מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול עסקה בשל טעות בהצעה במכרז מקוון

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העותרת מבקשת לבטל את החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1 (להלן: "ועדת המכרזים") בדבר בחירת משיבה 2 (להלן: "אלעד") כזוכה ב"מיכרז פומבי רגיל מספר 136/2019 מערכת למסחר אלקטרוני eCommerce)) למכבי פארם" (להלן: "המיכרז") ולקבוע כי הפגמים בהצעתה של אלעד מחייבים את פסילתה.
המיכרז – רקע כללי: עניינו של המיכרז הוא היתקשרות של מכבי עם ספק המסוגל לפתח, לספק, להקים, להפעיל ולתחזק מערכת מסחר אלקטרוני eCommerce)) באתר מקוון להזמנת תרופות, תכשירים ומוצרים רפואיים ע"י חברי מכבי.
ח) העותרת פנתה למכבי במכתב ביום 25.6.20 וטענה כי "נפלה טעות קפקאית איומה" בתהליך בדיקת ההצעות אשר גרמה לה להיתעלם מהאישורים וההסברים שהגישה העותרת לפי בקשת הועדה להוכחת עמידת העותרת בדרישת הסף בסעיף 4.1.6.
לפני שאלעד רכשה את פעילות חברת פישה ביום 6.9.18, אלעד לא עסקה בתחום המסחר האלקטרוני נשוא המיכרז, וודאי שלא בהקף הנידרש על מנת לעמוד בדרישות הסף.
...
אינני מקבלת את טענת העותרת.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.
ב) העותרת תשלם למשיבות 1-2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ לכל אחת (סך הכל: 20,000 ₪).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 6.5.20, הגישו המשתתפים הצעות מחיר באופן מקוון, במערכת הממוחשבת של משכ"ל. הצעת המחיר של העותרת דורגה כהצעה שניה מבחינת המחיר, כאשר ההצעה הראשונה, הצעת חברת מ.א.ג 58, היתה הזולה ביותר.
לסברתה, "... כל שהמועצה יכולה/צריכה היתה לעשות בשלב בחינת הצעות המחיר הוא לבחון את כשירות ההצעות מבחינה תמחירית (שהיא אינה גירעונית/ הפסדית ו/או שהיא תכסיסנית ו/או שהיא תאפשר למציע לקיים את הוראות דיני העבודה וכיוצ"ב) ואת כשרותה (שלא חסרים מסמכים, ערבות, ניסיון רע קודם עם מציע וכיוצ"ב), ומתוך ההצעות הכשרות/הכשירות לבחור את ההצעה הכשירה ביותר. הא ותו לא". העותרת טענה, כי גם אם נניח שועדת השלושה היתה מוסמכת לשקול שיקולים נוספים מעבר למחיר, הרי שהחלטתה לוקה בפגמים, באשר העותרת לא ידעה על כך מראש ולא ניתנה לה היזדמנות נאותה לטעון בעיניין שיקולים כאלה, טרם קבלת ההחלטה בעיניינה, וכן טענה, כי המסקנות שהסיקה ועדת השלושה מן המסמכים, הן שגויות.
המשיבה מס' 3 הוסיפה על טענות המועצה, בין היתר, טענות אלה: המשיבה מס' 3 טענה, כי למעשה, תוקפת העותרת את הוראות מיכרז המסגרת עצמו – הוראת ס' 11.3 המורה "החברה רשאית לידרוש, לפי שיקול דעתה הבלעדי, מכל אחד מהמשתתפים פרטים ו/או מסמכים נוספים ו/או הבהרות נוספות ו/או להשלים מידע חסר ו/או המלצות ו/או אישורים דקלראטיביים, לרבות כל הקשור לניסיונו ויכולתו של המשתתף ולרבות בקשר עם בעל זיקה אל המשתתף, כהגדרתו בסעיף 2ב(א) לחוק עיסקאות גופים צבוריים, תשל"ו-1976, גם לאחר פתיחת ההצעות וזאת על מנת לבחון את המשתתף, חוסנו הכלכלי, ניסיונו המקצועי והצעתו במסגרת שיקוליה, כאמור, לרבות עמידתו בתנאי הסף להישתתפות במיכרז שפורטו לעיל"; והוראת ס' 12.6 למכרז המורה: "החברה רשאית לידרוש, לפי שיקול דעתה הבלעדי, מכל זוכה במיכרז, במהלך תקופת המיכרז פרטים ו/או מסמכים ו/או הבהרות ו/או אישורים נוספים, לרבות בכל הקשור ליכולתו של הזוכה לעמוד בהתחייבויותיו על פי מיסמכי המיכרז". נטען, כי הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, בשל הצגת נתונים מעוותים לעניין מצבה הכלכלי של העותרת וחוסנה הכלכלי – נתונים שלסברת המשיבה מס' 3, הנם בעלי משמעות רבה "... כאשר מדובר במיכרז עתיר כח אדם שבו העובדים להיות הראשונים להפגע מהיותה של החברה נטולת חוסן כלכלי". נטען, כי העתירה הוגשה בשיהוי, בחלוף 13 ימים מעת פירסום החלטת ועדת השלושה באתר האנטרנט של המועצה.
נמצא איפוא, כי שתי ההצעות הנן הצעות כשרות, אולם הצעת העותרת זולה יותר, ונוכח האמור לעיל, היה על הועדה להכריז עליה כזוכה; וכי ההחלטה להכריז על המשיבה מס' 3 כזוכה, חרגה ממיתחם שיקול הדעת המסור לועדה, ודינה להתבטל.
...
הוועדה בחנה את הדוחות האמורים, ומצאה, בין היתר, כי: "צוות 5 מציג הון עצמי עדיף באופן משמעותי מכחול לבן... כלומר כרית הביטחון של הנושים בצוות 5 היא פי 314% מאשר כחול לבן. ...צוות 5 מציג רווחיות מרשימה ועקבית... אל מול ירידה ברווחיות של כחול לבן... צוות 5 מציגה מחזור הכנסות הגדל באופן עקבי... כחול לבן מציגה מחזור קטן באופן משמעותי ללא סימנים של גידול בהיקפי ההכנסות...". חבר הוועדה, מנהל אגף החינוך במועצה התרשם, כי שתי החברות יכולות לבצע את העבודה ולספק את השירות הנדרש, אך לדבריו "...יחד עם זאת התרשמתי כי צוות 5 יש להם ניסיון ברשות בדואית בדרום, מדובר על מוא"ז נווה מדבר שהביעו שביעות רצון מהשירות שניתן ע"י צוות 5, לעמ"ז כחול לבן ציינה שיש לה ניסיון בתחום האבטחה ופחות בתחום השמירה, ושאין כלל ניסיון לעבודה מול רשויות בדואיות בדרום... מכאן שאני סבור שצוות 5 מתאימה יותר למתן שירות זה למועצה". היועץ המשפטי למועצה, סיכם כי: "...בהמשך לפרוטוקול מיום 21/5/2020 ולבירור שנערך ביום 09/06/2020 ובהתאם לאמור במייל של חבר הוועדה גזבר המועצה מיום 16/06/2020 ובהמשך לדבריהם של גזבר המועצה היום ומר עומר אבו עסא מנהל המחלקה מקבלת השירות, עולה באופן חד משמעי כי חברי הוועדה הנ"ל התרשמו יותר מנציגי חברת צוות 5 עוד כי צוות 5 הינה חברה איתנה מבחינה פיננסית ורווחית ואילו חברת כחול לבן הינה חברה הפסדית לפחות עפ"י מה שעולה מהדוחות הכספיים לשנים 2017 ו -2018. אני מוצא לנכון לציין שהעובדה כי הצעתה של חברת צוות 5 גבוהה יותר מהצעת כחול לבין בסך של 91 ₪ לחודש מתוך מחזור שעומד על 406,367 ₪ לחודש מדובר על הפרש זניח לחלוטין ואינו מהווה קנה מידה בבואה של הוועדה לקבל החלטה אודות גובה ההצעות, בנוסף ובמצטבר עולה כי חברת צוות 5 בעלת ניסיון בענף השמירה מול רשויות במגזר הבדואי ואילו חברת כחול לבן נטולת ניסיון שכזה דבר שמהווה שיקול חשוב מאוד בבוא הוועדה לקבל החלטה". בהמשך החליטה הוועדה לאשר את הצעת המשיבה מס' 3.
סבורני, כי אין מנוס מהתערבות בהחלטה מושא העתירה - הגיונה ה"כלכלי" של החלטת ועדת השלושה ברור למדי – בסדרי הגודל הכספיים שבהם מדובר, כאשר ההפרש בין ההצעות מסתכם ב – 91 ₪ בלבד, והפרש זה מהווה פחות מרבע פרומיל מהעלות החודשית הצפויה, ראתה הוועדה את ההצעות כשוות למעשה.
העתירה מתקבלת אפוא, החלטת המועצה לבחור במשיבה מס' 3 כזוכה מבוטלת, והעותרת מוכרזת כזוכה בהליך הבל"מ. המועצה והמשיבה מס' 3 תישאנה בהוצאות העותרת בגין העתירה, בסך 10,000 ₪ כל אחת.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת היא חברה בשם גובו מערכות מידע מקוון בע"מ (להלן: "הנתבעת"), המציעה מכרזים מקוונים ברשת.
התובעת טוענת כי מצאה עצמה מתקשרת ללא הפסקה לנתבעת, ומנסה להסביר בכל דרך אפשרית שמדובר בטעות והטעיה.
בן זוגה של התובעת העיד ביחס לתהליך המיכרז באתר - "היה לנו רכב ומכרתי את הרכב. מישהו סיפר לי על האתר של מכרזים ונכנסתי וזה היה בשעה שתיים עשרה בלילה מסקרנות והיה רשום לי שים אשראי פקדון לכמה ימים חינם ואני לא זוכר כמה ימים בדיוק. נכנסתי ולחצתי פה ולחצתי שם, הגעתי למכרז וכל לחיצה שלחצתי לא היה כתוב 10% ביטול ואם הייתי רואה את זה, לא הייתי לוחץ.
אוחיון הוסיף, כי בן הזוג חזר בו מהצעתו לא בשיחה עם הנציג, אלא לאחר שעשה חושבים והוא חזר בו מהעסקה מהטעם של כדאיות, קרי ממחשבה שהעסקה אינה כדאית לו, ולא כפי שאמר - שלא ידע את הסכום.
...
דיון והכרעה כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, נחה דעתי לדחות את התביעה.
ראשית, עולה כי התובעת זוכתה על מלוא הסכום (נספח א' לכתב ההגנה); ראו עדותה – "לשאלת בית המשפט, האם בסופו של דבר הוצאת כסף מכיסך ושילמת עמלת ביטול? אני משיבה שלא. אנחנו בבית המשפט כי חב' האשראי אחרי מכתבים ואין ספור טלפונים אליהם, שלא הסכימה בהתחלה לזכות אותי, ורק אחרי מכתב לפניות הציבור והמנהלת בעצמה נכנסה לאתר שלהם וראתה שזה לא תקין, רק אז הסכימה לזכות אותי.
סוף דבר בנסיבות העניין, לאור המקובץ לעיל, דין התביעה - דחייה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע ועיקרי העובדות הדרושות ביום 13.6.2021 פירסמה רמ"י מודעה בעיניין מיכרז מקוון (ים/180/2021) – הזמנה לקבלת הצעות במיכרז פומבי לחכירת מיתחם (מיתחם 42107), המצוי בשטחה המוניציפאלי של עריית בית שמש (להלן – המיכרז).
כך או אחרת, בשל אי המצאת ערבות הנזקים במועד, נשלחה אל העותרת ביום 17.10.2021 הודעת "ביטול עסקה", שבה נימסר לה על הכוונה להגיש את העסקה לביטול בפני הנהלת רמ"י וכן כי קודם לביטול העסקה ייערך לעותרת שימוע בכתב.
כן נקבע, כי מאחר שכאמור, ערבות המיכרז כבר הוחזרה אל הבנק ולטענת המשיבות, היה זה מחמת טעות, לעת הזו יחולט מתוך הסכום שנקבע לחילוט רק "חילוט ראשוני" בסך 1,872,000 ₪, שזה כאמור, סכום התמורה ששילמה העותרת עבור חכירת הקרקע (סכום ההצעה, שכאמור, הועבר בהעברה בנקאית ביום 20.7.2021) (להלן – החילוט הראשוני).
לפיכך ובהעדר הסמיכה כאמור, אין ועדת המכרזים מוסמכת לחלט את אותו "חילוט ראשוני" מכספי ההצעה ששולמו וכבר "נצבעו". ממילא הועדה אף אינה מוסמכת לחלט סכום זה, אפילו היתקיימו נסיבות תקנה 16ב(ב)(4), אשר על-פי הנטען, הובילו לביטול זכייתה של העותרת.
...
העותרת ערערה על ההחלטה, אך ערעורה נדחה בפסק-דינה של כבוד הנשיאה א' חיות מיום 20.4.2023 (עע"מ 1958/23).
לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב (המשיבות הגישו ביום 21.2.2023 תגובה מקדמית הנתמכת בתצהיר וביום 5.3.2023 ביקשו לראות בה משום כתב תשובה) ולאחר שמיעת באי-כוחם באריכות במהלך הדיון היום (רובו תועד בפרוטוקול וחלקו התקיים גם מחוץ לפרוטוקול), הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את העתירה.
נסיבות אלו אינן נדונות במסגרת העתירה הנדונה, אולם דומה כי גם במקרה כאמור, אין אפשרות לחלט אלא את סכום ערבות המכרז ולא מעבר לסכום זה. לנוכח כל האמור, העתירה מתקבלת.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הנתבעת מפנה לשלל פסקי דין, אך אף לא באחד מהם דומה הנידון לראיה: בעיניין לחמי (ת"ק (ת"א) 5331/06) מדובר במיכרז, ולא במחיר נקוב, ובמוצר שאינו קיים במציאות (וממילא דיני הגנת הצרכן כלל לא נדונו בו); בעיניין דמרי (ת"ק (ת"א) 2412-06-20) ובעניין בן עמי (ת"ק (הרצ') 83-04-17) אותרה הטעות סמוך לאחר ביצוע ההזמנה באנטרנט, וקשר נוצר מיידית עם הלקוח ליידע אותו על אודותיה (ראה היתייחסות נוספת להלן); ואילו בעיניין דנילוב (ת"ק (נצ') 12594-11-19) מדובר ב"עוסק" שהוא חברה זרה היושבת בחו"ל, ובצדק לא נדונו דיני הגנת הצרכן (הנתבעת היתה חברה ישראלית, אולם לא היא פירסמה את המחיר השגוי).
אעיר, במאמר מוסגר, כי מתוך שלל הפסיקה האמורה, לכדה את עיני בעיקר אמירה של כב' הש' א' ויצנבליט בעיניין בן עמי, אותה דוקא לא ציטטה הנתבעת, והיא (סע' 10 לפסק-דינו; ההדגשות שלי): "אלא שענייננו הוא שונה. בעניינינו אין מדובר בפער בין מחיר הטובין על המדף לבין מחירו בקופה (הוירטואליים). מחיר המוצר על גבי המדף היה זהה למחירו בקופה. ענייננו בטעות הנתבעת באשר לשני אלו גם יחד... על סיטואציה מעין זו חלים בין היתר דיני החוזים הכלליים, ובכלל זאת ביטול חוזה מחמת טעות וחובת צד לחוזה לנהוג בתום-לב... נראה לא סביר בעיני שכוונת המחוקק ומתקין התקנות הייתה להחריג כל עסקה צרכנית כליל מדיני החוזים הכלליים בדבר טעות בכריתת הסכם וחובת תום הלב..." הדברים נאים, אולם, עם כל הכבוד, איני יכול לאמצם באופן מלא.
מנגד, אילו פעלה הנתבעת באופן ראוי יותר (למשל: אם היתה פונה אל התובע מייד לאחר שהטעות התגלתה בספריה, בלא לשלוח מוצר אחר מזה שהוזמן; או לאחר מעשה, אילו היתה מציעה לחלוק עם התובע את מחיר הטעות, או משהו מעין זה, והתובע היה דוחה ההצעה), היה מקום לפסוק פיצוי סמלי יותר, אם בכלל.
...
לאור כל האמור, ומאחר שלטענת התובע הפרה הנתבעת את הוראות חוק הגנת הצרכן, ועל יסוד הוראת סעיף 31א(א)(5) לחוק, עותר התובע לחיוב הנתבעת בפיצויים לדוגמה בסך המרבי הקבוע בחוק, 10,000 ₪.
בשולי הדברים אוסיף, כי לא שוכנעתי שהנתבעת הוכיחה, כי התובע "ידע או אמור היה לדעת" על הטעות שנפלה בחלקה, ואף לא הוכיחה כי כניסה מדף הנחיתה של המוצר לדף הפרטים והמפרט (כניסה שאינה הכרחית לשם ביצוע ההזמנה) היתה מראה לתובע – אז, בזמן אמת – את המפרט לפיו מדובר בעדשת 85mm, או כי פערי המחירים הם כאלה שבידיעת כל משתמש במצלמה (שלא לומר, כל צרכן סביר).
ובאשר לשלב קיום החוזה, לא שוכנעתי כי ניתן לומר שהתובע פעל בחוסר תום לב, שעה שהנתבעת – מפי נציג מוסמך-לכאורה שלה – אישרה את דבר הטעות ואת נכונותה לעמוד מאחורי העסקה כפי שנכרתה.
בנסיבות, אני סבור שפיצוי בסך 4,500 ₪ הוא פיצוי ראוי, כשעליו יש להוסיף את הוצאות ההליך, שיועמדו (בשים לב לערכאה בה מתבררת התביעה, וחרף היות התובע עורך-דין, אך גם בשים לב לניסיון הנתבעת לצרף לסיכומים ראיה שלא הוצגה בדיון) על סך של 900 ₪, ובסך-הכל: 5,400 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו