לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות ולהלן אנמק:
התובעת רכשה מהנתבעת 1 מקרר מסוג סאמסונג (להלן "המקרר") ביום 20.3.17, בהתאם להזמנה שצורפה לכתב ההגנה של הנתבעת 2 והתובעת אישרה זאת בדיון.
עוד טענה נתבעת 2 כ מדו"ח התיקון, שצרפה לכתב ההגנה (להלן "דו"ח התיקון") עולה כי ביום 13.4.21, למעלה מארבע שנים מיום הרכישה או קבלת המקרר, ולאחר תום תקופת האחריות , פנתה התובעת לשירות פיקס בגין תקלה במקרר, אלה הסבירו לה כי מאחר והפנייה היא אחרי ארבע שנים מיום הרכישה המקרר אינו תחת אחריות ולכן היא נידרשת לשלם עבור דמי ביקור אך התובעת סירבה; כי ביום 18.4.21 התובעת פנתה שוב לשירות פיקס וזימנה טכנאי לבדיקת המקרר והפעם הסכימה לשלם את דמי הביקור, הטכנאי הגיע כבר למחרת ולאחר בדיקה הציע תיקון המקרר תמורת 1200 ש"ח והתובעת סירבה; כי החל מיום 3.8.21 החל ב"כ התובעת לשגר מכתבים לנתבעת 2 כי אינה יודעת לתקן את המקרר וכי אינה מחזיקה חלקי חילוף לתיקון המקרר שבע שנים כמתחייב עפ"י החוק אולם, לא ציין באיזה חלק מדובר ; לתובעת הוצעו מספר חלופות כגון לתקן או לשדרג את המקרר אולם, היא היתעקשה לתיקון ללא עלות או החלפת המקרר או השבת ובטול עסקה למרות שהובהר לה ולבא כוחה כי פנייתה לתיקון המקרר התבצעה לאחר תום תקופת האחריות וכי כל החלקים הנדרשים ושהיו דרושים לתיקון המקרר קיימים וזמינים.
בנוסף, טענת התובעת כי המקרר שרכשה מאת הנתבעת 1 היה פגום לא הוכחה.
...
נוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הוכיחה הפרה של תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006 (להלן "התקנות") בדמות אי אחזקת חלקי חילוף למקרר , לא הוכיחה כי המקרר היה פגום ולא הוכיחה כי התקלה במקרר בדמות דליפת גז הייתה במסגרת תקופת האחריות וכי אינה פטורה מתשלום עבור התיקון.
סוף דבר: התביעה נדחית.
התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסכום של 500 ש"ח.
המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוא 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.
