לציין, כי בתיק קמא ניתן פסק דין (בשנת 2012), והמדובר בתיק סגור, כאשר ההחלטה האחרונה שניתנה בהליך קמא (טרם הגשת הבקשה לביטול צו עיכוב היציאה של הקטין) היא מפרוטוקול הדיון שנערך בשנת 2013.
בפסיקה נקבעו מספר שיקולים שעל ביהמ"ש לשקול ולבחון עת הוא דן בבקשה לביטול עיכוב יציאת קטין מן הארץ, וביניהם: גיל הקטין, זכותו של ההורה הנותר בארץ ומעוניין בקשר עם הקטין שיוצא לחו"ל, זכות ההורה המשמורן, טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין, האם קיימות ראיות או אינדיקאציות לניסיון הגירה של ההורה לחו"ל, היסטוריה של יציאות מהארץ של הקטין והחזרתו, האם מדובר בבטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או בבטול קבוע, השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ, האם המדינה אליה יוצא הקטין חתומה על אמנת האג, האם המדינה אליה נוסע הקטין היא מדינה מסוכנת, שיקולים של תום לב, ושיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות (ר' בהרחבה פסק דינו של כב' השופט א. זגורי בתמ"ש (נצ') 13612-06-14, פורסם בנבו, מיום 13.7.14).
...
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 10.5.23 שניתנה בתיק תמ"ש 2219-09-11, ולפיה נעתר ביהמ"ש לבקשת המבקשת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ של בנם הקטין של הצדדים (יליד שנת 2011) לצורך הפלגה משפחתית לחגיגת יום הולדתו של סב הקטין (אב המבקשת), בכפוף להמצאת הערבויות הבאות: ערבות בנקאית ע"ס 150,000 ₪ או לחילופין רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותה של המבקשת או בני משפחה הקרובה; שני ערבים אשר גובה השתכרותם מעל 12,000 ₪, כאשר ערבים אלו יעוכבו עד לחזרת הקטין ארצה.
מנגד טען המשיב, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: למשיב אין כל התנגדות ליציאת הקטין מהארץ אך זאת בכפוף למתן ערבויות ובטחונות מתאימים; לצדדים היסטוריה ארוכה של הליכים משפטיים בבימ"ש, בעיקר בסוגיית משמורת הקטין, הסדרי שהות וקביעת מקום מגוריו; למבקשת דרכון זר והיא פועלת להוצאת דרכון זר גם לקטין.
דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.
ההלכה היא כי על בית משפט לנמק החלטתו ומשהדבר לא נעשה - אין מנוס מהחזקת הדיון לבית משפט קמא מטעם זה בלבד.
בנסיבות אלו, אין מנוס מהשבת הדיון בבקשה לביטול עיכוב היציאה מן הארץ של הקטין לבית משפט קמא, אשר ינהג בבקשה כמפורט לעיל, ויערכו חקירות של הצדדים ועדיהם.
