מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול עסקה בגלל שריטה על המוצר עקב אי התאמה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

התובעים טענו, כי מיד כשסופקו הרהיטים, אשר הגיעו ללא כסוי כלל, הבחינו בפגמים רבים שבאו לידי ביטוי, בין היתר, באיכות התפירה, הותרת שאריות של דבק על הרהיטים, שריטות ברגלי הכסאות, תפירה לקויה של הריפוד וכן כתמים על הריפוד.
טענות הצדדים התובעים עותרים, כי בית המשפט יורה על ביטול העסקה עקב הפגמים הרבים, וכן יחייב את הנתבעת להשיב להם סכום של 22,900 ₪, שהנו סכום הכולל את עלות הריהוט ואת עלות ההובלה.
הוראות הדין בהקשר לביטול עיסקאות, כאשר נימצאת אי התאמה בין המוצר הנידרש למוצר שסופק, מצויות בחוק המכר, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר") וכן בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים - תרופות").
...
התוצאה היא שהתביעה מתקבלת.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 22,900 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וזאת תוך 20 ימים ממועד ההמצאה.
בענייננו, סבורני שאכן נגרמה לתובעים עגמת נפש בגין פרשה זו. כידוע, הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בענייננו שיעור הפיצוי יעמוד על סך של 2,000 ש"ח. כמו כן, הוצאות משפט יעמדו על סך של 2,000 ש"ח וישולמו תוך 20 יום ממועד ההמצאה של פסק הדין.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה קטנה על סך של 18,180 ש"ח אשר הוגשה מכח הוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 ("חוק המכר") בשל אי התאמה של מוצר שרכש התובע, בקשה לביטול עסקה ודרישת פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות.
אוסיף, כי התמונות המעידות על השריטות במכסה השעון (נ/1), כאשר בוצע לשעון "פוליש" לתיקון השריטות ימים ספורים קודם לכן, יש בהן כדי לבסס את החשש שבוצעה פעולה כלשהיא שגרמה לחבלה בשעון.
כך, לסיכומו של ענין זה אני קובעת, לגבי שלוש התקלות בשעון, כי לא מדובר בתקלות המהוות פגם בשעון הנכנס בגדרה של הגדרת "אי התאמה" וסמיכות התקלות השניה והשלישית, בשים לב לטיב התקלות והשריטות שנמצאו, מבסס חשש שלא מדובר בתקלה בשעון, אלא שנגרמה חבלה כלשהיא (בין בזדון ובין בהתרשלות).
...
משכך אני קובעת, כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח, כי חדירת מים לשעון נגרמה כתוצאה מפגם בשעון המהווה אי התאמה.
כך, לסיכומו של ענין זה אני קובעת, לגבי שלוש התקלות בשעון, כי לא מדובר בתקלות המהוות פגם בשעון הנכנס בגדרה של הגדרת "אי התאמה" וסמיכות התקלות השניה והשלישית, בשים לב לטיב התקלות והשריטות שנמצאו, מבסס חשש שלא מדובר בתקלה בשעון, אלא שנגרמה חבלה כלשהי (בין בזדון ובין בהתרשלות).
סוף דבר: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בתמונות, הוצג בפניי השעון והתרשמתי מהעדויות אני קובעת, כי לא הוכח שהשעון פגום, וכי לא מתקיימת טענת "אי התאמה". משכך, אין הצדקה להורות על ביטול העסקה והשבה ועל כן, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

התובעת לא אפשרה לנתבעת לבחון את הפגמים הנטענים ולכן אין הנתבעת יכולה לאשר את הנטען על ידי התובעת לפגם במוצר.
סעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א – 2010 (להלן: "התקנות") קובע, כי צרכן רשאי לבטל הסכם לרכישת טובין מסוג ריהוט, בתוך 14 יום מיום קבלת הטובין.
אין מחלוקת, כי בתאריך 16.02.21 רכשה התובעת מערכת ישיבה בעלות של 6,900 ₪ ובתאריך 21.02.21, לאחר קבלתה בביתה הלינה התובעת בפני שירות הלקוחות של הנתבעת על שריטה ברגל הספה וחוסר נוחות ועתרה לביטול העסקה.
אני סבורה, כי בנסיבותיו של תיק זה אין לקבל את עתירת התובעת לביטול העסקה מטעמים של פגם במוצר .
הודעה על אי התאמה המוצר יש למסור בכתב והודעה כזו לא נימסרה.
...
נוכח כל האמור לעיל, ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה, אני מורה על דחיית התביעה.
יחד עם זאת, וחרף התנהלותה של התובעת, והגם שסעד זה לא נתבקש על ידה, אני סבורה שיש לחייב את הנתבעת בבדיקת המוצר ותיקונו, ככל שימצאו ליקויים כטענת התובעת.
אי לכך אני מורה, כי התובעת תאפשר לנתבעת לבדוק את המוצר בתוך 20 ימים והנתבעת תתקן את הליקויים בתוך 20 ימים שלאחר מכן.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי תביעה למתן צו החלפת מצרך, תקונו או ביטול העסקה בשל אספקת שולחן לא תקין.
מעבר להפרת חובת הגילוי ואי התאמת הממכר, טען התובע "יתרה מכך, טעויות קורות, ולעיתים יש נזקים או פגמים אבל אתם אמורים לטפל בזה. בדיוק לשם כך יש אחריות" עת הפגם לא נגרם בזדון או ברשלנות גמורה והשמוש במוצר או בחלקיו היה סביר ורגיל והפגם אינו נובע מבלאי סביר עקב שימוש רגיל במוצר ולכן, בהתאם לתעודת האחריות, עליהם לטפל במוצר.
עם זאת, לא מדובר בפגם יסודי המצדיק ביטול עסקה בשים לב לכך שאין חולק כי הכתמים נעלמים אולם מדובר בהטעיה שגורמת אי נוחות של ממש ופגם בהנאה מהמוצר שיכול ולא היה נקשר בעיסקה מלכתחילה, דוקא נוכח אישיותו המתוארת עת גם העיד כי בחן בקפידה את המוצרים, הגיע פעמיים ושהה בחנות כשעתיים טרם ביצוע העסקה.
על כן, אני סבורה כי הסעד המתאים בנסיבות התיק דנא הוא אי התאמה לפי חוק המכר שנבע בשל הפרת חובת הגילוי בחוק הגנת הצרכן משנשללה מהתובע האוטונומיה הצרכנית לגבש החלטה מושכלת האם לרכוש את המוצר אם לאו, גם אם מדובר בפגמים מינוריים בעיני הנתבעת בדבר הכתמים כתוצאה ממים עת בנוגע לשריטות לא ברור לאילו שריטות מכוון התובע (משבתגובתו האחרונה ציין שנתגלו עוד 10 שריטות אולם בתמונות שצולמו נראים כתמים של פגמנט ובדיון עצמו דובר על חריטה או שניים מושא המחלוקת).
...
על כן, אני סבורה כי הסעד המתאים בנסיבות התיק דנא הוא אי התאמה לפי חוק המכר שנבע בשל הפרת חובת הגילוי בחוק הגנת הצרכן משנשללה מהתובע האוטונומיה הצרכנית לגבש החלטה מושכלת האם לרכוש את המוצר אם לאו, גם אם מדובר בפגמים מינוריים בעיני הנתבעת בדבר הכתמים כתוצאה ממים עת בנוגע לשריטות לא ברור לאילו שריטות מכוון התובע (משבתגובתו האחרונה ציין שנתגלו עוד 10 שריטות אולם בתמונות שצולמו נראים כתמים של פגמנט ובדיון עצמו דובר על חריטה או שניים מושא המחלוקת).
על כן אני סבורה כי הסעד הנכון הוא מתן פיצוי שיש בו לגלם את עלות ההחלפה.
לכן מדובר בפגם במוצר כך שהתובע לא קיבל תמורה מלאה בגין כספיו ומגיע לו פיצוי על כך. הנתבעת תיארה את תיקון המוצר או החלפת הפלטה בסך של 2000 ₪ ואני סבורה כי זהו הפיצוי המגיע לתובע בגין הפרת חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה הצרכנית, דבר המגלם בפועל גם את הפגם בהנאה (או מבחינה רעיונית מעין "פחת" לפי חוק המכר).
על כן, משיש בדבר לגלם גם את רצון התובע לעשות שימוש בכספי הפיצוי המגיע לו לשם תיקון המצרך ומשהיא היחידה שיש ביכולתה לתקן או להחליף את המוצר (לולא כן יש בדבר גם לשלול אחריות כאמור בתעודת האחריות) – אני מורה על תיקון "מצרך" במסגרת סמכותי בהתאם לסעיף 60 (א) (2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 בשים לב לכך שזהו הסעד הנכון גם לפי חוק המכר למצות הליכים בעניין זה והנתבעת תתקן את השולחן ותפעל להחלפת הפלטה כפי שציינה בדיון.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע הסכים לקבל מקרוגל כפצוי, ולכן עניין השריטות על המקרר איננו רלוואנטי עוד.
מעבר לכך שהתובע פנה מספר פעמים עוד בתקופת האחריות, כאשר מדובר על טענה בדבר אי התאמה של מוצר, תקופת האחריות איננה רלוואנטית, שכן הזכות לביטול העסקה ולהשבה נובעת מדיני החוזים הכלליים ולא מחובת האחריות.
התובע לא הפנה לס"ק ספציפי ממנו עולה כי הוא זכאי לפיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א הנ"ל. ומכל מקום, הזכות לביטול עסקה עקב אי התאמה נובעת, כאמור לעיל, מדיני החוזים, ולא מצאתי שהנתבעת 2 הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, ודאי לא במידת חומרה במצדיקה פסיקת פיצויים לדוגמא, שעה שמדובר בחוסר התאמה שאיננו בולט ביותר.
...
אני סבור כי שעה שמדובר בתביעה קטנה בעניין צרכני, די בכך שהלקוח יוכיח כי, כמשתמש, נוכח שהמוצר לא עמד בסטנדרט המצופה ממוצר שכזה.
סיכומו של דבר, אני מקבל את טענת התובע בדבר חוסר התאמה של המקרר, וכן בדבר החור שנעשה בו ע"י טכנאי מטעם הנתבעת 1.
אינני מקבל את טענת התובע בדבר זכאותו לפיצוי לפי ס' 31א לחוק הגנת הצרכן.
התוצאה היא כי אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1 ללא צו להוצאות, ומחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 3,690 ₪, וכן הוצאות משפט, כולל החזר האגרה, בסך 1,000 ₪ נוספים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו