ביטול מסגרת אשראי בבנק ללא הודעה מוקדמת

עם זאת, הבנק חוייב בעיניין אלמודן, שכן לא נתן הודעה מוקדמת ללקוח על הפחתת מסגרת האשראי (שם, עניין אלמודן, פסקות 11-14 לפסה"ד, ר' גם: ת"א (של' ת"א) 16356-09-13 טחנת קמח אשדוד בע"מ נ' בנק הבנלאומי אשדוד (09/10/2017), פסקה 39 לפסה"ד).

בלתי סביר שלבנק לא יהיה טופס ייעודי לביטול מסגרת אשראי או צימצומה, כאשר ביטול כזה נעשה על גבי טופס להקצאת מסגרת האשראי, שרק בעיון מדוקדק בטופס, ניתן להבין כי מדובר בעצם במועד סיום הקצאת האשראי.

...

למרות כל האמור לעיל, אילן איבגי לא הובא למתן עדות, והעדרו מקשה על המערערת עד מאד להרים את הנטל הכבד המוטל על המערערת לפי ההלכה הפסוקה שתובא בהמשך.

סיכומו של דבר נוכח כל האמור לעיל, עם כל ההבנה למצוקת החברה, לאסון שפקד אחד ממנהליה, ולטענות בגין מעילה, למרות כל אלה, נראה כי אין מנוס מדחיית הערעור.

הערעור נדחה אפוא, אולם בנסיבות המיוחדות של ערעור זה, ובעיקרן הפגם שבטופס ביטול הקצאת מסגרת האשראי, והעובדה שזמן קצר לאחר חילול השיקים הופקד סכום משמעותי, ולא חוללו שיקים נוספים, במידה רבה לפנים משורת הדין, תהיה דחיית הערעור ללא צו להוצאות.

יוזכר כי קביעתי לעיל לא היתה שכלל לא היה מקום לביטול מסגרת האשראי אלא שרק העובדה שלא ניתנה הודעה מוקדמת היא מחדלו של הבנק, היינו – העובדה שהבנק לא דאג לזמן התארגנות סביר עבור החברה, אלא שלארנון היה זמן להתארגנות ואף למניעה של המצב קודם למסירת מכתב ביטול הערבות וגם לאחר מסירתו יכול היה להרויח זמן נוסף לו פעל באופן סביר, שקול וענייני.

...

סיכום לאחר שמצאתי כי חוב החברה כלפי הבנק, שלפרעונו ערבים ארנון, עמוס ונורית, הוכח ולאחר שמצאתי כי יש לדחות את הטענה כי עמוס ונורית או הבנק הם שהביאו לקריסת החברה ואף לא הוכחו הנזקים הנטענים על ידי ארנון, וממילא לא קמה לו זכות לקיזוזם, התוצאה היא כי יש לקבל את התביעה העיקרית נגד ארנון אך להפחית ממנה את הסכומים שנפרעו על ידי עמוס ונורית וכל סכום שהתקבל על חשבון חובות החברה וארנון לבנק מאז הגשת התביעה ולדחות את התביעה שכנגד במלואה.

תקנה 512(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת – "בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון". בשים לב למכלול שיקולים אלה, אך גם למחדל שמצאתי בהתנהלות הבנק, אני מחייב את ארנון לשלם לבנק גם הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ ולשלם לעמוס ונורית הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.

הבנק יוכל להגיש פסיקתה לחתימה שתכלול את סכום יתרת החוב העדכני לאחר הפחתת כל האמור לעיל ועימה תצהיר מפורט בדבר מלוא הסכומים שהתקבלו ויתרת החוב העדכנית של ארנון ושל החברה וכן תדפיסי יתרות עדכניים נכון ליום הגשת הפסיקתה.

השאלות השנויות במחלוקת? האם הבנק ביטל מסגרת אשראי או שהנתבעת לא עמדה במסגרת שנקבעה? האם הבנק חייב בריביות גבוהות מהמוסכם או מהמתחייב על פי דין? האם הבנק היתנה שירות בשירות? דיון והכרעה האם הבנק ביטל מסגרת אשראי ללא הודעה מוקדמת? מהראיות שהוצגו בפניי עולה כי בעת שהוחזרו מספר שיקים, מסגרת האשראי הקבועה לחשבון היתה 30,000 ₪ (סכום המסגרת מופיע בתחתית דפי החשבון של הבנק).

...

אשר על כן אני דוחה את הטענה.

לסיכום אני מסכימה עם הבנק כי מלכתחילה לא היו ידיים ורגליים לטענות הנתבעים, וכל מטרתם היתה למשוך זמן ולאפשר החזרת סכום החוב בתשלומים ארוכי טווח, על מנת שהעסק יוכל לשרוד.

באותו עניין נדונה חוקיות תנאים בהסכם מסגרת של חשבון בנק, ובכללם זכות הבנק להעמיד אשראי לפרעון מיידי ללא הודעה מוקדמת, בנסיבות כימעט זהות לאלו שנכתבו בתיקון 19: "שינוי לרעה בכושר הפרעון של הלקוח העלול לסכן את הבנק באי יכולת לגבות את האשראי" או "הווצרותם של תנאים אחרים המחייבים הקטנה מיידית או ביטול של מסגרת האשראי". בית המשפט העליון בעיניין בנק לאומי, הכיר בתנאים אלה כמשקפים את "האנטרס הלגיטימי והמוצדק" של הבנק להעמיד אשראי לפרעון מיידי (שם, בפיסקה 18 לפסק הדין).

...

הצעדים שננקטו בשיתוף פעולה בין הבנק ללקוח, לא סייעו, ובסופו של דבר היקף פיגור החזר ההלוואות של הנתבע, היה משמעותי.

סוף דבר אין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטת הבנק להעמיד את מלוא ההלוואות והאשראי לפירעון מיידי, ללא הודעה מוקדמת.

לפיכך, התביעה מתקבלת.

התובע מפנה לת"א 1157-10-09 ניו אימג' השקעות ישראל בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', ס' 51: "חשוב וחיוני לאפשר לבנקים להגיב במהירות לשינויים בסיכון, במיוחד כאשר עסקינן בשינוי חד ומהותי, ולהגן בדרך זו על עצמם ועל כספי המפקידים מפני המשך וגידול החשיפה לסיכונים שהחמירו. ההגנה על הבנק מפני נטילת סיכונים גדולים מדי ומפני אי יכולת לבלום תהליכים של גידול מהותי בסיכון אינה משרתת רק את האנטרס העצמי של הבנק; היא משרתת גם, ואולי אף בעיקר, את האינטרסים של כל מי שמפקידים את כספם בבנקים, ובדרך זו גם ואף בעיקר את הבטחון והיציבות בכלכלה כולה וכן אינטרסים חברתיים ראשונים במעלה". התובע מפנה לחוזה בין הצדדים, המופיע בבקשה להקצאת מסגרת אשראי עליה חתומה נתבעת 1, סעיף 13 שזו לשונו: "הבנק יהיה רשאי להקטין את מסגרת האשראי שאושרה [...] או לבטלה כליל ולהעמידה לפרעון מידי, זאת בהודעה מוקדמת שתישלח ללקוחות לפחות 14 ימים מראש. אין באמור בכדי לגרוע מזכותו של הבנק להקטין את מסגרת האשראי או לבטלה כליל ולהעמידה לפרעון מידי בהודעה מוקדמת קצרה יותר או ללא הודעה מוקדמת כלל, זאת במקרים שבהם לדעתו של הבנק, על פי הבנתו והערכותיו הבנק עלול להסתכן באי יכולת לגבות את האשראי עקב שינוי לרעה בכושר הפרעון של הלקוחות [...] לרבות באותם מקרים המקנים לבנק זכות להעמיד את חובותינו לפרעון מידי לפי תנאי כתב התנאים הכלליים". בהתאם להפניה שבבקשה להקצאת מסגרת אשראי לתנאים הכלליים מפנה איפוא התובע לסעיף 7 לכתב התנאים הכלליים, אשר כמה מסעיפיו הקטנים היקנו לו לדעתו עילה להעמיד את יתרת חובה של נתבעת 1 כלפיו לפרעון מידי: כך לפי סעיף 7(א)5 להסכם הקובע כי ככל שיוטל עיקול על נכסי הלקוחות והוא לא יוסר בתוך חמשה עשר יום תקום לבנק זכות לידרוש פרעון מידי, ובעניינינו כאמור עיקל מס הכנסה את חשבונה של נתבעת 1.

...

בית המשפט מצא כי לעניין הליך זה, אין מקום לחרוג מהתעריף המינימלי המומלץ, באופן שסכום ההוצאות אשר יפסק לתובעת יעמוד על האמור בכללי לשכת עורכי הדין לעניין התעריף המינימלי.

לפיכך באיזון בין השיקולים נקבע כי הנתבעים ישלמו יחד ולחוד לתובעת הוצאות בסך 17,010 ₪ : {(115,463*0.1) + [(155,820-115,463)*0.04] + (2*689)} * 1.17 = 17,010 הוצאות המשפט תשולמנה תוך 90 יום ממועד פסק הדין, ומיום זה ואילך ישולם הסכום בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק למן יום ההוצאה עד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעת יחד ולחוד הוצאות משפט בעין שהוציאה בקשר עם תיק זה לרבות בגין אגרה, המצאות ושכר עדים והכל לפי קבלות שתציג להם התובעת על תשלום בפועל עד 90 יום ממועד פסק הדין ובערכם הנומינלי ליום הוצאתן.