מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול פסק דין בהעדר בתיק תעבורה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לכל האמור מוסיף המבקש כי כנגד הנתבע 1 אף הוגש כתב אישום בגין ארוע התאונה וכי רישיונו נשלל (צורפו אסמכתות מתיק התעבורה).
ההלכה היא כי: "כאשר הנתבע לא התייצב וניתן נגדו פסק דין בהעדרו, הרי שבדיקת סכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה המצוי כבר בתיק בית המשפט. לעומת זאת, כאשר הוא לא התגונן כלל, נלמדים סכויי ההצלחה מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה". א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 374.
...
לאור קביעת הפסיקה כי מבחן סיכויי קבלת טענות ההגנה של הנתבע הוא העיקר, ומשעה שיש בפי המבקש טענות הגנה משמעותיות הראויות להתברר, החלטתי כי יש לאפשר למבקש להתגונן ולבטל את פסק הדין שניתן.
באשר לשאלת סיכויי ההצלחה, יש לבחון כעת, את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת בקשה זו. בע"א 2503/11 ‏‏עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (18.12.2011) פורסם בנבו נקבע ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. עם זאת, אין טעם לבטל את פסק הדין אם ממילא לא הראה התובע או הנתבע כי יש סיכוי לתביעה או להגנה.
21 סיכום - לאחר עיון, החלטתי לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, ומשכך אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 23/7/2013.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

על רקע זה הדיון נדחה בהסכמת הצדדים, וקבעתי בין היתר כי קרעאן יגיש "השלמת טיעון אשר תתייחס לראיות שבתיק החקירה [הפלילי], וכן תיכלול בקשה לפי סעיף 42ג לפקודת הראיות". עקרי טענות הצדדים השלמת הטיעון שהוגשה מטעם קרעאן אכן כללה בקשה לפי סעיף 42ג להביא ראיות לסתור את פסק הדין, אולם בנגוד להחלטה הנ"ל, היא לא התייחסה כלל לראיות שבתיק החקירה הפלילי.
לטענת איי.די.איי, עובדה זו - ולא העדר הייצוג וחיסרון הכיס הנטען - היא הסיבה האמיתית שבגללה לא התייצב מלכתחילה לדיון בבית המשפט לתעבורה (ולו גם ללא ייצוג), ואף לא ביקש בדיעבד לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו.
...
גם אילו הייתי מקבל את כל טענותיו בהקשר זה, והייתי קובע שהרשעתו החלוטה נובעת מחסרון כיס ומהיעדר ייצוג כתוצאה מכך, עדיין הייתי נאלץ לקבוע שקרעאן לא שכנע - ולמעשה אף לא ניסה באופן ממשי לשכנע - שיש לתת לו רשות להביא ראיה לסתור את פסק הדין "כדי למנוע עיוות דין". אילו הייתה מתקבלת הטענה, שדי בכך שהמורשע עצמו צפוי להעיד במסגרת התביעה האזרחית בניגוד למסקנות פסק הדין הפלילי שניתן בהעדרו, כדי להספיק למילוי התנאי של "כדי למנוע עיוות דין", הרי שסעיף 42ג לפקודת הראיות היה מתרוקן במידה רבה מתוכנו כמעט בכל מקרה שבו פסק הדין הפלילי ניתן בהעדר התייצבות המורשע.
ולמותר לציין, שמטבע הדברים כמעט תמיד עדותו של המורשע במסגרת התביעה האזרחית צפויה לחזור על הגרסה שהמורשע כבר מסר בחקירתו המשטרתית שקדמה לפסק הדין - אותה גרסה שנדחתה על ידי התביעה הפלילית במסגרת כתב האישום, ובעקבות זאת אף על ידי בית המשפט הפלילי שנתן את פסק הדין במעמד צד אחד.
סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי לא עלה בידי קרעאן להרים את הנטל המוטל עליו לפי סעיף 42ג לפקודת הראיות, לשכנע כי יש מקום להרשות לו להביא ראיה לסתור את פסק הדין הפלילי החלוט שניתן בעניינו.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד טענה המדינה כי פסילה מותנית שנגזרה על הנאשם בהליך זה, הופעלה כנגדו בתיק תעבורה אחר, בנוכחותו ביום 11.7.19, כך שטענתו לפיה לא ידע כלל על פסק דין זה צריכה להדחות.
למרות שלפחות משנת 2019 מכיר ויודע המבקש על פסק הדין בתיק זה, עד לאחרונה לא פנה לבית המשפט בכל בקשה לביטול פסק דינו, ובמצב זה המדובר בשיהוי בלתי סביר שאינו מוצדק ואינו מאפשר קבלת בקשה זו. בנוסף, ולמעלה מן הצורך, המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המראה כי נגרם לו עוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר עליו אל מול חומרת העבירות שיוחסו לו. ההפך הוא הנכון, המבקש למעשה משלים עם הרשעתו, ומודיע כי אין בכוונתו לנהל הוכחות אלא "להגיע להבנות" או "הסכמות" מחודשות עם התביעה.
מכל האמור לעיל, בקשה זו אינה עומדת במבחנים שנקבעו בחוק ובפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, ובנוסף לא עומדת היא במיגבלות השהוי שהציבה הפסיקה לדיון בבקשה מסוג זה. בנסיבות המתוארות לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה.
...
עוד טענה המדינה כי פסילה מותנית שנגזרה על הנאשם בהליך זה, הופעלה כנגדו בתיק תעבורה אחר, בנוכחותו ביום 11.7.19, כך שטענתו לפיה לא ידע כלל על פסק דין זה צריכה להידחות.
אני דוחה את טענות המבקש לפיהן לא ידע על משפטו או על תוצאות משפטו עד למספר ימים לפני הגשת בקשה זו: ראשית, בתיק בית המשפט סרוקים שני אישורי מסירה תקינים לחלוטין – הראשון עת איש הדואר אמיר דאגר הגיע לביתו של המבקש ביום 27.6.2018 ומסר "לידי הנמען הרשום" את זימונו למשפט.
(ראה תיק תעבורה 3597-07-19 לו הפנתה המדינה בטיעוניה) המבקש היה מיוצג בהליך זה ע"י עו"ד איתי יצחק, כך שטענה ולפיה לא הבין הליך זה הייתה נדחית על ידי גם אם הייתה מועלית.
לא הוצגה כל הסכמה של תובע לבקשה זו, ולכן גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.
מכל האמור לעיל, בקשה זו אינה עומדת במבחנים שנקבעו בחוק ובפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם, ובנוסף לא עומדת היא במגבלות השיהוי שהציבה הפסיקה לדיון בבקשה מסוג זה. בנסיבות המתוארות לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

המאשימה היתנגדה לבקשה, לדבריה בשום שלב לא נתנה הסכמתה לביטול פסק הדין בהיעדר וצרוף תיק זה לתיק התלוי ועומד בלישכת תביעות תעבורה לכיש.
...
בחנתי את טענותיו של המבקש: ולא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה.
ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, משמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון, לכן לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה תת"ע 14381-05-23 מדינת ישראל נ' עיאדה תיק חצוני: 10501531940 לפני כבוד השופט אור לרנר מאשימה מדינת ישראל נאשמים סמי עיאדה החלטה
כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהוה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם" [רע"פ 1446/14 ריאד אסדי (26.3.14) ור' לאחרונה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18- להלן: "עניין סאלם")].
...
לאחר עיון ושקילה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
מהטעמים האמורים, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו