ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בתביעות קטנות

בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש ת"ק 35834-05-22 מייזליק ואח' נ' אחים אום תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה ריבי לב אוחיון תובעים 1. שפרה מייזליק, ת.ז. 203927470 2. משה מייזליק, ת.ז. 308255975 נתבעת אחים אום ח.פ. 540168242 פסק דין

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעת לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בהיעדר הגנתה ובהיעדר תייצבותה לדיון מיום 15.9.22.

ע"מ להכריע בתובענה (או בבקשה לביטול פסק הדין) עליי לבחון האם יש ממש בטענות ההגנה באופן המצדיק דחיית התובענה, שמא עליי לקבלה בהתאם להוראות חוק המכר, אשר מעניק סעד אוטומאטי לרוכש, אף בלא הוכחת נזק, כאשר ישנו איחור במסירת הדירה לחזקתו.

...

אין בידי כדי לקבל טענה זו, שורה ארוכה של פסקי-דין התייחסה למונח "כוח עליון" או "Force Majeure" – וצמצמה את הנסיבות העשויות להיחשב ל"כוח עליון" ומגיפת הקורונה אינה חוסה תחת מונח זה. כך למעשה נקבע בשורה של פסיקה העוסקת במקרים כגון דא. אי צירוף חוזה שכירות הנתבעת טענה בהגנתה כי התובעים לא הוכיחו נזק, ולא צירפו חוזה שכירות לסכום הנטען ואף מטעם זה יש לדחות את תביעתם.

סוף דבר- פסק הדין מיום 15.9.23 יעמוד בעינו.

הנתבעים ישלמו לתובעים פיצוי בסך 33,502 ₪ בהתאם לחוק המכר.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) - תשל"ז-1976, דנה בבטול החלטה שלא בפני בעל דין, וזו לשונה: "ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". הוראות תקנה 12 לתקנות השיפוט מסמיכה את בית משפט לתביעות קטנות לבטל פסק דין שנתן במעמד צד אחד גם ללא תגובת הצד שכנגד.

...

המבקשת עוד טענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלשהי כנגדה מאחר והמשיב לא הציג ראיות התומכות בטענותיו ועל כן דין טענות התביעה להידחות.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו, וכדי לא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע את טענותיה, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ובהעדר כתב הגנה, ביום 11.12.2022, יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 1,000 ₪ למשיב וזאת בתוך 30 יום מהיום.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) - תשל"ז-1976, דנה בבטול החלטה שלא בפני בעל דין, וזו לשונה: "ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". הוראות תקנה 12 לתקנות השיפוט מסמיכה את בית משפט לתביעות קטנות לבטל פסק דין שנתן במעמד צד אחד גם ללא תגובת הצד שכנגד.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו ולאחר עריכת מלוא האיזונים הראויים בין האינטרסים השונים של המבקשת והמשיבה, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ובהעדר כתב הגנה ביום 27.11.2022, יבוטל כנגד תשלום הוצאות למשיבה בסך של 200 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ת"ק 12795-07-22 פלוני נ' ראפטינג נהר הירדן בגליל 2005 בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הבכירה ריבה שרון מבקשת/הנתבעת ראפטינג נהר הירדן בגליל 2005 בע"מ משיבה/תובעת לאה זילברברג החלטה

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית הסמכות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד קבועה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה או פסק דין כאמור, 'בתנאים שייראו לו'.

לא מכבר, ביום 29.1.23, ניתנה החלטת ביהמ"ש העליון בעיניין רע"א 7127/22 טארק עבד אלחי ואח' נ' צאלח מנסור ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "עניין טארק"); בית המשפט היתייחס שם לעילות הביטול, כדלקמן: " ... הבחינה הפסיקה בין שתי עילות ביטול: העילה האחת, היא ביטול מחובת הצדק, בגין פגם דיוני היורד לשורש ההליך. על פי רוב מדובר במקרים שבהם התביעה לא הומצאה כדין למבקש הביטול. ... עילת הביטול השנייה, הרלוואנטית לענייננו, היא ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט. בהקשר זה, נשקלים שני שיקולים מנחים: הראשון, הוא סיבת מחדלו של המבקש להיתגונן – האם כתוצאה מזלזול בבית המשפט, או שמא בשל טעות בתום לב, אי-הבנה או רשלנות. השיקול השני, שלו נודעת חשיבות רבה יותר, הוא סכויי ההגנה של מבקש הביטול. ביסודו של שיקול זה מונחת ההשקפה שאין תוחלת בביטולו של פסק דין אם אין סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. עם זאת, לעניין זה אין צורך להוכיח הגנה איתנה, אלא די להראות קיומה של הגנה לכאורית (ראו: רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, פסקה 8 (10.8.2010) (להלן: עניין מרגוליס); רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, פסקה 3 (2.6.2015) (להלן: עניין עיסא); ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה, פסקה 12 (27.11.2014) (להלן: עניין עובדיה); רע"א 8570/21 אבועזיז נ' אפרים, פסקה 8 (27.12.2021); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 426-423 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין))." בעיניין טארק, בית המשפט היתייחס לשיקול נוסף, שעניינו בזכות גישה לערכאות, הנמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהיעדרו: "לצד שיקולים מנחים אלה, קיים 'שיקול-על' נוסף המשפיע על ההכרעה במקרים הנדונים, ועניינו בזכות הגישה לערכאות, שנמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהיעדרו. אמנם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול האנטרס הצבורי בדבר ניהול יעיל של מערכת המשפט, ואל מול זכויותיו של בעל הדין שכנגד (ראו: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 11 (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)). עם זאת, זכות הגישה לערכאות היא בעלת משקל רב. התוצאה של מתן פסק דין נגד בעל דין מבלי שנשמע קולו וניתן לו יומו בבית המשפט, קשה היא. בשל כך, נקבע כבר כי "ניהול ההליך השפוטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל על דרך של מתן פסק דין בהיעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן" (רע"א 7173/11 קוי אשראי לישראל שירותים פינאנסיים משלימים בע"מ (בפרוק) נ' United Kingsway Ltd, פסקה 6 (31.1.2012); וראו גם: רע"א 1473/00 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' BLOMBERG - WERKE GMBH, פסקה 3(ד) (1.8.2000)).

...

לצד זאת, שוכנעתי כי לא ניתן לשלול שיש לנתבעת סיכויי הגנה טובים.

בנסיבות העניין, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות התובעת, בסך של 2,500 ₪ , ללא קשר לתוצאות ההליך, עד לא יאוחר מיום 10/5.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים, עם אישורי מסירה שיסרקו לתיק.

כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי – בנגוד לפסק דין בהליך "רגיל" – פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לתקיפת פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות).

כפועל יוצא מתכלית ההליך נפסק כי "החלטה אחרת" של בית הדין במסגרת של תביעה המתבררת בדיון מהיר אינה ניתנת לערעור אלא בגדריו של ערעור על פסק הדין (ראו בין היתר: דב"ע (ארצי) נו/ 153 – 3 אילנה בן עזרא – מדינת ישראל, פד"ע לא 501 (1996); בר"ע (ארצי) 17172-04-16 פרץ - בטחון אזרחי ש.ק. בע"מ (22.6.2016); בר"ע (ארצי) 52188-11-20 azmera – בן ארוש (24.12.2020)).

משכך נפסק כי החלטה על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מאפשרת מתן רשות ערעור, מאחר שלא ניתן להשיג עליה בפסק דין סופי (בש"א (ארצי) 1401/04 מחמד - י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ (13.12.2004); בר"ע (ארצי) 17172-04-16 רן – בטחון אזרחי ש.ק. בע"מ (22.6.2016)).

...

דיון והכרעה תמצית ההחלטה וההיבט הדיוני לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהשתלשלות העניינים המלאה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה על מנת לקדם את תכלית הדיון המהיר ולחסוך בהוצאות נוספות לצדדים, יש מקום לדחות את הבקשה אף ללא קבלת עמדת המשיב.

הנה כי כן, גם אם הנימוק להעברת הדיון שגוי וההחלטה התקבלה במותב חסר וללא שמיעת בעלי הדין, התוצאה היא כי הדיון הועבר מבית דין נטול סמכות מקומית לבית דין שמסורה לו סמכות מקומית.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.