ביטול פסק דין תביעות קטנות בגלל ייצוג על ידי עורך דין

בית המשפט קמא קבע כי העובדה כי חברה הביטוח מיוצגת על ידי נציג, אינה מהוה עילה לחרוג מהכלל לפיו הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורך דין בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

בנסיבות הללו, סברתי כי ראוי היה להעתר לבקשה לביטול פסק הדין ולאפשר את בירור התביעה לגופה, בהליך אחד אשר בו יוכרעו הטענות כולן, כאשר נוכח הטענות המשפטיות יותר למבקשת ייצוג על ידי עורך דין בהליך.

...

המבקשת טענה כי היא בעלת הרכב, נהגת יחידה והפוליסה אשר נערכה בסופו של דבר על ידי חברת הביטוח אינה משקפת את שהוסכם בינה לבין סוכן הביטוח, נציג חברת הביטוח.

מכאן, במובחן מהחלטות אחרות, בהתאם לדברים של כב' השופט עמית כאמור ולנוכח לשון תקנה 16 המתייחסת מפורשות להחלטה בבקשה לפי תקנה 12, המסקנה היא כי יש להתיר בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד וזאת במשולב עם בקשת רשות ערעור על פסק הדין – כפי שהתבקש בהליך זה אשר בפניי.

בנסיבות הללו, סברתי כי ראוי היה להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין ולאפשר את בירור התביעה לגופה, בהליך אחד אשר בו יוכרעו הטענות כולן, כאשר נוכח הטענות המשפטיות יותר למבקשת ייצוג על ידי עורך דין בהליך.

סיכומו של דבר, הערעור מתקבל באופן שהחלטת בית המשפט קמא מיום 21.2.18 ופסק דינו מיום 29.10.17, מבוטלים.

הצדדים, שהיו או יוצגו על ידי עורך דין, הצהירו כי "הובהר לנו כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את התביעה או לדחות את התביעה במלואה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעתו, לרבות משקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים, וכי בנסיבות אלה, הסיכוי לקבלת רשות ערעור אינו גדול". משכך, פסק בית המשפט בדרך הפשרה, קיבל חלקית את תביעתו של מבקש 2 ופסק לטובתו סך כולל של 10,000 ₪.

בהסכמה להכרעה לגופו של עניין, למעשה, הסכימו שני הצדדים לוותר כל טענה דיונית שהייתה יכולה לעמוד להם בהליך, עד אותה עת. דין הבקשה לביטול פסק הדין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א, להדחות גם כן. בפרוטוקול הדיון, שני הצדדים מצהירים על כך, שהם מודעים לכך שפסק דין שנעשה על דרך הפשרה, וכי בית המשפט יכול לקבל או לדחות את התביעה במלואה, אם יראה לנכון משקולי צדק.

מן הראוי להזכיר אף את דברי השופט טירקל באותו פסק דין עצמו לפיהם "ראוי לעודד את המתדיינים ללכת בדרך הפשרה, ומשפסק בית-המשפט על דרך זאת, ראוי לה לערכאת העירעור שלא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי-דופן המצדיקים היתערבות כזאת". כל שכן, שאין מקום ליתן רשות ערעור על פשרה שנפסקה בבית המשפט לתביעות קטנות.

...

בהסכמה להכרעה לגופו של עניין, למעשה, הסכימו שני הצדדים לוותר כל טענה דיונית שהייתה יכולה לעמוד להם בהליך, עד אותה עת. דין הבקשה לביטול פסק הדין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א, להידחות גם כן. בפרוטוקול הדיון, שני הצדדים מצהירים על כך, שהם מודעים לכך שפסק דין שנעשה על דרך הפשרה, וכי בית המשפט יכול לקבל או לדחות את התביעה במלואה, אם יראה לנכון משיקולי צדק.

במקרה דנן, נראה כי בית המשפט הגיע למסקנה אפשרית, שהרי גם המבקשים טוענים כי ציפו לתוצאה שאינה נמוכה מ- 8000 ₪, ונפסקו 10,000 ₪, אף כי נתבעו כמה עשרות אלפים בין שני התובעים.

נוכח כל האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות חיפה (כב' השופטת קרן מרגולין-פלדמן), מיום 25.10.20 בתיק ת"ק 62062-05-19, במסגרתה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה כנגד המבקש ביום 13.07.20.

משכך הגיש המבקש ביום 19.11.19 הודעה לבית המשפט קמא לפיה כתב התביעה לא הומצא לידיו וכן ביקש במסגרת הודעה זו להיות מיוצג על ידי עורך הדין במסגרת הבקשה למחיקת התובענה והבהיר כי אינו מייפה בא כוחו לקבל עבורו כתבי בית דין המבקש ציין כי לאחר הדיון בבית משפט קמא היתנהל מו"מ בין המשיב וב"כ המבקש, שלא היה מוסמך לקבל עבורו כטענתו כתב בית דין, והציע למשיב שימציא כתב התביעה על מנת לבחון אם ניתן להציע הצעת פשרה.

בגדר הפעלת שיקול הדעת בבטול פסק דין בית המשפט דן בשאלה מה הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע לדיון; ומהם סכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין; כאשר השאלה העיקרית הנה שאלת סכויי ההגנה, מאחר ומחדל של אי התייצבות ניתן לרפא על ידי פסיקת הוצאות.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של מקרה זה הוכח בפני בית משפט קמא שכתב התביעה נמסר למבקש או למי מטעמו, או למצער כי המבקש מודע לכך שכתב התביעה הוגש כנגדו, וכי המבקש הערים קשיים שלא בתום לב אשר נועדו לסכל את הניסיונות שביצע התובע על מנת להמציא לידיו כדין את כתב התביעה דנן.

על כן, הבקשה נדחית.

הנני מחייב את המבקש בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪ בגין הוצאות ההליך שבפני.

לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע מיום 21.3.21 שניתן במסגרת ת"ק 21362-09-20 על ידי כבוד השופט תומר אורינוב.

המבקש עתר בבקשתו לבטל את פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות כולל פסיקתו לפיה חייב את המבקש בהוצאות בסכום של 500 ₪ וכן עתר לחייב את המשיבות בפצוי מלא או חלקי כפי שבית המשפט ימצא לנכון.

רוככו דיני הראיות ונאסר בדרך כלל ייצוג של הצדדים על ידי עורכי דין (סע' 62, 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177,190 (1994)).

בהקשר זה כבר נאמר: "המחוקק ראה לנכון שלא להעניק זכות ערעור על פסקי הדין של בית המשפט בתביעות קטנות, כחריג לעיקרון בדבר הזכות לפנות לערכאת ערעור. בכך הוא גילה את דעתו, שהליכים שראשיתם בבית המשפט לתביעות קטנות אמורים, ככלל, להסתיים עם מתן פסק הדין בערכאה הדיונית ללא הליך של השגה בפני ערכאה גבוהה יותר" [רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.05.2015)].

...

לאחר ששקלתי את טענותיו של המבקש ובחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא, את מסמכי ההליך שהתנהל לפניו, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להדחות; נסביר: במישור הנורמטיבי יאמר שתכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות הייתה לאפשר דיון מהיר, קצר, פשוט וזול בעניינים בעלי ערך כספי מועט.

ובעניין רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (‏9.8.2018), נאמר: "לא זו אף זו, ענייננו בהליך שהחל בבית משפט לתביעות קטנות, אשר הערעור על פסק דינו הוא ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (ראו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984). נקבע לא אחת כי בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבחריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר (ראו: רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל, פסקה ו' (2007); רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.03.2015); רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן, פסקה 6 והאסמכתאות המובאות שם (26.12.2016)). המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. אף בשל כך, דין הבקשה להידחות ( כב' הש' י. וילנר).

על כן, הנני דוחה את הבקשה.

בפני בקשה שהוגשה על ידי חברת טי. וי. פוינט בע"מ ועל ידי חברת נ.מ.ל המזרח יבוא, שיווק וסחר בע"מ (להלן: "המבקשות") לפיה אורה על ביטול פסק הדין שניתן על ידי ביום 30/05/21 במסגרתו היתקבל עירעורו של המשיב על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה והמשיבה 1 חויבה לשלם למשיב תוך 7 ימים מהיום את עלות רכישת הכורסא וההדום בסך של 5,500 ₪ והוצאות ההובלה בסך של 250 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כדין וכי בכפוף לתשלום המלא בפועל תהא המשיבה 1 זכאית לתאם מועד עם המשיב, שבו תהיה רשאית ליטול לידה את הכורסא וההדום מבית המשיב.

וכידוע במסגרת ערכאה זו לא הייתה אף מניעה כי המבקשות או מי מהן תיטולנה ייצוג על ידי עורך דין.

...

לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה סבורני כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

לנוכח כל האמור, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.