהוגש.

סוף-דבר: בנסיבות אלו, מכל הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל – אני מורה כדלקמן: התובענה לביטול צו הירושה - מתקבלת.

ההתנגדות שהוגשה לקיום צוואת המנוח – נדחית.

צו כזה אינו בטל מעקרו, אלא אך ניתן לביטול בדרך של בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה / צו קיום 23 הצוואה, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 72 לחוק או בדרך של ערעור (ע"א 1134/06 24 ;871 ,861 ( רושרוש נ' מנסור, ]פורסם בנבו, 10.11.09 [; ע"א 239/89 שרש נ' גלילי, פ"ד מו( 870 ; ת"א (מחוזי-חי') 210/07 שלומי קרשי 25 ,865 ( ע"א 3706/91 שאולוב נ' שאולוב, פ"ד מז( 26 .

1 בפתח הדברים מן הראוי להביא את דבריו של חברי, כב' הש' יחזקאל אליהו, בת"ע 6696-07-15 י.ס. נ' ס.ט. ]פורסם בנבו) אשר יפים גם לענייננו כדלקמן: "בפתח ההכרעה אציין כי בהליך לביטול צו ירושה או צו קיום צוואה לפי ס' 72 לחוק

...

התנהלות חסרת תום לב זו מתחזקת בפרט משהוכח כי לתובעת עמדה הזדמנות למצות את זכויותיה הדיוניות לפני שנים רבות ולנקוט בכל הליך בקשר לקיום הצוואה, אולם בחרה משיקוליה שלה שלא לעשות כן. בנסיבות אלו, לנוכח התנהלותה החריגה של התובעת מצאתי לנכון בנסיבות דנן לפסוק לחובתה גם הוצאות לטובת אוצר המדינה, וכך אני מורה.

סוף-דבר: בנסיבות אלו, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: התובענה לביטול צו קיום הצוואה שניתן ביום 14.5.17 - נדחית.

לנוכח התוצאה ולנוכח התנהלותה חסרת תום הלב של התובעת בהליך זה והכמנת פרטים מהותיים מעיני ביהמ"ש אשר הולידו הליך ארוך ומיותר, אני מורה כי התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך 30,000 ₪ וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪ וכל זאת בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן – יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

הכרעת בית המשפט תיפתח במשוכה הראשונה העומדת בפני התובעת, והיא בירור וקיום הכללים שהעמיד הדין להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט לפי סעיף 72 (א) לחוק הירושה.

ביטול צו קיום צוואה מתוקף סעיף 72 (א) לחוק הירושה – הבסיס המשפטי מותב זה ציין לא אחת שביטול צו ירושה על בסיס הוראות סעיף 72 (א) לחוק הירושה, היא דרך חתחתים אשר רק המעטים יזכו לראות את סופה.

...

גם עדויות העדים האחרים שהגישו תצהיר מטעם האח, לא היוו משקל נגד למסקנה החד משמעית מטעם המומחה, ולנגלה מן המסמכים גם לעין בלתי מקצועית.

על בסיס המקובץ לעיל בית המשפט קובע שלא עלה בידי האח לסתור את חוות דעת המומחה, את ממצאיו ומסקנותיו, וגם לא עלה בידי עדיו לעשות כן. מן הדין לקבוע אפוא, שהצוואה בטלה מתוקף סעיף 26 לחוק הירושה ומשהוכח והונחה דעתו של בית המשפט שבמועד עריכת הצוואה, המנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של הצוואה.

סוף דבר הכרעת בית המשפט אינה משתמעת לשתי פנים ואדניה מונחים על חוות דעת מנומקת הנטועה היטב בחומר הרפואי שהונח גם לעיני בית המשפט.

העילות בעטיין מוסמך ביהמ"ש לבטל צו קיום צוואה: בטרם ההכרעה ובשעה שעסקינן בהליך של ביטול צו קיום צוואה לפי סעיף 72 לחוק הירושה, אדרש תחילה לבחון האם המבקשים עמדו במשוכה ובתנאים שמציב סעיף זה. [ראו בין היתר: ת"ע (מישפחה תל אביב-יפו) 6696-07-15 י.ס נ' ס.ט (מאגרים משפטיים, 28.08.2016).

...

המומחית ציינה כי שתי החתימות שעל גבי הצוואה "מאוד מאוד דומות" והשינויים אל מול דוגמאות החתימה שהוצגו לה (ראו עיקרי חו"ד לעיל) הביאו אותה לכלל מסקנה כי החתימות שעל גבי הצוואה אינן חתימותיו של המנוח, אך מלבד המגבלות שהובאו לעיל ביחס לחוות דעת לניתוח כתב יד, המומחית ציינה שיכול שהנחרצות בעת החתימה על הצוואה יצרה את אפיונן הספציפי של החתימות שעל גבי הצוואה (עמ' 6, ש' 30 - 33 לפרוטוקול) והוסיפה: "אני לא יכולה לומר מה השפיע עליו ברגע שחתם על הצוואה" (שם, ש' 35 – 36) וזאת הגם שסברה שהשינויים בין החתימות על גבי הצוואה לבין חתימות ההשוואה אינן טבעיות והגיוניות לדעתה (עמ' 7, ש' 1 - 4 לפרוטוקול).

עוד קבעה כב' השופטת ארבל (שם, בעמ' 686): "בסופו של יום רצונו של המצווה שהינו אבן הפינה והמסד של דיני הירושה, והגשמתו הינה היעד והמטרה העוברים כחוט השני בהוראות החוק". בעניין זה חשוב להדגיש כי בשעה שנחה דעתי שצוואת המנוח משקפת את רצונו, "אין לנו עניין כאן לא בתבונה ובסבירות של מעשי המנוח אף לא במידת ההומאניות שבהם. השאלה היחידה, הניצבת לפנינו, היא, אם יש בהתנהגותו הכוללת של המנוח בשעת החתימה על הצוואה כדי להצביע על כך כי הוא ידע להבחין בטיבה של צוואה." ע"א 851/79 שולמית בנדל נ' דורון בנדל, לה(3) 101 (1981).

סיכום: אשר על כן ולאור כל המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול צו קיום צוואת המנוח שקוימה ע"י כב' הרשם לענייני ירושה ומובהר כי צוואת המנוח מיום 4.7.2018 תקוים בהתאם לצו הקיום מיום 23.8.2020.

זאת, לנוכח קביעת בית המשפט, לפיה היה על המשיבה להגיש בקשה לפי סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה).

בתביעה לסעד הצהרתי עתרה המשיבה להצהיר אודות זכותה לקבל חלק בעזבון המנוח, בעוד בהליך שלפניי היא עותרת לביטול צו קיום הצוואה.

...

לפיכך, הבקשה נדחית.