ביטול עסקת חבילת נופש טלפונית

ביום 22.3.15 פנה התובע טלפונית לבליק והודיע על ביטול עסקה, לאור חשש מנסיעה לאפריקה לאחר התפרצות מחלת האבולה.

(2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השרות להנתן; בהתאם לסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד) לחוק הגנת הצרכן, צרכן רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק של חבילת נופש לחו"ל באופן חד צדדי, אך ורק בשל חרטתו שלו ומבלי שעליו להצביע על פגם כלשהוא בשירות או בעוסק, בתוך 14 ימים ממועד עשיית העסקה או ממועד קבלת פרטי העסקה המנויים בסעיף 14ג(א)-(ב) לחוק), לפי המאוחר, אולם לא יאוחר מ-7 ימים, לא כולל ימי מנוחה, קודם למועד בו אמור השרות להנתן.

...

לאור כל האמור יש לראות את המועד הקובע למניין ארבע עשר ימי ביטול העסקה על פי סעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן -יום ההזמנה ה- 06.03.2015 ולחלופין את יום 07.03.2015, כך שמתן הודעת הביטול ביום 22.0.2015 חרגה מארבע עשר הימים בהם היה בידי התובע לבטל את העסקה ללא תשלום "דמי ביטול" על פי חוק הגנת הצרכן.

במחלוקת זו, אני מקבלת את מסמך אשת טורס כעדיף, בהיותו מאוחר למסמך נ/1, ומשהתרשמתי מדברי נציגת אשת טורס כי לא ניתן לשנותו.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור, התביעה נדחית, כפוף לכך שככל שהנתבעת 1, בלייק תיירות וטכנולוגיה בע"מ, לא השיבה לתובע את עמלתה בגין העסקה, לאור הסכמת הנתבעת 1, תשיב הנתבעת 1 לתובע תוך 30 יום את עמלתה בגין העסקה שבוטלה, בסך של 483$ כשווים בש"ח ביום 06.03.2015 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד לתשלומם בפועל.

בעדותו בבית המשפט ציין התובע את הדברים הבאים: "אני חוזר על כל האמור בכתב התביעה ומבקש לציין שאני הזמנתי עבורי ועבור אישתי ב-14.7.16 חבילת חופשה שכוללת כרטיסי טיסה לשוויצריה וחזרה ישראל כאשר היציאה לשוויץ בטיסה ב-29.8.16. חבילת הנופש כללה גם שהייה במלון ונסיעה חזרה. עבור חבילת הנופש שלמתי סך של – 3,475 דולר שזה סך של 13,305.06 ₪. אישתי חלה באופן פיתאומי וזה בא עלינו בהפתעה למרות שכל הבדיקות כל השנים הראו שאין לה שום בעיה רפואית וכתוצאה מהמצב הרפואי שלה וזה שהיא הייתה אמורה לעבור ניתוח רפואי דחוף ביותר, הודעתי מיד בתאריך 18.08.16 בטלפון לחברה הנתבעת שאנחנו מבטלים את הטיול. כשהודעתי זאת בטלפון מיד לנתבעת אז ביקשו ממני שאני אשלח פקס ובגלל שאישתי נכנסה לניתוח דחוף אז לא התפניתי לשלוח את הפקס ולכן שלחתי את הפקס ב-31.08.16 וצירפתי זאת לתביעה כי אני הייתי עסוק בניתוח של אישתי וכל מה שקרה. בפקס הודעתי זו על ביטול ההישתתפות שלנו בעיסקה. אני צירפתי גם את המסמכים הרפואיים של אישתי. זה קרה באופן פיתאומי ולא יכולתי לדעת מראש והבעיה התגלתה לה בבדיקה שגרתית, דבר שהצריך ניתוח דחוף. לכן אנחנו מבקשים שהנתבעת תחזיר לנו את מלוא סכום העסקה ששילמנו בצרוף ריבית הפרישי הצמדה והוצאות." בחקירתו הנגדית לשאלה: "אני לא חולק על העובדות שהתובע מציין שהוא היתקשר לחברה ב18.8.16 אפילו שאצלי רשום ב22.8.16 שהתובע היתקשר להודיע על ביטול העסקה. אני מקבל שהתובע היתקשר לנתבעת ב18.8.16 והודיע על ביטול העסקה בשל הבעיה הרפואית של אישתו. יחד עם זאת אני אומר לך שלצערי הרב יש כללים וחוקים במסגרת דמי הביטול ולכן אני אומר ושואל אותך האם עשיתם ביטוח לחבילת הנופש?" השיב: "לא עשינו ביטוח לחבילת הנופש. עשינו רק ביטוח רפואי שאם יקרה משהו בטיול אז יהיה לנו ביטוח." לשאלה: "אני אומר לך שהנתבעת שילמה עבורכם את הסכום עבור הטיסות וכך גם עבור כל חבילת הנופש שלכם." השיב: "תראה לי ששילמת עבור הטיסות שלי ושל אישתי ותראה לי ששילמת עבור כל חבילת הנופש שלנו." לשאלה: "אני אומר לך שלפי הוראות דמי הביטול שנמצאים אצלך וששלחת לי אותם ושאני שלחתי לך אותם יחד עם ההזמנה שלך וזה מופיע גם באנטרנט, אז אם מבטלים את חבילת הנופש 19 ימים לפני החופשה אז יש 100 אחוז דמי ביטול." השיב: "אני אומר לך שלפי החוק זה לא 19 ימים כמו שהחברה שלך מנסה לומר אלא זה 14 ימים. ואנחנו הודענו בתאריך שאתה צריך להחזיר את הסכום ששולם כי הודענו ב- 18.8.16. והטיסה הייתה אמורה לצאת ב-29.8.16." בעדותו בבית המשפט ציין העד מטעם הנתבעת, נציגה מר כהן יעקב, את הדברים הבאים: "אני אומר שכל מה שהתובעים כתבו בתביעתם זה אמת. אני גם אומר שכל המסמכים שהתובעים צרפו לתביעתם גם זה נכון כולל הוראות דמי הביטול שהנתבעת שלחה להם. אני טוען שאין מקום להחזרת הכסף כי זה בנגוד להוראות דמי הביטול ושבמועד שהם הודיעו על ביטול הטיול מסיבות רפואיות או אחרות וזה היה ב-18.8.16 או ב-22.8.16 או ב31.8.16 שהם שלחו את הפקס עברו 11 ימים ולא ימי עסקים, אם לוקחים את החישוב לפי 18.8.16. לכן אני טוען שהם שלחו אחרי המועד. על פי כל הכללים הם מחויבים בדמי ביטול מלאים. אם התובעים טוענים ל-14 ימים שעל פי החוק לטענתם הם יכולים לבטל אז אני אומר שזה נוגד את הכללים של הנתבעת ושל חוק הגנת הצרכן." בחקירתו הנגדית לשאלה: "אני אומר לך שהזמן שאתם קבעתם בתקנון שלכם או במה ששלחתם לי ושם ציינתם ימים אחרים לעניין ביטול עסקה זה מה שאתם רוצים לרשום ואתם יכולים לרשום מה שבא לכם. אבל זה בנגוד למה שקובע החוק אשר קובע 14 ימים שאני בהם עמדתי." השיב: "אנחנו קבענו את זה על פי ייעוץ משפטי שקיבלנו." לשאלה: "אתה אמרת בזמן שחקרת אותי שאתם שילמתם לחברת התעופה עבורי ועבור אישתי עבור כרטיסי הטיסה וגם הזמנתם ושילמתם לכל המקומות עבור אישתי ועבורי לכל החופשה המוזמנת. יש לך אישורים על כך? תראה לי אסמכתא." השיב: "החברה שילמה עבורכם את מלוא התשלומים עבור חבילת הנופש המוזמנת. ואני אביא את המסמכים." בהחלטה מיום 16.11.17 נדחה הדיון לישיבה נוספת וזאת כפי שנקבע בהחלטה "על מנת שהנתבעת תציג כבקשתה את כל האסמכתאות והאישורים והקבלות אשר לטענתה מאמתים את העובדה שהיא שילמה לחברת התעופה את מלוא התשלומים עבור כרטיסי טיסה לתובעים מישראל לשוויצריה וחזרה ועבור חבילת הנופש." בישיבת יום 17.12.17 המשיך התובע בחקירתו הנגדית את עד הנתבעת ולשאלה: "אני אומר לך שבישיבה הקודמת הדיון נדחה להיום להמשך החקירה הנגדית על מנת שהנתבעת תציג את כל האסמכתאות והאישורים והקבלות אשר לטענתה מאמתים את העובדה שהיא שילמה לחברת התעופה את מלוא התשלומים עבור כרטיסי טיסה לתובעים מישראל לשוויצריה וחזרה ועבור חבילת הנופש, ואני שואל אותך היכן המסמכים." השיב: "אני מוסר את המסמכים והנם כדלקמן: מיסמך 1 שנושא תאריך 7.12.17 והוא מופנה לכל המעוניין וזה מיסמך מהמלון שבו התובעים היו צריכים להתארח, שמלמד שהנתבעת העבירה למלון את מלוא הסכום בסך של – 2,350 ₪ פרנק שויצרי. מוגש ומסומן 1. ומסמך נוסף בגין תשלום לחברת התעופה, מוגש ומסומן 2 ואני מסביר לגבי המסמכים 1 ו-2 שהגשתי שאנחנו קונים מספר חודשים לפני הטיסה מספר טיסות קבוצתיות, כ-40 קבוצות שיוצאות לשוויץ מיוני ועד ספטמבר ולכל תאריך יש את מספר המקומות שאנחנו רוכשים. אנחנו לא קונים את זה לפי שמות כי אנחנו בינואר לא יודעים מי הנוסעים שיזמינו. במידה ואנו לא עומדים במספר הנרשמים שהזמנו, אז אנחנו משלמים לחברת התעופה את הכרטיס. בתאריך המדובר בתביעה זו, אנחנו שילמנו כ-3,200 דולר לחברת התעופה בגין דמי ביטול, שזה למעשה עבור 6 או 8 מקומות אם יבוטלו טיסות ובניהן סביר להניח שכלול גם הביטול של מישפחת אונגר, התובעים, אלו דמי ביטול מלאים. אז את הסכום הזה של – 3,200 דולר יש לחלק בין 6 או 8 נוסעים שיש ביטולים של טיסות בגינם או שאנחנו לא מאיישים את המקומות." לשאלה: "אני אומר לך שאני מטיל ספק במסמכים האלה שהגשת היום ושמסומנים 1ו-2 כי אלה מסמכים שהוצאו בתאריכים מאוחרים, האחד מהם שהוא מיסמך 2 הוא מיסמך שאושר בתאריך 17.12.17 על ידי עו"ד וזה מיסמך של הנתבעת עצמה ולא של חברת התעופה והמסמך השני שמסומן "1" הוא מיום 7.12.17 ואני אומר שאני מטיל ספק אם זה ההזמנה עבורי ואני מטיל ספק באמיתות המסמכים." השיב: "אני מוחה נגד זה, המסמכים הם כפי שהוגשו." לשאלה: "אני אומרת לך שאין הוכחה במסמך שסומן "2" מהנתבעת שבתוך המסמך הזה אני נימצאת ובעלי נמצא". השיב: "אני רוצה לחזור ולהגיד שאתם מחויבים בדמי ביטול בכל מקרה גם אם אתם מטילים ספק במסמכים 1 ו-2 שהוצגו, שאני מוחה על כך שאתם מטילים ספק במסמכים אלה". לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי את עדויות הצדדים וסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה שדין תביעת התובעים להדחות וזאת מהטעמים הבאים: מחומר הראיות עולה, ועל כך אין חולק, שבתאריך 14.7.16 הזמינו התובעים מהנתבעת חבילת נופש הכוללת 2 כרטיסי טיסה בחב' התעופה אל-על מנתב"ג לציריך בתאריך 29.8.16 וחזרה מציריך לנתב"ג בתאריך 5.9.16 ובנוסף שהיה בבית מלון "ונגן פאלאס" בתקופה זו, כשתמורת חבילת הנופש שילמו סך של 13,305.06 ₪ (שהם 3,475 דולר ארה"ב).

...

התובעים, כך אני קובעת, לא עמדו בתנאי ביטול העסקה הן עפ"י הוראות חוק הגנת הצרכן והן עפ"י תנאי הנתבעת כפי שחתמו עליהם וקיבלו על עצמם.

לסיכום, בקבלי גרסת הנתבעת המהימנה עלי והנתמכת במסמכים שצורפו ולא נסתרו בראייה ממשית כלשהי על ידי התובעים ושאותה אני מעדיפה על פני גרסת התובעים שלא הוכחה – קובעת אני כי הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובעים, ומשכך דין תביעת התובעים שהוגשה נגדה להידחות וכך אני מורה.

תביעת התובעים – נדחית.

שם, בעיניין משלוח בקשת פדיון קרן הישתלמות, מסבירה כב' השופטת בנר כי הדבר דומה לתקנה 497א(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, גם שם נקבעה חובת אימות הגעת הפקס ליעדו: "עורך הדין השולח כתב בי-דין בפקסימילה יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסימילה את כתב בי-הדין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נימסרה ההודעה;" התקנות אינן חלות על התובע, אך הוא אינו יוצא פטור מחובת האימות, בהיתחשב בנסיבות התיק.

יפים דבריו של בית המשפט בת.ק. (ת"א) 16801-06-15 אמיר רז נ' בליק תיירות וטכנולוגיה בע"מ, 3.1.2016, פורסם בנבו: "בהתאם לסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד) לחוק הגנת הצרכן, צרכן רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק של חבילת נופש לחו"ל באופן חד צדדי, אך ורק בשל חרטתו שלו ומבלי שעליו להצביע על פגם כלשהוא בשירות או בעוסק, בתוך 14 ימים ממועד עשיית העסקה או ממועד קבלת פרטי העסקה המנויים בסעיף 14ג(א)-(ב) לחוק), לפי המאוחר, אולם לא יאוחר מ-7 ימים, לא כולל ימי מנוחה, קודם למועד בו אמור השרות להנתן. תנאים אלה הם מצטברים ויש לפרשם בדווקנות.

...

על כן אני קובעת כי חל על התובעים הסעיף הכללי, והביטול נעשה 21 יום לפני היציאה לטיול.

הנתבעת תשלם לתובעים בנוסף להחזרת החיובים, שגבתה ביתר, פיצוי על נזקיהם בסך 2,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובעים לסילוק התביעה את חיבור הסכומים דלעיל בסך כולל של 14,753 ₪.

הנתבעת 1 סירבה בתמורה לבטל את עיסקאות רכישת חבילות הנופש בטענה, כי התובעים רכשו את הנופש ובמסגרת תנאי הרכישה הובהר להם, כי לא יושבו כספים במקרה של ביטול או דחיית ארוע, אלא תוצא להם חבילת נופש חליפית.

הנתבעת 1 לא צרפה לכתב הגנתה תיכתובות או מיילים, ואף ולמצער רישומים שלה של פניות טלפוניות לספקים השונים בחו"ל איתם היתקשרה, כגון בתי מלון או חברות התעופה, לעניין החזרי כספים ששילמה לאותם ספקים בעבור רכישת חבילות הנופש של התובעים.

...

סיכומם של דברים: כאמור לעיל, החלטתי לקבל את עיקרי תביעתם של התובעים.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת 1 להשיב לתובעים 1-2 (יחדיו), סך 9,617 ₪, בניכוי סכום של 600 ₪, סכום שהוא צודק, ראוי וסביר בעיניי למען עשיית הצדק, בנסיבותיה של תובענה זו, ולכיסוי הוצאות הנתבעת 1 בגין טיפולה בהזמנות חבילות הנופש במקור, לרבות טיפולה בהזמנת החבילות החלופיות עבור התובעים, קרי סך של 9,017 ₪.

כן, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים 3-4 (יחדיו), סך 7,908 ₪ בניכוי סכום זהה של 600 ₪, מהטעמים האמורים בסעיף 42 לפסק הדין, קרי סך של 7,308 ₪.

כן ובנוסף על הסכומים האמורים, תשלם הנתבעת 1 לכל אחד מזוגות התובעים 1-2 (יחדיו), ו- 3-4 (יחדיו), החזר מחצית אגרת משפט בסך 148 ₪, וכן הוצאות משפטם בסך 1,000 ₪.

כתב התביעה בבית המשפט קמא במסגרת כתב התביעה בבית המשפט קמא, טענה התובעת-המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") כי בשנת 2022, ביקשה לצאת לחופשה משפחתית בחו"ל, ומתוך שיקולים כלכליים הוזמנה על ידה בתאריך 25.2.2022, מהמשיבה 2 (להלן: "אמסלם טורס"), בעיסקה טלפונית, חבילת נופש לאנטליה, בין התאריכים 14-18/8/2022, הכוללת טיסות, העברות ושהות במלון "הכל כלול", בעלות כוללת של 8,800 ₪ (להלן: "החבילה" או "העסקה" ו- "התמורה").

כשבעה חודשים לאחר מועד ביצוע ההזמנה וזמן קצר קודם מועד הנסיעה המתוכנן, הודיע נציג אמסלם טורס למשיבה, כי המבקשת, ממנה הזמינה אמסלם טורס את החבילה, הודיעה כי הטיסה בוטלה ע"י רשות שדות התעופה ולכן העסקה מבוטלת.

...

לטענת המשיבה לא נאמר לה במועד ביצוע ההזמנה כי הטיסה עלולה להתבטל, ומכל מקום, ככל שהיא בוטלה היה על המבקשת לספק לה טיסה חלופית, אלא שאך בשל בצע כסף, לא נעשה כן. לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לבקשת רשות הערעור ולתשובה, כמו גם לפסק הדין של בית המשפט קמא, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

אני ערה לטענת המשיבה לפיה על גבי מסמך ההזמנה צוין כי הטיסה כפופה לאישור מנהל התעופה האזרחי (בין היתר תוך ציון האות T), אין המדובר בטיסה שאושרה ומשכך כי לא חלות הוראות הדין מכוחן מצא בית המשפט קמא לפסוק למשיבה פיצוי.

סוף דבר, בהינתן כל אלה ותוך שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.