שכן, אין "להעניש, את חברת התעופה אשר עושה כל שביכולתה למנוע את ביטול הטיסה ולחייב אותה בהענקת פיצוי כספי לנוסעים וזאת בנוסף לשאר ההוצאות הכספים שנכפו עליה כתוצאה מהעיצומים הננקטים על ידי טייסיה".
על כן, ולנוכח האמור, לשיטתה היא עמדה בכל התנאים בחוק לשם קיומו של פטור הנסיבות המיוחדות ולא חייבת במתן פיצוי ללא הוכחת נזק לתובע.
אכן, היתעקשותו של התובע תחילה לא הייתה ברורה משהנתבעת אכן גילתה באמצעות נציגה רצון טוב לפצותו, אולם הקושי, כפי שגם הציג בית המשפט וחרף כך שהגמישות בסדרי הדין בהליך של תביעות קטנות נועדה לאזרח "הקטן" ולא לחברות הגדולות או עסקים המתורגלים בסיוע משפטי ככתב הגנה בשים לב גם לפערי הכוחות – את המסמכים היה צריך לגלות בזמן ולא לאחר דרישה ועולה כי גם לאחר אותה היזדמנות מאוחרת, אין הצגת ניסיונות קונקריטיים ביחס לטיסה מושא התובענה.
יכול ומדובר במידע רגיש וחסוי כיצד הופעל על ידי חטיבת המבצעים שיקול הדעת איזו טיסה לתעדף עת נמצא טייס זמין, דבר שהוא לגיטימי בכל מערכת ארגונית בעלת ממדים רחבים, אולם הדבר נכון לגבי תיעדוף צרכיה שלה ולא של האזרח הקטן המבקש להגיע ליעדו בזמן – בין אם חוזר מטיסה ארוכת טווח ובין אם מטיסה קצרת טווח, משבהתאם הוא מתכנן את תכנוניו והרי היא עצמה טוענת שאין מקום לסעד בדמות נזק לא ממוני כשברי שיכול ולנוסע האחרון יהיה נזק אף גדול יותר מהנוסע הראשון – דבר התלוי בענייניו הסובייקטיביים, ואף בשרטוט פרופיל הנוסע על מגבולותיו (גיל, מצב בריאותי, מצב אישי, עיסוק וכיוצ"ב).
מפאת חשיבות הדברים, יצוטטו הדברים במלואם:
"מקריאת הסעיף עולה שהמחוקק מצא לפטור את חברת התעופה ממתן פיצוי כספי ברשימת המקרים שפורטה, תוך שמצא לפטור באופן מפורש ממתן פיצוי כספי במקרה של שביתה מוגנת. לא ניתן לקבל טענת הנתבעת כי יש לראות 'שביתה לא מוגנת' ככזו שמקנה פטור מפיצוי מכוח ס"ק (1) כ'נסיבה מיוחדת שלא היתה בשליטתה', זאת מאחר שהמחוקק לא מצא להקנות לחברת התעופה פטור מפיצוי רק מכוח סעיף הסל של "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו" – או אז היה מותיר שיקול דעת לבית המשפט לבחון בכל מקרה ומקרה אם ה'שביתה' היא משום "נסיבות מיוחדות שלא בשליטתו" של מפעיל הטיסה, אלא בחר להתייחס ל- 2 סעיפי פטור ספציפיים: האחד, בנוגע לשביתה והשני, בנוגע לחילול שבת או חג. מכאן המסקנה היא שהמחוקק הוציא את נושא השביתה מתוך סעיף הסל של "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו".
.
מכל האמור אני מוצא כי מאחר שמדובר בשביתה לא מוגנת של טייסי הנתבעת שהביאה לביטול הטיסה הנדונה, הרי שמדובר בארוע שלא ניכנס באחד הסעיפים המקנים למפעיל הטיסה פטור ממתן פיצוי כספי לפי סע' 6(ה) לחוק.
...
מכל מקום, כשלעצמי אני סבורה כי יש לקרוא את שתי ההוראות יחד – מועד מתן הטבות ואי מתן הטבות יש להכפיף לקביעת המחוקק בדבר המועד ולא רק כי לא נתן אלא כי לא נתן במועד.
128 יום אינו בגדר זמן סביר כלל וכלל ואני סבורה כי יש לגלם זאת בהוצאותיו של התובע.
סוף דבר.
