הערייה הוסיפה על כך והבהירה, כי חוק העזר נקבע כשנה וחצי לפני קביעת הנוהל ולשיטתה, פרק זמן זה שולל את טענות העותרת בהקשר זה. הערייה מפרטת, כי העותרת ידעה, בין היתר, על מדיניות אכיפה זמנית שנקבעה ביום 2.9.13 והעניקה תקופת היסתגלות בת שנה; על החלטת בית המשפט מיום 19.5.14, אשר הורתה לעירייה לקבוע מדיניות אכיפה שתחול באופן מידי; על מדיניות אכיפה חדשה שנקבעה ביום 9.9.14, האוסרת פתיחת מרכולים בשבת; על קנסות ובקשות לצוי סגירה וכן על בקשות על פי פקודת בזיון בית המשפט שננקטו כנגדה מטעם הערייה.
הוראות סעיף 5א(א) בחוק העזר קובעת, בין היתר, כי ראש הערייה רשאי "בכל מועד אחר", לתת היתר שבת והוראת סע' 5(ו) קובעת, כי "ביטל ראש הערייה היתר... אם היתקיימה הגרלה, יינתן היתר לפתיחת מרכול למבקש ההיתר הבא שעלה בהגרלה אחרי המבקש שזכה בהיתר שבוטל; אם נקבעה תורנות, יתוקן לוח התורנויות".
החשש כי עסקים חדשים ייפתחו במהלך השנתיים שלגביהן ניתנו היתרים ונקבעו תוצאות הגרלה, אינו מהוה הצדק להתערבות בהוראות הנוהל.
...
בד בבד, אני מקבל את טענות העותרת בחלקן ביחס לעדכון המכסות.
בהתאם לכך, אני מורה לעירייה לעשות שימוש בסמכותה ולבחון אם התרחש "שינוי הנוגע לעניין", כהוראת סעיף 2(ט) בחוק העזר, באופן המצדיק כי תוגש הצעה לעדכון המכסות אל מועצת העירייה.
כל זאת, מבלי לעכב את פרסום ומימוש הוראות הנוהל וחוק העזר ומבלי לכבול את שיקול הדעת של העירייה, של מי מבעלי התפקידים בה, או של המועצה הכללית ביחס לתוצאות בחינה זו.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, בהיקף הדיון, במורכבותו ובמכלול נסיבות העניין - אני מחייב את העותרת לשאת בהוצאות העירייה, בסכום מתון וכולל של 7,500 ₪.