ביטול פסילה מנהלית לדרישת המשטרה בגין נהיגה בשכרות

קצין המישטרה נימק את החלטתו כדלקמן: "לאחר עיון בחומר החקירה ולאחר ששמעתי את דברי הנהג התגבש יס"ל [יסוד סביר להניח – נ.מ] להגשת כ.א כנגד הנהג בעבירה בה הוא חשוד לכאורה. מדובר בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ויצא אינדיקאציה חיובית לסם מסוג קוקאין. עקב חומרת העבירה הזו נשקפת סכנה מהמשך נהיגתו". עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתו לא קיימות ראיות לכאורה לבצוע העבירה המיוחסת לו. לטענתו, "אינדיקאציה ראשונית" להמצאות סמים מעולם לא יכולה להוות בסיס לקיומן של ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה בשיכרות (סמים).

מקבץ הראיות הקיים בתיק החקירה, כלומר האינדיקציה הראשונית להמצאות סם מסוכן בגופו של המבקש, המידע המודיעיני לפיו הוא נוהג תחת השפעת סמים ושתיקתו בחקירה מהוים למעשה "ראיות גולמיות" הנדרשות בשלב זה שיש בהן פוטנציאל לקשור את המבקש לעבירה המיוחסת לו. כלומר, דיי בראיות אלה כדי להוות ראיות גולמיות לצורך הפעלת הסמכות המנהלית בקשר לעבירה כי נהיגה בשיכרות (סמים) ויש בהן כדי להקים יסוד סביר להניח כי אכן יוגש כתב אישום, זאת גם בשלב שבו טרם התקבלה חוות דעת המעבדה (השוו: עניין שגיב בן שלום הנ"ל).

...

קצין המשטרה נימק את החלטתו כדלקמן: "לאחר עיון בחומר החקירה ולאחר ששמעתי את דברי הנהג התגבש יס"ל [יסוד סביר להניח – נ.מ] להגשת כ.א כנגד הנהג בעבירה בה הוא חשוד לכאורה. מדובר בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ויצא אינדיקציה חיובית לסם מסוג קוקאין. עקב חומרת העבירה הזו נשקפת סכנה מהמשך נהיגתו". עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתו לא קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת לו. לטענתו, "אינדיקציה ראשונית" להימצאות סמים מעולם לא יכולה להוות בסיס לקיומן של ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה בשכרות (סמים).

עוד ובנוסף הגעתי למסקנה כי המשך נהיגתו של המבקש מקימה מסוכנות לציבור וזאת בהתחשב בעברו התעבורתי ובכלל נסיבות הענין.

בנסיבות אלה, בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה ועברו של המבקש אני קובע כי קיימת מסוכנות לציבור בהמשך נהיגתו של המבקש.

לסיכום במכלול האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי ביטול הפסילה המנהלית יפגע בביטחון הציבור, ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש.

בפניי בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

בהקשר זה יודגש כי אין נפקא מינה אם תוצאות בדיקת השתן שניטלה מהמבקש בתחנת המישטרה טרם הגיעו, ובשלב זה די במידע המודיעיני ובאינדיקציה הראשונית כאמור כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה וכדי ליצור את הפוטנציאל הראייתי הנידרש לקצין המישטרה לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש טרם הרשעה, בגין עבירה של נהיגה בשיכרות.

זאת, כאשר צרופן של הוראת סעיף 62(3) לפקודה, הוראת סעיף 47(ה)(3) לפקודה והתוספת הרביעית לפקודה, מלמד על כך שיש מקום לפסול בפסילה מנהלית בת 30 ימים את מי שיש יסוד סביר להניח שיוגש נגדו כתב אישום בעבירה של נהיגה בשיכרות.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה ובמידע המודיעיני, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

מבוא מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקשת ע"י קצין מישטרה למשך 30 ימים, בגין עבירה של נהיגה בשיכרות בנגוד לסעיף 62(3) ו- 64ב(א)(3א) ו- 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

עתה, עותרת המבקשת כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתה לא קיימות ראיות לכאורה לבצוע העבירה המיוחסת לו וכן אין בהמשך נהיגתה משום סכנה לשלום הציבור.

יפים לענייננו, דברי כב' השופט א' לוי בבש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מ"י (פורסם בנבו, 14.01.07) "....נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם היתנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נידרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך". בנסיבות אלה, בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה אני קובע כי קיימת מסוכנות לציבור בהמשך נהיגתה של המבקשת.

...

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המבקשת.

יפים לענייננו, דברי כב' השופט א' לוי בבש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מ"י (פורסם בנבו, 14.01.07) "....נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך". בנסיבות אלה, בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה אני קובע כי קיימת מסוכנות לציבור בהמשך נהיגתה של המבקשת.

לסיכום לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי ביטול הפסילה יפגע בביטחון הציבור, ולא מצאתי כל פגם בהחלטת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה של המבקשת.

בפניי בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

לאור כל האמור, בשלב זה די בראיות הקיימות כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה וכדי ליצור את הפוטנציאל הראייתי הנידרש לקצין המישטרה לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש טרם הרשעה, בגין עבירה של נהיגה בשיכרות.

כך לדוגמה, ברע"פ 106/10 כהן נ' מדינת ישראל (27.4.10) קבע בית המשפט העליון כי: "המסר חייב להיות חד וברור, מי ששותה לא נוהג, מי שעושה כן לאחר מספר שעות בחושבו כי השפעת המשקאות האלכוהוליים לוקח סיכון רב ביותר, הן על עצמו והן על שאר המשתמשים בדרך... מי שייקח את הגה המכונית לידיו בעודו מצוי תחת השפעת משקאות משכרים ידע כי מערכת אכיפת החוק, החל מהמשטרה וכלה בבית המשפט תכביד את ידיה". מטבעם, דברים אלה יפים גם ביחס למי שנוהג תחת השפעת סמים, ונקבע זה מכבר כי יש בהם כדי להצדיק גם את הפסילה המנהלית אף בטרם הוכרע דינו של הנהג על ידי בית המשפט (ראו לעניין זה בש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מדינת ישראל (14.1.07)).

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור, בשלב זה די בראיות הקיימות כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה וכדי ליצור את הפוטנציאל הראייתי הנדרש לקצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש טרם הרשעה, בגין עבירה של נהיגה בשכרות.

אולם, אני סבורה כי אין בנסיבות אלו כדי להצדיק את הפגיעה באינטרס הציבורי שבהגנה על ביטחונם ושלומם משתמשי הדרך.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

בפניי בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

בשלב זה, די בראיות הקיימות כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה וכדי ליצור את הפוטנציאל הראייתי הנידרש לקצין המישטרה לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש טרם הרשעה, בגין עבירה של נהיגה בשיכרות.

כך לדוגמה, ברע"פ 106/10 כהן נ' מדינת ישראל (27.4.10) קבע בית המשפט העליון כי: "המסר חייב להיות חד וברור, מי ששותה לא נוהג, מי שעושה כן לאחר מספר שעות בחושבו כי השפעת המשקאות האלכוהוליים לוקח סיכון רב ביותר, הן על עצמו והן על שאר המשתמשים בדרך... מי שייקח את הגה המכונית לידיו בעודו מצוי תחת השפעת משקאות משכרים ידע כי מערכת אכיפת החוק, החל מהמשטרה וכלה בבית המשפט תכביד את ידיה". מטבעם, דברים אלה יפים גם ביחס למי שנוהג תחת השפעת סמים, ונקבע זה מכבר כי יש בהם כדי להצדיק גם את הפסילה המנהלית אף בטרם הוכרע דינו של הנהג על ידי בית המשפט (ראו לעניין זה בש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מדינת ישראל (14.1.07)).

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

אולם, אני סבורה כי אין בנסיבות אלו כדי להצדיק את הפגיעה באינטרס הציבורי שבהגנה על ביטחונם ושלומם משתמשי הדרך.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.