ביטול מענק רכישת דירה לעולי אתיופיה

עו"ד פולין לא נתן הסבר ממשי לפער בן עשרה החודשים בין תשלום התמורה למועד המסירה בהסכם שערך, אף שניסה לייחס אותו לבעייתיות באישור המענק לגבי עולים מאתיופיה (עמ' 25 לפרוט', ש' 19 – עמ' 26, ש' 11), והקונים לא צרפוהו כנתבע בגין ההסכם שערך עבורם.

זאת נוכח הנזקים הממשיים שנגרמו למוכרים, אשר התנהגו בהגינות עם הקונים, משארזו את מרבית מיטלטליהם והיו מוכנים למסירה מידית של הדירה (על אף הכתוב בהסכם), ולא נהנו מחזקתם בה במלואה, לא יכלו לקנות דירה חלופית, מפני שלקחו בחשבון אפשרות ממשית שיאלצו להשיבו, לא יכלו ליהנות מהכסף שקבלו, מפני ששער הריבית היו נמוך במיוחד, ולא ידעו אם הם זכאים לבטל את ההסכם.

...

אשר למוכרים, דין התביעה שכנגד להדחות במלואה, בהיותה מהווה תמונת ראי של כתב ההגנה של הנתבעים, תוך העלאת טענות עובדתיות חלופיות, אשר רובן נדחו מכל וכל לגופן, כמפורט לעיל.

בעניינו של מברטה, דין התביעה שכנגד להתקבל במלואה, מהנימוקים המפורטים בפסק הדין דלעיל, וכן בהודעה לצד השלישי, וכן בהתחשב בכך שמברטה מחזיק בכספי הקונים שלא כדין, כמפורט לעיל.

סיכום דברים תביעת המוכרים נגד הקונים מתקבלת, איפוא, והתביעה הנגדית נגד המוכרים נדחית מכל וכל.

מבוא – בקצירת האומר העובדות הרלוואנטיות אשר אינן שנויות במחלוקת- אימם המנוחה של המבקשים ("החייבת") –מאלדה זבאדר ז"ל היתה עולה חדשה מאתיופיה אשר נטלה ביום 15.10.01 הלוואה ע"ס 230,000 ₪ (קרן) למימון רכישת הדירה נשוא הבקשה מאת הבנק הזוכה בתיק ההוצאה לפועל .

ביום 28/7/2009 הוגשה בקשה למימוש המשכנתא – החוב בפגור עמד ע"ס 7,002 ₪ נכון ליום 7/6/2009 ויתרת ההלוואה שמועד פרעונה טרם הגיע, עמדה ע"ס 193,436 ₪ - סכום זה כלל מענק המותנה בהמשך מגורים בדירה.

המשיבים מוסיפים וטוענים כי על אף שהמבקשים מודים כי כבר בחודש אוגוסט נודע להם על מכר הדירה הרי שרק בחודש דצמבר הוגשה ללישכת ההוצאה לפועל בקשה לביטול המכר וזאת, לאחר שהרוכשת שילמה את מלוא התמורה במחיר העולה ב- 107,000 ₪ מעל הערכת השמאי במכר מרצון וב- 177,000 ₪ מעל הערכת השמאי במימוש מהיר ולאחר שהרוכשת השקיעה בשפוץ הנכס.

...

מבלי לגרוע מקביעותי כאמור, הנני סבורה כי דין טענותיהם של המבקשים להידחות גם לגופם של דברים – כך, בכל הנוגע לטענת המבקשים ובהתאם לה, לאחר ביצוע התשלום על ידי המבקש 2 ביום 30/4/14, לא נותר עוד חוב בפיגור – הרי שאמנם כפי שנקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל, האפשרות לתשלום חוב בפיגור וסגירת התיק, הינה אפשרות הקיימת בידי החייב בתוך 90 יום ממועד מינוי כונס הנכסים.

יתרה מכך, אין בידי לקבל טענתם של המבקשים ובהתאם לה פעל הכונס שלא כדין עת לא דאג להוציא צו ירושה למנוחה וזאת, בהינתן שהמבקש 1 טען כי יש לו צוואה במסגרתה הורשה לו הדירה ואולם, למרות זאת ולמרות שביום 27/2/13, הודיע המבקש 1 כי הוא מטפל בהוצאת צו קיום צוואה- הוא לא פעל להוצאת צו כאמור.

סוף דבר – אשר על כן הנני סבורה כי דין טענותיהם של המבקשים להידחות וכפועל יוצא מכך כי דין הערעור נדחה וכך הנני מורה.

מטעם המשיבה הוגש תצהירו של מר חביב קצב , מנהל אגף בכיר לדיור, (נ/2) שהצהיר כדלקמן: על פי החלטת הממשלה מס' 3116 מיום 10.2.08, ניתנו ליוצאי אתיופיה המתגוררים במרכזי קליטה, מענקי דיור מוגדלים לרכישת דירה ראשונה בארץ, בשכונות וביישובים בהם שיעור יוצאי אתיופיה הוא נמוך, וזאת על מנת לחזק את סכויי הישתלבות יוצאי אתיופיה בחברה בישראל.

מענק מוגדל ניתן רק לעולים שבעת רכישת הדירה טרם חלפו שנתיים ממועד עלייתם לארץ.

. אדם, הנוטל סובסידיה או כל הטבה אחרת מהרשות הציבורית, נוטל על עצמו סיכוי עם סיכון, והסכון הוא, כי הסובסידיה או ההטבה יבוטלו או ישונו, ועליו לכלכל מעשיו תוך לקיחת אפשרות זו בחשבון שיקוליו" (בג"ץ 198/82 מוניץ נ' בנק ישראל, פ"ד לו(3) 466, 470 (1982)( בג"צ 11264/05 האיחוד למען עולים מחוסרי דיור בקרב יוצאי אתיופיה נ. ממשלת ישראל (פסק דין מיום 16.1.08)).

...

בסופו של דבר רכשה המבקשת דירה ברחוב הלל ואושר לה מענק.

ועוד נקבע שם כי: "ודאי שטוב היה ללא מגבלות תקציב כלשהן ובמצב אוטופי בו כל דצריך ייתי ויקבל. ברם, אין הקומץ משביע את הארי, וקביעת סדרי עדיפות תקציבית הינה הכרח המציאות. ככלל, קביעת סדרי העדיפות התקציבית עניין הוא לממשלה ולרשויותיה ובדרך כלל אין היא מקימה עילה להתערבות, ולא מצאנו עילה או נימוק שיצדיקו התערבותנו בהחלטותיהן נשוא עתירה זו". לפיכך, אני קובעת כי המבקשת אינה זכאית למענק נשוא הבקשה ואני מורה על דחיית הבקשה.

עוד נטען כי המדיניות הקודמת היא בבחינת הבטחה שלטונית, אשר המדינה מחויבת לקיימה בשל הסתמכותם של העולים מאתיופיה על המשך קבלת המענק ושינוי מצבם לרעה עקב ביטולו של מרכיב זה. שנית, העותרת טוענת כי הממשלה לא העניקה משקל ראוי לפגיעה ביכולתם של העולים מאתיופיה לרכוש דירה ולפגיעה הנגזרת מכך בקליטתם בישראל, ועל כן נגועה ההחלטה בחוסר סבירות קצוני.

...

לבסוף, עמדת העותרת היא כי המדיניות הנוכחית, לפיה ינתן המענק למשפחות עולים מאתיופיה השוהות במרכזי הקליטה ולהן בלבד, מפלה לרעה את אותם עולים שעזבו קודם לכן את מתקני המעבר הזמניים לצורך מגורים בדירות שכורות, במעונות סטודנטים או בבסיסי צה"ל. המשיבים טוענים כטענה מקדמית כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל השיהוי הכבד בהגשתה למעלה משנתיים לאחר שינויי המדיניות האמורים, והן משום שהחלטת הממשלה והוראת המעבר שנלוותה לה עמדו במוקד הדיון וההכרעה בבג"ץ 3560/03 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 16.9.2003).

אף לגופו של עניין דין טענותיה של העותרת להידחות.

העותרת טוענת, כי תוצאת המדיניות הנוכחית מפלה לרעה את העולים מאתיופיה שעזבו את מרכזי הקליטה טרם ההחלטות נשוא עתירה זו. דין הטענה להידחות.

ככלל, קביעת סדרי העדיפות התקציבית עניין הוא לממשלה ולרשויותיה ובדרך כלל אין היא מקימה עילה להתערבות, ולא מצאנו עילה או נימוק שיצדיקו התערבותנו בהחלטותיהן נשוא עתירה זו. אציע איפוא לחברי למותב לדחות את העתירה.

לטענת המבקש בהתאם לסע' 2 להסכם, עסקת המכירה מותנית בכך שהקונה יקבל משכנתא לעולים מאתיופיה תוך 45 יום מתאריך חתימת ההסכם ובמידה ולא יהיה אישור למשכנתא, יבוטל ההסכם באופן אוטומאטי.

עדותו של המבקש נסתרת ע"י עדות עו"ד אוסטרובסקי המהימנה עלי ועל פיה, סע' 2 להסכם הקובע כי ההסכם יבוטל תוך 45 יום באם לא יתקבל אישור משרד הקליטה למענק, נכתב על פי הנחיות משרד הקליטה (ב/1) ונועד להגן על רוכשים יוצאי אתיופיה, התלויים במענקי משרד הקליטה לרכישת דירה ועל מנת למנוע מהם תשלום פיצוי, היה ואישור כזה לא יתקבל.

...

נמצא אם כן, כי המבקש הפר את הסכם מכר, לא הסיר את העיקול, בעטיו לא ניתן היה להעביר את אליו או לזכותו את כספי ההלוואה שניתנת למשיבים ולפיכך יש לדחות את התביעה.