לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לדחות את התביעה ואלו נימוקי:
אין חולק שהתובעת יחד עם בעלה המנוח נטלו הלוואה המובטחת במשכנתא מהבנק, וכפי שיתואר, הבנק דרש להעמיד ערבים, וכן לרכוש פוליסת בטוחי חיים, שהבנק הנו מוטב בלתי חוזר.
מכאן שהבנק, שהוא המוטב הבלתי חוזר בפוליסה, לא חב חובת זהירות בעיניין, וכאשר החובות בענין הביטול ונגזרותיו, הוטלו על ידי המחוקק על המבטח.
...
משכך אין בסיס לתביעתם , הטענה שיידוע מפורש היה מאפשר בירור ותיקון העניין בזמן אמת, אינה יכולה להתקבל, שכן כפי שנקבע, הפוליסה בוטלה מכוח הודעה בעניין של המנוח, שמחייבת גם את התובעת, ומשכך, ונוכח כל האמור, בהקשר זה לעיל, אין קשר בין הטענה להעדר יידוע בעניין, ולאפשרות תיקון העניין, על ידי המנוח והתובעת, שנקבע שהם שחדלו בעניין.
סוף דבר
התביעה נדחית.
אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות דיון ושכ"ט ב"כ בסך 8,000 ₪, צמוד ונשוא ריבית כחוק , החל מהיום ועד לתשלום בפועל.