על פי סעיף 19 להסכם התחייב התובע כי בכל מקרה שהמחכיר ישתמש בזכותו לבטל את החוזה (פרט למקרה של סיום החוזה בגין שינוי יעוד, כמפורט בסעיף 15 להסכם), יחזיר למנהל את המקרקעין מבלי שהמנהל יחויב בפיצויים כלשהם (אלא אם כן יקבל פיצויים מהמחכיר החדש עבור השקעות שבוצעו על ידי החוכר הקודם).
יחד עם זאת, גם קודם לתיקון זה, נודעה חשיבות ללשונו של ההסכם ואף נקבע כאמור, כי לא ניתן להוסיף לחוזה מה שלא הוסכם בו. וראה ע"א 5156/06 אמנון לוי נ' נורקייט, שם קבע כב' השופט דנצינגר כי על אף כללי הפרשנות שנקבעו בהילכת אפרופים ובהלכת ארגון מגדלי ירקות, הרי שבמקרה בו לשון החוזה היא ברורה וחד משמעית, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם.
...
אולם, בוודאי שאין האמור חל במצב בו בחוזה הוסכם מפורשות על מערכת הזכויות במקרה של ביטול החוזה ובוודאי שאין האמור חל ביחס לצד המפר, שאחרת נמצא שגם הפר את ההסכם וגרם לביטולו וגם יוכל לטעון לזכויות טובות יותר מכח ההפרה מאלו עליהם הסכים במפורש בחוזה?!!
וראה בעמ' 123 בספרו של פרידמן: "יתרונו העיקרי של הפתרון החוזי הוא בשמירה על עקרון היסוד ששימש נקודת מוצא לדיוננו, היינו שאין מקום לתביעה בגין עשיית עושר, לגבי מה שנכלל בחוזה".
ובהמשך עמ' 124: "במילים אחרות, אין קושי במקרה שבו נאמר בחוזה כי הוא נקבע לזמן קצוב וכי בתום התקופה לא יהיו למפיץ זכויות כלשהן (מעבר למה שנקבע בחוזה) והוא הדין בחוזה ללא הגבלת זמן שנאמר בו כי ניתן לסיימו ע"י מתן הודעה פרק זמן מראש וכי עם סיומו לא יהיו למפיץ זכויות נוספות. במקרים אלה ראוי לכבד את המוסכם בין הצדדים".
למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם אם היה נקבע שהייתה התעשרות המצדיקה תביעה, הרי שיקולי הצדק לענין הפטור מהשבה רחבים משיקולי הצדק לענין עצם חובת ההשבה וראה בסעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט: "בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1 כולה או מקצתה...או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת" – ביה"מ רשאי לבדוק לצורך בחינת תחולת הגנה זו גורמים רבים ושונים ובכלל זה: "גם ואולי בראש ובראשונה את מוסריות ההתנהגותם של הצדדים זה כלפי זה ורק אם המסקנה המתחייבת הינה שאכיפת חובת ההשבה (במלואה או בחלקה) על הנתבע הינה יותר בלתי צודקת מאשר אי אכיפתה, או מאשר, אכיפתה החלקית, פוטרים את הנתבע מהשבה כולה או מקצתה" (ע"א 588/87 כהן נ' שמש פ"ד מה' (5) 297) (הדגשה שלי ר.א).
לא צריך להיות מומחה לכלכלה (ראה שאלת ב"כ התובע למומחה הנתבע בעמ' 27 שורה 20-21 לפרוטוקול), על מנת להגיע למסקנה כי השקעה בהיקף הנטען בחוות דעת שמאי התובע כדאית רק במקרה שהחוכר מבצע את ההשקעה בתחילת או באמצע תקופת החכירה, כך שהרווחים מהנטיעות יכסו את ההשקעה.
לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.
