ביטול עיקול משכורת בצו כינוס

האם יש לקבל את בקשת החייבים ולהורות על הפסקת נכויי ההלוואות משכרם והאם יש לבטל את ההליך כבקשת המנהלת המיוחדת? רקע כללי ביום 12.12.16 ניתן צו כנוס לנכסי החייב לבקשתו וביום 19.12.16 ניתן צו לכנוס נכסי החייבת לבקשתה.

החייבים הגישו "בקשה לביטול עיקול משכורת ולהחזר סכומי העיקול שעוקלו לקופת הפש"ר" (להלן: "הבקשה").

...

האם יש לקבל את בקשת החייבים ולהורות על הפסקת ניכויי ההלוואות משכרם והאם יש לבטל את ההליך כבקשת המנהלת המיוחדת? רקע כללי ביום 12.12.16 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו וביום 19.12.16 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת לבקשתה.

טענות המשיבות 3-4: בנק יהב ובנק אוצר החייל יש לדחות את הבקשה ולקבוע כי המחאת הזכות שרירה, קיימת ועומדת בתוקפה על אף הליכי הפש"ר של החייבים.

עמדת הכנ"ר הכנ"ר מצטרף לעמדת המנהלת המיוחדת והנושים, לפיה יש לדחות את בקשת החייבים ולאפשר המשך ניכוי החזר ההלוואה ממשכורתם של החייבים.

סיכומו של דבר: במסגרת הסכמי ההלוואות, המחו החייבים את זכותם לשכר העתידי ויש לאפשר למלווים להמשיך ולנכות את החזר כספי ההלוואות שניתנו לחייבים ממשכורתם, באותו האופן שהדבר בוצע עד כה ויש לדחות את בקשת החייבים.

באשר לבקשה לביטול ההליך: בשלב זה אין מקום להיעתר לבקשה.

ביום 25.12.2011 ניתן צו כנוס בעיניינו של המערער, לבקשתו.

לצד העירעור הוגשה בקשה "לביטול עיקול משכורת/לעיכוב הליכים" בהתייחס לעיקול שהוטל על משכורתו של המערער לאחר ביטול הליך פשיטת הרגל בעיניינו, עד להכרעה בעירעור.

...

על כן, נוכח מחדלי המערער ומשלא הוצע מטעמו מתווה קונקרטי להסרתם לאלתר, נקבע כי אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך.

דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה וממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשת החייב לעיכוב ההליכים.

7.2 בהתייחס לבקשה לביטול עיקול משכורת ועיקול חשבון עו"ש טען הבנק, כי מאחר שלא מתקיימות הנסיבות המצדיקות ביטול פסק הדין, אין מקום לבטל את הפעולות שננקטו לביצועו.

להשלמת התמונה אציין, כי ביום 22.7.2019 הוגשה הודעה בדבר מתן צו כנוס לנכסי עיזבון המנוח במסגרת פש"ר 62443-03-19 וביום 31.7.2019 הוגשה היתייחסות הבנק להודעה לפיה לאור צו הכנוס, כל ההליכים נגד העזבון מעוכבים פרט להליכים בהם הבנק נושה מובטח.

...

לאחר ששקלתי את טענות ההגנה, אני סבורה שמדובר בטענות הגנה כלליות, שאינן מבוססות, ואשר אינן מציגות הגנה עניינית לגבי שיעורו של החוב.

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכותה של הנתבעת לפיו המחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית של טענות הצדדים, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל.

עם זאת, באיזון בין זכותה של הנתבעת לבירור טענותיה וזכותו של הבנק שלא לסבול ממחדליה הדיוניים של הנתבעת, ולאחר ששקלתי את טיבן של הטענות אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף להפקדת פקדון בסך של 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט עד ליום 8.9.2019.

הכנ"ר הוסיף כי לדברי החייב קיימים נושים נוספים, להם הוא חייב סך של כ-15,000 ₪, אולם בהעדר אסמכתות איני מוצא מקום להדרש לעניין זה. יוצא איפוא כי שיעור החוב בגין מזונות מהוה כ-90% מתוך כלל חובותיו עליהם הצהיר החייב בטופס "5". בתצהיר ההסתבכות ציין החייב כי בשל נסיבות אישיות, קשיים כלכליים אותם חווה עם עלייתו ארצה, שכר נמוך ואובדן תעסוקה, לא הצליח להיתמודד עם חובות, משכך פנה לבית המשפט למתן צו כנוס נכסיו, ולהכריזו כפושט רגל.

אולם, מאחר שההליכים, אותם ביקש החייב לבטל (עיקול משכורת, בעיקר), ננקטו כנגדו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל לגביית מזונות, ובשל העובדה כי לא ייגרם לחייב נזק בלי הפיך שהרי קיים רכיב של שכר מוגן לפי דין וכן ממילא יש מקום לקצוב את המזונות השוטפים שממילא יהיה על החייב לשלמם, הבקשה לסעד זמני נדחתה.

...

הכנ"ר הוסיף כי לדברי החייב קיימים נושים נוספים, להם הוא חייב סך של כ-15,000 ₪, אולם בהיעדר אסמכתאות איני מוצא מקום להידרש לעניין זה. יוצא אפוא כי שיעור החוב בגין מזונות מהווה כ-90% מתוך כלל חובותיו עליהם הצהיר החייב בטופס "5". בתצהיר ההסתבכות ציין החייב כי בשל נסיבות אישיות, קשיים כלכליים אותם חווה עם עלייתו ארצה, שכר נמוך ואובדן תעסוקה, לא הצליח להתמודד עם חובות, משכך פנה לבית המשפט למתן צו כינוס נכסיו, ולהכריזו כפושט רגל.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן צו הכינוס – להידחות.

באשר ליתר החובות, על פניו, וככל שאכן קיימים הנכסים על שם החייב בקופות גמל, נדמה כי הנושים יוכלו להגיע לסיכום עם החייב בדבר פדיון הזכויות הלא מוגנות כבר עתה מבלי שיצטרכו להמתין עד לסוף ההליך כתנאי להפטר מחובות האמורים.

לאור כל האמור, אין להידרש לבקשת החייב למתן צו כינוס, לפיכך הבקשה נדחית.

לטענת החייב כספי קצבת הילדים אינם ניתנים לעיקול והפנה בעיניין זה לסעיף ח' לצוו הכנוס המורה על ביטול עיקול משכורת ו/או גמלאות ו/או קיצבאות להן זכאי החייב.

...

הבנק, בתגובתו מיום 26.1.23, טען כי יש לדחות את הבקשה משהוגשה ללא תצהיר וללא אסמכתאות לתמיכה בטענות העובדתיות המועלות בה ומשהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר בשים לב למועד מתן צו הכינוס.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, ובכלל זה טענות הבנק ודפי החשבון שצורפו לתגובתו מיום 26.1.23, אני סבור כי יש לדחות את בקשת החייב להעברת מלוא כספי הקצבה לחשבונה של אשתו ומאידך יש להורות על העברת הכספים מהחשבון וחלוקתם בין קופת הכינוס לחייב והכל מהנימוקים שאפרט להלן; תחילה יובהר כי הכספים נשוא הבקשה שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי לחשבון החייב בבנק בתקופה המתחילה מיום 2.8.15, דהיינו לאחר מתן צו הכינוס בעניינו של החייב שניתן ביום 27.7.15 כך שלפי הוראת סע' ח' לצו הכינוס לא היה ניתן להטיל עיקול על הכספים האמורים במסגרת הליכי הוצאה לפועל שעוכבו בהליך הפש"ר דנן.

בהתאם, אני סבור כי איזון ראוי נוכח מכלול הנסיבות ובכלל זה השנים הרבות שבהן החייב מצוי בהליך, התא המשפחתי של החייב שעמד נכון למועד אישור תוכנית הפירעון על 5 נפשות ובכלל זה שלושה ילדים בני 4-6, מצדיק חלוקה של כספי הקצבה באותו שיעור כפי שנקבע בתוכנית הפירעון דהיינו סך של 25% מכספי הקצבה יועבר לקופת הכינוס לחלוקה בין נושי החייב והיתרה תועבר לידי החייב עצמו.

לפיכך אני מורה לבנק להעביר בתוך 30 יום מהיום לידי החייב סך של 75% מכלל כספי קצבת הילדים שהועברה לחשבון ממועד מתן צו הכינוס (על פי הודעת הבנק מיום 26.1.23 נכון לאותו מועד דובר בסך של 34,464 ₪) ואת היתרה של 25% מכספי הקצבה יעביר הבנק לקופת הכינוס לחלוקה בין נושי החייב.

לאור הספק בשאלת ידיעתו של החייב ביחס להעברת כספי הקצבה לחשבון, ואי נקיטת פעולה כלשהי על ידו לאורך השנים, אני מורה על העברת כספי הקצבה בערכם הנומינלי, וכמו כן אינני עושה צו להוצאות ביחס לבקשת החייב.