ביטול פסק בורר: הגשת בקשה תוך 45 יום

לעניין זה ראו דבריו של כב' הש' דנציגר ברע"א 7280/12 ליבוביץ נ' פסי (22/10/12), כדלהלן: "מסגרת הזמנים להגשת בקשה לביטול פסק בורר קבועה בסעיף 27 לחוק הבוררות וכן בתקנות הבוררות. סעיף 27(א) לחוק הבוררות קובע כי, ככלל, יש להגיש בקשה לביטול פסק בורר תוך 45 ימים מהיום בו ניתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום בו הומצא למבקש, אם ניתן שלא בפניו. כן נקבע כי "בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו"..

...

ודוק, בהעדר בקשה לביטול פסק הדין שאישר את פסק הבוררות, דין הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות על הסף, וכל שנאמר בנדון, נועד למעלה מן הצורך.

לסיכום, דין תובענתם של המבקשים שהוגשה ביום 23/4/21 - לבטל פסק בוררות שניתן ביום 14/9/17 ואושר ביום 9/5/18, על אף שלא היו צדדים להליך הבוררות, אישרו כי היו מודעים לו, אך לא ביקשו להצטרף בשל עמדתו של אבי המבקש, שהיה צד להליך, היו מודעים לפסק הבוררות, ולא הצטרפו לבקשה לביטולו, על אף שבקשתם דהיום מסתמכת על הסכם שהם היו צדדים לו והגיע לידיהם לטענתם עוד ביום 12/2/20, לא הגישו בקשה לביטול פסק הדין המאשר החלוט ואף לא בקשה להארכת מועדים לכל אלה – להידחות על הסף.

סוף דבר התובענה נדחית אפוא על הסף.

הארכת מועד - המישור הנורמאטיבי בהחלטה שניתנה ביום 22.10.12 במסגרת רע"א 7280/12 לייבוביץ נ' פסי (22.10.12) נאמר ע"י כב' הש' י' דנציגר כי: "מסגרת הזמנים להגשת בקשה לביטול פסק בורר קבועה בסעיף 27 לחוק הבוררות וכן בתקנות הבוררות. סעיף 27(א) לחוק הבוררות קובע כי, ככלל, יש להגיש בקשה לביטול פסק בורר תוך 45 ימים מהיום בו ניתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום בו הומצא למבקש, אם ניתן שלא בפניו. כן נקבע כי "בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו"..

...

בראי הפסיקה אשר פורטה לעיל, סבורני כי בנסיבות תובענה זו, מדובר בדרישה חריגה ובלתי מידתית, בהתחשב בסכום לתשלום שנקבע בפסק הבורר, סך של 171,755 ₪.

בנסיבות כאן לאור ההלכה הפסוקה בעניין זה ונוכח עילת הביטול היחידה כאמור, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת אזולאי בהיותו אוחז פסק בוררות לטובתו.

על כן ובשים לב להלכה הפסוקה ובכלל זה הקביעה כי על החיוב להיות סביר במובן שלא יהיה בו להוות מחסום דיוני המונע מבעל דין יומו בבית המשפט, מצאתי להורות על הפקדת ערובה כספית בסכום השווה לכ- 20% מסכום הפסק ובסה"כ סך של 35,000 ₪.

דיון והכרעה: הארכת מועד - המישור הנורמאטיבי בהחלטה שניתנה ביום 22.10.12 במסגרת רע"א 7280/12 לייבוביץ נ' פסי (22.10.12) נקבע ע"י כב' הש' י' דנציגר כי: "מסגרת הזמנים להגשת בקשה לביטול פסק בורר קבועה בסעיף 27 לחוק הבוררות וכן בתקנות הבוררות. סעיף 27(א) לחוק הבוררות קובע כי, ככלל, יש להגיש בקשה לביטול פסק בורר תוך 45 ימים מהיום בו ניתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום בו הומצא למבקש, אם ניתן שלא בפניו. כן נקבע כי "בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו"..

...

סבורני כי לאור הפסיקה הנוהגת האחרונה הנ"ל, המחמירה יותר, יש להגיע למסקנה המתבקשת כי אין מדובר "בטעם מיוחד" אשר יש בו לרפא מחדלי המשיב.

למסקנה זו הגעתי, בין השאר, נוכח גובה המחלוקת הכספית העומדת בין הצדדים ובאיזון הנדרש הנוגע לאינטרס הציבורי, לרבות הקצאת משאבי שיפוט, כקבוע בהוראות תקנה 5 לתקנות סד"א 2018 הנ"ל. כאן המקום להעיר כי בבקשתו לביטול פסק הבורר ידע המשיב להסתמך הן על טענות חוק הבוררות והן על הוראות התוספת הראשונה לחוק הבוררות.

סוף דבר: אשר על כן ולאור המסקנות אליהן הגעתי לעיל, טענות המשיב לביטול פסק הבורר יכללו רק הטענה מכוח הוראות סעיף 24(1) לחוק הבוררות, הטענה כי לא היה הסכם בוררות בר תוקף.

זאת ועוד, עפ"י הדין, ככל שברצון המשיב היה לבקש לבטל את פסק הבוררות, היה עליו להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות וזאת תוך 45 יום מיום שקבל את פסק הבוררות וזאת בהתאם לסעיף 23 (ב) יחד עם סעיף 27(א) לחוק.

...

סוף דבר לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין.

לאור כל האמור לעיל, נדחית התנגדותו של המשיב, ומתקבלת בקשתו של המבקש לאישור פסק הבוררות בהתאם לסעיף 23 לחוק.

המשיב ישלם למבקש הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (16.11.2020) ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

10 ) לחוק, היה על המבקשת להגיש בקשה לביטול פסק 20 ) גם בנוגע לעילה מושא סעיף הבוררות, תוך 45 ימים ממועד גילוי העובדות החדשות.

...

לפיכך, גם אם אניח שהייתה למבקשת בעיה רפואית קשה, כטענתה (ולהבנתי, זו איננה המסקנה המתבקשת מקריאת המסמכים הרפואיים), לא הוכח קיומו של קושי כאמור במועד הרלוונטי, קרי – בחודש יולי 2021 .

סיכומם של דברים הן מצד סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות, והן מצד חלוף המועד להגשת בקשה זו, ועל רקע התנהלותה הדיונית של המבקשת, דין הבקשה דנא להידחות.

לנוכח האמור, אני מחייב את 3 .