במבט רחב יותר, על המבקש להביא לביטולן של תוצאות הבחירות מוטל נטל הוכחה המצוי בטווח שבין מאזן ההסתברויות הנהוג בהליכים אזרחיים לבין הוכחה מעבר לכל ספק סביר הנהוגה במשפט הפלילי (ראו: רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג, פסקה 7 (21.8.2005); עע"ם 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת, פסקה 55 (7.1.2014) (להלן: עע"ם 8617/13); בר"ם 8212/14 פומרנץ נ' מנהל הבחירות במעלות תרשיחא, פסקה 17 (4.5.2015)).
בבקשתו הוא טען כי התגלו ליקויים שונים בניהול הבחירות במספר קלפיות, ובהקשר זה הצביע על מעטפה פסולה (שנפסלה על-ידי ועדת הקלפי מאחר שמופיעה עליה חותמת של מנהל הבחירות מהבחירות של שנת 2013) בקלפי מס' 14, על 10 מעטפות עודפות בקלפי מס' 5, על 73 מעטפות עודפות בקלפי מס' 12, על כך שהאלפונים של קלפי מס' 3 לא אותרו, על היעדרו של הפרוטוקול מקלפי מס' 13.2, וכן על ליקויים נקודתיים שונים בכל הנוגע להצבעה של בעלי מוגבלויות ושל חיילים.
האם נפל ליקוי בבחירות? – בעקבות בחינת החומר שבפניו קבע בית המשפט המחוזי כי בבחירות למועצה היתקיימו אי סדרים רבים, שאין מקום לראות בהם ליקויים היורדים לשורשו של הליך הבחירות.
מעטפות כפולות (קולות החיילים ומצביעים מוגבלים בניידות) – בית המשפט המחוזי קבע כי בספירת קולות החיילים והמצביעים המוגבלים בניידות, המסומנות במעטפות כפולות, נפלו ליקויים רבים: ראשית, המעטפות עם קולות החיילים נשמרו בביתו של מנהל הבחירות (אף שהיו צריכות להישמר במשרדי הממונה על המחוז); שנית, מנהל הבחירות לא הביא עמו את מעטפות ההצבעה של המוגבלים בניידות אל המקום שבו היתכנסה ועדת הבחירות כדי לספור את המעטפות הכפולות, אלא רק את המעטפות עם קולות החיילים, כך שלמעשה הייתה היתעלמות מוחלטת ממעטפות המצביעים המוגבלים בניידות; שלישית, בספירת מעטפות החיילים לא נעשתה השוואה לרשימת המצביעים, בשים לב לכך שהאלפונים מקלפי מס' 3, שהיו בידיו של מנהל הבחירות, לא הובאו לעיונה של ועדת הבחירות.
חביש מוסיף וטוען כי זריקתם של חלק מחומרי ההצבעה לאשפה לא השפיעה באופן ממשי על בדיקת טענותיו של עאטללה ולא הפריעה לכימות הקף ההשפעה של הליקויים אשר התגלו כנקודתיים ואינם מעידים על תופעה רחבת הקף, ועל כן אין לפסול את הבחירות.
...
יפים לענייננו גם דבריו של השופט צ' זילברטל באותו מקרה:
"קיים פער בין התנהלות שאינה ראויה, במישור החוקי, הציבורי או המוסרי, לבין התנהלות – שהן מחמת טיבה והן מחמת השפעתה על תוצאות הבחירות - תצדיק התערבות של בית המשפט בתוצאה המבטאת את רצון הבוחר. אין די בסלידה מצדו של בית המשפט מהתמונה המתגלה לו בגדרו של הליך משפטי שמטרתו היא שינוי תוצאת בחירות. ההתמודדות עם תופעות לא רצויות אגב ניהול מערכת בחירות נעשית, בעיקרה, באמצעות מכשירים משפטיים אחרים, כשהסעד הקיצוני והחריג של התערבות בתוצאה שמור למקרים בהם ניתן להוכיח קיומו של ליקוי שבכוחו להשפיע על תוצאות הבחירות. בשל הרגישות העצומה הנדרשת בבוא בית המשפט להתערב בתוצאתה של מערכת בחירות, חובה עליו לאחוז באמות מידה קשיחות ומובהקות הן לצורך המסקנה שמדובר בליקוי בהליך הבחירות והן לצורך המסקנה כי הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. בנדון דידן אין הכמות הופכת בהכרח לאיכות ואין די בהנחות והשערות בדבר פוטנציאל השפעה על תוצאות הבחירות או בדבר היקף הקולות הנגועים עד כדי שראוי יהיה לגרוע אותם מקולות המצביעים" (עניין בכר, בפסקה 1 לפסק דינו).
בענייננו, ועל רקע האמור לעיל, לא עלה בידיו של עאטללה להראות כי עצם זריקתם של חומרי ההצבעה מקלפי מס' 3 – פעולה חמורה ביותר כשלעצמה – יש בה כדי להטות את הכף לעבר התערבות בתוצאות הבחירות, והכל בשים לב לנטל הכבד המוטל על המבקש סעד של ביטול בחירות.
סוף דבר: הערעור נדחה.