פרק ט"ז לתקנות שכותרתו "ההחלטה השיפוטית" מעגן במסגרתו את תקנה 131 לתקנות אשר קובעת:
"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; ..."
ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (פורסם, 27.2.2001) נקבע:
"5. ...ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הנתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו. אכן יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העידר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק" (ש. לוין, תורת הפרוצידורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204).
...
לאור כך שהוגש כתב אישום כנגד הנהגת השנייה בשיירה שפגעה ברכב הראשון ולכאורה, לטענת התובעת, גרמה לתאונות מאחורי רכבה, ביקשה התובעת לצרף את הנהגת המורשעת (להלן: "הנתבעת 1") כנתבעת נוספת וכתב התביעה תוקן.
מנגד, התובעת טענה כי אין להיעתר לבקשה שכן מדובר בבקשה לא רלוונטית.
לפיכך, אין בידי לקבל את טענות התובעת, אשר ממילא לא הוכחו, ביחס לכך ששעה שהמדינה ביצעה מסירות וניהלה הליך שלם בו הכתובת הרשמית של הנתבעת 1 הינה הכתובת אליה בוצעה המסירה הרי שגם המסירה נשוא הבקשה בוצעה כדין.
לפיכך, שוכנעתי כי בנסיבות דנן, לאחר בחינת כלל שיקולי בית המשפט, פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת 1 בטל מעיקרו.
סוף דבר:
הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה - מתקבלת.
