מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול פסק דין בגין ערבות להלוואה בשל אי גילוי נאות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

יבגני שבצוב ת.ז., 332489079 הנתבע 2 ע"י ב"כ עוה"ד אנה חזן פסק דין לפניי תביעתה של התובעת כנגד הנתבע 2 לתשלום סך של 65,875 ₪ בגין ערבותו להלוואה, אחת מבין שתיים, שנטלה הנתבעת 1 מהתובעת ואשר לא שולמה כפי המוסכם.
כנגד שני הנתבעים ניתן פסק דין בהעדר הגנה אך מאוחר יותר הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין ולאחר שהתקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין הסכימו הצדדים על ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבע.
הגב' בוקובזה ציינה בתצהירה כי היא נוהגת באופן קבוע לתת "הסבר וגילוי נאות מפורט ללווה ולערב בעת החתימה על מיסמכי האשראי" וכך גם נהגה במקרה שלפנינו והתרשמה כי הנתבע הבין את שהסבירה לו. הגב' בוקובזה התייחסה גם לשיחה מאוחרת יותר שבוצעה עם הנתבע כראיה לכך כי השיח מולו היתנהל בעברית (נספח ת/7 לתצהיר התובעת).
בתצהיר העדות הראשית טען הנתבע כי "פקידת הבנק הסבירה לי את התנאים בכללי בעברית והנתבעת 1, שהנה בעלת אינטרס, תרגמה לי את הדברים כפי שהבינה אותם לרוסית. לא קבלתי מפקידת הבנק הסבר בשפתי, השפה הרוסית, לאיזה חוב אני עתיד להיות ערב ומהי בפועל הערבות שאני חותם עליה על כל המשתמע מכך". הטענה כי ההסבר של הגב' בוקובזה ניתן בעברית היא כמובן נכונה אך הטענה כי הנתבע לא הבין את משמעות החתימה על ההסכם ועל טופס הגילוי לא הוכחה והיא נדחית כפי שיפורט עתה.
עוד העידה הגב' בוקובזה בחקירתה כי "אני לא מחתימה לפני שאני מוודאת שהוא מבין. דברתי איתו והתרשמתי שהוא מבין על מה הוא חותם" ובהמשך העידה כי "התרשמתי שהוא מבין מה אני מסבירה לו ולכן לא הצעתי תירגום". עדותה של הגב' בוקובזה מהימנה עליי לחלוטין והיא לא נסתרה.
...
סיכומו של דבר, טענתו של הנתבע בעניין אי מיצוי הליכים לא הוכחה והיא נדחית.
סיכומו של דבר לנוכח כל האמור אני מחליט לקבל את התובענה במלואה ודוחה את טענות ההגנה של הנתבע.
לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 65,785 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בתחילה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד כל הנתבעים.
בהחלטה מיום 29.1.17 בוטל פסק הדין כנגד אבי בדלוב ובהחלטה מיום 4.4.17 בוטל פסק הדין כנגד דדון מרים, בהחלטה מיום 1.5.17 הועבר הדיון לבית משפט השלום בבאר שבע, וזאת בהתאם להוראות סעיף 22 לכתב הערבות עליו חתמו הנתבעים.
בעיניין זה מפנה הבנק לרע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פד"י נג (4) 804 (1999) שמאמץ את הוראות סעיף 26 (א) סיפא לחוק הערבות ולפיהן הערב יהיה פטור רק בכדי הנזק שניגרם לו. לטענת הבנק כשלו הנתבעים מלהוכיח כי כלל נגרם להם נזק או מה שיעורו ועל כן אין הם יכולים לטעון לפטור.
בכל הקשור לטענות הנתבע 7 בדבר ניצול מצוקה, גילו הצעיר ואי מתן הסבר נאות, ביקש הבנק לדחות טענות אלו מניה וביה.
לפיכך אני קובע כי בעצם חתימה על הסדר החוב, מבלי לידע את הערבים, יש בכדי לבטל את הערבות ודין התביעה כנגד הנתבעים 6 ו-7 להדחות עילה נוספת שמביאה לקביעה ולפיה הערבות בטלה, הנה אי גילוי המצב הכלכלי של קוקי קפה לערבים.
בנסיבות אלו, מצאתי לנכון לקבוע כי גם אם סעיף 5(ג)(2) לחוק הערבות לא חל, הואיל והבנק הפר את חובות האמון והגילוי כלפי הערבים, החל מהעובדה שההלוואה אושרה לנתבעים באופן פרטני ולא לחברה (ע"י קרן נס) וכלה בכך שהוא לא יידע אותם בדבר ההתנהלות לאורך כל השנים, החתימה על החזר החוב, הפיגורים בתשלום ההלוואות והגבלת החשבון, יש מקום לפטור את הערבים מהערבות במלואה.
...
לפיכך אני קובע כי בעצם חתימה על הסדר החוב, מבלי לידע את הערבים, יש בכדי לבטל את הערבות ודין התביעה כנגד הנתבעים 6 ו-7 להידחות עילה נוספת שמביאה לקביעה ולפיה הערבות בטלה, הינה אי גילוי המצב הכלכלי של קוקי קפה לערבים.
צודק הבנק כי עדותו של בנאים סעדיה הינה בעייתית, ובייחוד כאשר גם הוא סייע, ככל הנראה לנתבעים 2-4 להבריח נכסים, אולם אני מקבל את עדותו כי אם היה יודע שהנתבעים 2-4 עלולים לסבך קרובת משפחה היה מוודא כי ההלוואה הזו נפרעת.
בכל הקשור לשאלת ההוצאות, בשים לב לכך שהנתבע 7 בחר לחרוג באופן משמעותי מהיקף הסיכומים שהוקצב לו (בשיעור של 66%), מצאתי לנכון לפסוק לזכותו הוצאות נמוכות באופן יחסי לחריגה זו. לפיכך הנני דוחה את התביעה, התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעורים הבאים:- לנתבעת 6 – 20,000 ₪.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

סעיף 15 לסיכומים מציין, כי כתב הערבות של איתי לנתבעת 1 כלל אינו חתום על ידו, והוא מיסמך מזויף (הוגשה תלונה במישטרה), כעולה מצרופות הבר"ל בנספח ה' שראשיתו בעמוד 25/105 של הבר"ל. באפריל 2017 שיגר איתי לבנק מכתב בו הודיע על ביטול הערבויות שהתייתרו עקב אי הפעלת חברת הודו בע"מ. עפ"י הסיכומים הבנק היתעלם מטענה זו ועמד על דרישתו לכבד את הערבות.
באשר לחשבונה של הנתבעת 1 בתיק זה, הרי הרעיות כלל לא היו ערבות בו. ביחס לתיק זה, מציין התובע, כי הנתבעים הלכה למעשה מודים בחוב ולכן, לא ברור מה הגנה בפי הם. הנתבע העיד, כי השותפות קיבלה הלוואה בערבות מדינה שלא סולקה עד ליום הדיון.
הטענה, כי אי העברת הפעילות העסקית מחשבון החסידה לחשבון ג'מייקה מפקיעה את ערבות הנתבעים אינה נכונה, הן בשל אי איבחנה בין חסידה הנתבעת לבין חסידה השותפות ומכל מקום, עפ"י טענת הנתבעים בשנת 2017 בעת שבחשבון הנתבעת 1 היו התחייבויות שטרם סולקו הם ביקשו לפתוח חשבון חדש להעברת פעילותה העסקית.
עיון בנספח ט2 שכותרתו "גילוי נאות לערב" מיום 17/11/2015 מלמד, כי עניינו באיתי וכי הוא נחזה להיות חתום על ידו על כל אחד מ- 7 עמודי המסמך, כאשר בעמוד האחרון חתימת נציגת הבנק מימין לחתימת איתי.
יתרה מזו, המבקש אישר תוקף ערבותו לחובותיה של החסידה (החברה) וזו בדיוק ההיתחייבות בגינה נתבע בתיק זה. אשר על כן, מצאתי לנכון לדחות את ההתנגדויות ובקשת הרשות להיתגונן גם. בכל אחד מתיקי ההוצל"פ יגיש התובע / הזוכה את פסק הדין כמתחייב מהוראות חוק ההוצל"פ ובהתאם תפעל לישכת ההוצאה לפועל לביטול עיכוב ההליכים (אם קיים כנגד איתי דור-און וכנגד סמדר דור-און).
...
בקשת הרשות להתגונן נדחית, כאמור לעיל, תוך חיוב הנתבע 3 בהוצאות התובע לשכ"ט עו"ד בסך 2,340 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

פסק הדין של בית המשפט: בית משפט קבע שהלוואה אושרה למשיבים 2-4 בכפוף לחתימת שני ערבים בעוד ההלוואה ניתנה לחברה לאחר שהמשיבים 6 ו-7 חתמו על כתבי ערבות בהפרש של חודש ימים ובהודעה לערב, שצורפה לכתבי הערבות צוין, כי הנם אחד מחמשה ערבים ואת גובה התחייבויות ההחברה באותה העת.
בשל חתימה על הסדר החוב מבלי ליידע הערבים קבע בית המשפט שיש בכך כדי לבטל הערבות, כמו גם בשל אי גילוי המצב הכלכלי של החברה למשיבים; ביהמ"ש היה ער לכך, כי אין חובה בחוק שיקים ללא כסוי ליידע את הערבים, בדבר הגבלת החשבון או משלוח התראה, אך החובה ליידע, קמה מכח חובת תום הלב, כאשר החשבון המוגבל הוא החשבון ממנו משולמת ההלוואה.
בימ"ש דחה טענות המשיבים 6 ו-7 בדבר אי מתן הסבר נאות או חוסר הבנה של המצב, מאחר שלא הובאה ראיה שיכולה לתמוך בכך ומכיוון שבהודעה לערב מצויים מלוא הפרטים הדרושים; כך גם נדחתה הטענה בעיניין חלקיות הערבות שכן המשיבים 6 ו-7 אישרו כי בפועל לא היתעניינו וחתמו על ערבות של 100%.
אמנם המשיבה 6 טוענת שהנושא הועלה על ידה בסעיף 10 לכתב ההגנה ובסעיף 11 לסיכומיה ולא כך הדבר, שכן כל שנטען בסעיפים הנ"ל, שהוסבר למשיבה 6, שהיא ערבה ביחד עם ערבים נוספים בחלקים שוים וההלוואה הנה בערבות המדינה ועל כן אין לה כל סיכון בחתימה.
...
מקובלת עלי טענת הבנק כי לא הייתה משמעות לעדכון הערבים בפיגור מינורי בתשלומי ההלוואות, שכן אלה הוסדרו תוך זמן קצר מאוד.
סוף דבר - אני מקבלת הערעור ומבטלת את פסק הדין של בית המשפט ומחייבת המשיבים יחד ולחוד לשלם לבנק את הסך של 156,087.21 ש"ח בצירוף ריבית ערב כמפורט בסעיף 55 לכתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בד בבד ונוכח הקביעה לפיה נכרת הסכם, בעוד מי שמשלם במהלך השנים את המשכנתה הוא התובעים ולא הנתבעת, הגישו התובעים תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 53296-12-15 בפני הש' נאות פרי, לביטול הסכם המכר מחמת אי עמידה בתנאים שקבע בית המשפט בטענה שהנתבעת לא שילמה את תשלומי המשכנתה והפיגורים, ומי ששילם זה התובעים (להלן: "התביעה השנייה").
התנאים הנחוצים לצורך ביטול פסק דין מחמת מירמה הם בעקרם אמינות הראיות המבססות את טענת המירמה; חיוניות הראייה היינו אם יש בכוחה לשנות את התוצאה; הראיות התגלו לאחר מתן פסק הדין ולא ניתן היה להשיגם בעת ההיתדיינות הראשונה.
מיכאל דוידוב חתם כערב ובנוסף חתמו עוד שני ערבים (שהתובעים לא הכירו).
עוד הוברר לתובע כי הִתְמנה כונס נכסים על הדירה על ידי הבנק בשל אי תשלום המשכנתה, תשלום שהיה צריך להיות משולם כאמור על ידי מיכאל דוידוב.
הוא העיד שמהות העסקה היתה רכישת זכות התובע לקבלת הלוואה בתנאים מועדפים המוענקים לעולים חדשים וכך הוסכם כי הנתבעת תשלם את תשלומי המשכנתה לאחר ששילמה לתובע 13,000$.
...
נוכח כל האמור אני קובעת כי התמלאו התנאים שבפסיקה לביטול פסק הדין בתביעה הראשונה, עריכת "משפט חוזר" והכרעה בו לטובת התובעים שהרימו את הנטל במידה הנדרשת הן בפן העובדתי והן במצב המשפטי.
מכל הטעמים לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה ביטול פסק הדין בת"א 4426-08-13.
ככל שנעשה שינוי רישומי בזכויות בדירה בעקבות פסק הדין בת"א 4426-08-13, אני מורה על רישום הזכויות על שם התובעים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו