ביטול עיקול חשבון בנק על ידי הוצאה לפועל בשל טעות

אישור המסירה החתום על ידי המבקשת 2 הומצא לתיק בית המשפט.

אשר לבקשה להארכת מועד, טענו המבקשים כי סברו בטעות שכתב התביעה שהומצא להם קשור להליך הקודם הנ"ל, שבו כאמור נתן המבקש 1 תצהיר תמיכה, ומיד לאחר שהוטלו עיקולים על חשבונם של המבקשים הם פנו לייעוץ משפטי והגישו את הבקשה לביטול פסק הדין.

לטענת המשיבים, המבקשים הגדילו לעשות כאשר היתעלמו גם מהאזהרה שנמסרה להם כדין ביום 12.8.19 בעקבות פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

גם לאחר שעוקל חשבונם של המבקשים הם ישבו בחיבוק ידיים ולא עשו דבר.

לא זאת אף זאת, כספים בסך 9,000 ₪ עוקלו מחשבונם של המבקשים על פי החלטת ראש ההוצל"פ מיום 9.9.19 והם מומשו והועברו למשיבים כבר ביום 22.10.19.

קביעה זו עולה בקנה אחד עם המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בדבר הגמשת המדיניות שנהגה בעבר בסוגיית הארכות המועד, כפי שציין השופט ריבלין ברע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות (פורסם במאגרים המשפטיים): "לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד". מן הכלל אל הפרט הבקשה לביטול פסק הדין והארכת מועד לא הוגשה כדין ולא צורף אליה תצהיר בתמיכה לנטען בה. הבקשה הוגשה ביום 17.2.20, היינו כ- 8 חודשים לאחר מתן פסק הדין בהיעדר הגנה.

הואיל ונתפסו כספים בחשבון הבנק של המבקשים אגב העיקולים שהוטלו בסך של 9,000 ₪, ההוצאות הנ"ל תשולמנה מהכספים שנתפסו כאמור, והיתרה בסך של 1,000 ₪ תושב למבקשים באמצעות בא-כוחם.

...

אני סבורה כי במקרה שלפנינו טענות ההגנה של המבקשים, ובפרט החיסיון תחת כנפי הוראת סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, הן טענות המצריכות בירור ומקומן בהליך העיקרי ולא במסגרת בקשה לביטול פסק דין.

סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, אחר בחינת מחדליהם של המבקשים מחד באי הגשת כתב הגנה והגשת הבקשה לביטול פס"ד באיחור, כמו גם משך האיחור, ומאידך נוכח טיבן ועוצמתן של טענות ההגנה הראויות לבירור, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נגד המבקשים.

משכך, אני מורה על ביטול העיקול על חשבון הבנק של המבקשים וביטול עיקול משכורתו של המבקש 1.

כך למשל, התובעת נאלצה להיתמודד עם שיקים חוזרים, עיכוב בקניית סחורות, עיכוב בתשלום לספקים, עיכוב בתשלום שכירות למחסנים, סורבה לקבל משכנתא עקב העיקולים שנעשו על ידי ההוצאה לפועל, ירדה בדרוג האשראי בבנק לאומי לרמה של 0, ביטול תשלומים שוטפים של חשבונות המים, החשמל ועוד.

הזוכה כאמור הגישה את השיק המשוך מחשבונה של התובעת לבצוע בהוצאה לפועל, כאשר אין מחלוקת בעניינינו כי שגיאה שמקורה בהקלדה שגויה של מועד מסירת האזהרה (ר' בעיניין זה הבהרת ב"כ הנתבעת בישיבת הקד"מ מיום 2/3/21, ע' 1 שו' 23 לפרו'; עדותה של עדת ההגנה בע' 21-22 לפרו'), הביאה לידי כך שהתאפשר לזוכה להטיל עיקולי צד ג' אצל מספר גורמים פיננסים שונים וביניהם הבנק בו היתנהל חשבונה של התובעת וכן עיקול ברשום על רכב (ר' נספח 3 לכתב ההגנה של הנתבעת).

מאידך, לא ניתן להיתעלם מעיקולים שבאו לעולם והטלתם התאפשרה רק בשל טעות הזנת מועד ההמצאה של האזהרה ושגם אם בסופו של יום בוטלו ולא מומש אף אחד מהם, ההשפעה של הטלתם (גם אם לא הוצגו בעיניין טענות אלה אינדיקאציות מתבקשות) באה לידי ביטוי בפגיעה בשמה הטוב של התובעת לא רק כאדם פרטי אלא כמי שניהלה באותו חשבון גם פעילות עסקית, הן בבנק שבו היתנהל החשבון והן בקרב גורמים פינאנסיים שנחשפו לכך.

...

ייאמר מיד כי דין ניסיון זה להידחות.

הנה כי כן, משעה שהתובעת במסגרת ההליך דנן אינה מבקשת לבסס את עילת תביעתה על ההחלטה של הרשמת מיום 23/2/17 כי אם על השגיאה בפעולת ההקלדה שקדמה לאותה החלטה, דין הטענה של הנתבעת להידחות.

סוף-דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת פיצוי בסך 70,000 ₪.

לטענתם, יש להורות על ביטול העיקולים נוכח אי המצאת החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל על ידי המשיבה למבקשים.

אי ההמצאה למבקשים לא מבטלת בצורה אוטומאטית את העיקולים אלא הכול לגופה של בקשה ולשיקול דעת ביהמ"ש. לדידם, עקב טעות משרדית לא הומצאה ההמצאה למבקשים בטווח עשרת הימים ולכן אין להורות על ביטול צוי העיקול על חשבונות המבקשים.

מנגד, הוטל עיקול על מס' רב של נכסי מקרקעין, מיטלטלין וחשבונות בנק של המבקשים, נראה כי סכום העיקולים הוא הרבה מעבר לסכום החוב הנטען, אף זה בנגוד להחלטת רשם ההוצאה לפועל ובנסיבות אלו, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת ביטול העיקולים.

...

על רקע האמור, יש לבחון קיומו של יסוד ההכבדה.

מנגד, הוטל עיקול על מס' רב של נכסי מקרקעין, מיטלטלין וחשבונות בנק של המבקשים, נראה כי סכום העיקולים הוא הרבה מעבר לסכום החוב הנטען, אף זה בניגוד להחלטת רשם ההוצאה לפועל ובנסיבות אלו, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת ביטול העיקולים.

סוף דבר: אשר על כן, אני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו בתיק זה. המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך של 5,000 ₪, שתשולמנה על ידי המשיבה תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו לידיה, שאם לא כן, יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן ההחלטה ועד למועד התשלום הפועל.

עוד טענה המשיבה כי צרפה לבקשה לבצוע שטר את מלוא ההסכם וככל הנראה בעקבות טעות בסריקה לא נסרק מלוא ההסכם לתיק, ובכל מקרה ביום 11.01.2023 המבקשת ביקשה טלפונית את מלוא ההסכם וכאמור נשלח לה באותו יום לדוא"ל שמסרה.

אם ההיתנגדות מוגשת באיחור והעניין מועבר לבית המשפט על ידי רשם ההוצאה לפועל, בית המשפט הוא המוסמך להורות הן על עיכוב הליכים והן על ביטול הליכים לפי שיקול דעתו.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע היתנגדותה נוכח טענותיה כי אינה חייבת סכום זה למשיבה, והואיל ולכאורה שטר החוב לא נערך לפקודתה של המשיבה כי אם כנגד צד ג' שלא בררו כיצד סוחר שטר החוב לידיה שהנן טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי על ביטול העיקולים שהוטלו על חשבונותיה בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף 641 מספר חשבון עו"ש 1012344, בבנק הדואר מספר חשבון 30370786 ובבנק מזרחי טפחות בע"מ סניף 443 מספר חשבון עו"ש 378846, וכן לעיכוב יתר הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בתיק ובטול צו עיכוב היציאה בכפוף להפקדת סכום של 3,500 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

...

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקשת ולאחר עריכת איזונים בין טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי אינה חייבת סכום זה למשיבה, והואיל ולכאורה שטר החוב לא נערך לפקודתה של המשיבה כי אם כנגד צד ג' שלא בררו כיצד סוחר שטר החוב לידיה שהינן טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי על ביטול העיקולים שהוטלו על חשבונותיה בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף 641 מספר חשבון עו"ש 1012344, בבנק הדואר מספר חשבון 30370786 ובבנק מזרחי טפחות בע"מ סניף 443 מספר חשבון עו"ש 378846, וכן לעיכוב יתר הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בתיק וביטול צו עיכוב היציאה בכפוף להפקדת סכום של 3,500 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט נמרוד אשכול) מיום 5.3.2023 בתאד"מ 48259-10-21 ולפיה נקבע כי יש סמכות לידון בטענות נשוא התביעה לרשם ההוצאה לפועל ועל כן הועבר התיק ללישכת ההוצאה לפועל.

2) "תוך כדי הליכי הוצל"פ - הליך העיקול על העו"ש בוטל ולכן הכספים לא הועברו "תוך כדי ההליך". נטען כי לא היה צורך לערער על החלטת הרשמת ומדובר בטענת סרק של המל"ל. המשיב 1 – הבנק מבקש לדחות את בקשת רשות העירעור וטוען כי הבנק לא פעל בטעות אלא לפי החלטה שיפוטית.

החייב הגיש ביום 19.8.2021 בתיק ההוצל"פ בקשה לצוו תשלומים ובהחלטה מאותו מועד נקבע, בין היתר, כי כל עוד יעמוד החייב בתשלומים יבוטל ויעוכב "עיקול על חשבון העו"ש ככל שזה מצוי ביתרת חובה...". במועד ההחלטה היה חשבון החייב בבנק ביתרת זכות ולכן העיקול לא בוטל.

הודגש, כי תיק ההוצל"פ ניפתח עוד בשנת 1985 על ידי המל"ל נגד המבקש לצורך גביית חוב מזונות.

...

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.