ביטול מנוי מפעל הפיס ללא ידיעת המנוי

אין עליו להמתין למועד מסויים, לאחר רכישת הכרטיס, בו מתקיימת ההגרלה ועולים המספרים הזוכים, כמו בהגרלות אחרות שמנהל מיפעל הפיס כמו ה"לוטו" או "פיס למנויים". משחק הגרלה זה שם את הדגש על קבלת תוצאה מיידית, אותה מקבל רוכש הכרטיס לאחר רכישת הכרטיס, ללא צורך בהמתנה לתוצאות ההגרלה המתקיימות, תמיד, לאחר רכישת כרטיס ההשתתפות.

כרטיסי הסדרות השונות נמכרים במקביל, לאמור, הנפקתה של סדרה חדשה אינה באה רק לאחר ביטול או הפסקת מכירת הכרטיסים מסדרות קודמות, כך שבפועל נמכרים בדוכני מיפעל הפיס, בו זמנית, כרטיסי חיש גד מסדרות שונות.

בתשובה לשאלה נוספת אישר בפניו אבי לוי כי בחלק מהסדרות אותן רכש ב-17 וב-18 ביוני חולק הפרס הראשון לפני כן. באי גלוי עובדת הזכיה בפרס הראשון בסדרה ספציפית, מיד עם הזכיה, אם אכן היתה זכיה כזו, רואה המבקש משום "הטעה" מצד מיפעל הפיס, שכן הוא, כמו גם שאר רוכשי כרטיסי חיש גד, אינם יודעים בעת הרכישה, האם הפרסים הראשונים, מאותה סדרה, נפדו אם לאו.

...

בנסיבות אלה, לא ניתן לחסום את דרכו של התובע הייצוגי רק משום שהוא מייצג, או אמור לייצג, קבוצת צרכנים בהקף כה רב, שזהויים הפרטני ואתורם קשה או בלתי אפשרי, שכן אם לא תגרוס כך, תימצא בולם, או מונע, מהצרכן להשתמש בכלי צרכני חשוב מאין כמוהו, בדמותה של התובענה הייצוגית, בנגוד לתכלית החקיקתית שעמדה, בבסיס חקיקתו של פרק ו.1 לחוק הגנת הצרכן, אשר קבע נורמות חקיקתיות בנושא זה. אם ייתקל בית המשפט בקושי לפצות את כל עשרות או מאות אלפי התובעים, שרובם ככולם לא זוהו או לא אותרו, ניתן יהיה לפצותם, אם התובענה תיתקבל, באופן אחר, כמו למשל ע"י הענקת פיצוי קולקטיבי לכל רוכשי הכרטיסים בעתיד, בדרך של הפחתת מחירים לתקופה מסויימת, כפי שהציע המבקש במהלך הדיון, או בדרך אחרת אותה ימצא בית המשפט לראויה וצודקת.

על פי הוראת סעיף 35(ג) לחוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה יצוגית 1995), אני קובע כדלהלן: תובענה זו הוגשה בשם של כל רוכשי הכרטיסים בהגרלת חיש גד על סדרותיה השונות אשר הופצו ע"י מפעל הפיס בשבע השנים שקדמו למועד הגשת תובענה זו (עד מועד התיישנותן של התביעות).

תמצית החלטתי זו תפורסם ע"י מפעל הפיס ועל חשבונו ב-3 עיתונים יומיים נפוצים על פי נוסח שיובא לאישורי תוך 30 יום מהיום והיא תיכלול את כל הפרטים והעובדות שיש להביא לידיעת ציבור התובעים הפוטנציאלים, לרבות הוראת סעיף 35 ג (ב) לחוק הגנת הצרכן 1981.

המשיב ישלם למבקש הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בסך 30,000.

כל הגרלות מיפעל הפיס בשנים 2007 ו-2009 בשנים 2007 ו-2009 שאליהן מתייחסת הבקשה השנייה, קיים מיפעל הפיס סוגים שונים של משחקי מזל והגרלות: הגרלות לוטו, הגרלות EXTRA, הגרלות תכנית המנויים, הגרלות צ'אנס, הגרלות חישגד, הגרלות החישגד האלקטרוני (להלן: "הגרלות החישגד האלטרוני"), הגרלות 123 והגרלות פיס 777 (להלן ביחד: "ההגרלות השונות"; העתק מתכניות ההגרלות השונות צורף כנספח 5 לתגובת מיפעל הפיס, ולהרחבה על אודותיהן ראו סעיף 37 לתצהיר דורון אנגל שניתן בתמיכה לה).

אך כל אלה הן טענות בדבר הקף הפירסום לשנת 2007 ותחומי פרישתו – הן מבחינת הזמן והן מבחינת קהל היעד; כפי שיבואר להלן, יש בהן כדי לצמצם את הקבוצה הרלוואנטית שיכול שנפגעה מהתנהלות מיפעל הפיס – אם קבוצה כזו בכלל קיימת – ואת התאמתה של הבקשה השנייה להתברר כתובענה ייצוגית; ואולם אין בכוחן לבטל מיניה וביה את ההיתחייבות של מיפעל הפיס להחזר פרסים בשיעור של 60% מהכנסותיו כפי שהיא עולה במפורש מפירסום זה. כפי שנזכר, הצדדים חלוקים ביניהם גם לעניין שיעור חלוקת הפרסים בפועל: לגירסת המבקש חולקו פרסים בשיעורים נמוכים יותר מהאמור בפרסומים; ואילו לשיטת מיפעל הפיס חולקו פרסים בשיעורים גבוהים יותר מהאמור בפרסומיו.

תימוכין לכך שאין עסקינן "בעיניין מהותי בעיסקה" נמצא גם בחוות דעת סושרד, בקובעו: "הסיבה לכך שאנשים משתתפים בהגרלות, אינה נעוצה בשיעור החזר מסוים, שאותו הם רוצים להשיג. אם השיקול היה שיעור ההחזר – לא הייתה סיבה רציונלית להישתתף בהגרלה ששעור ההחזר בה נמוך מ-100%. לא אסתכן אם אומר שרוב האנשים המשתתפים בהגרלות, אינם יודעים כלל מהו שיעור ההחזר, וזה אינו מעניין אותם, ואינו משפיע על שיקוליהם. בודאי ובודאי ששאלות כגון האם שיעור ההחזר הוא 60% או 59.26% בלבד, אינן נכללות במערך שיקוליהם כאשר הם מחליטים האם להישתתף בהגרלה" (ההדגשה שלי – ע.ב.).

בה במידה מוקשת טענתו של שרוני שלפיה הופתע לגלות, גם בשנת 2009, כי שיעור חלוקת הפרסים נמוך לכאורה מהשיעור שמפעל הפיס התחייב לו; זאת שעה שכבר בשנת 2007 פנה שרוני למפעל הפיס בדרישה לקבלת הנתונים הנכונים והמדויקים בדבר שיעור חלוקת הפרסים בפועל, ותוך העלאת קושיות ותהיות על המענה של מיפעל הפיס שלא הניח את דעתו (נספחים ו-ט לבקשה הראשונה).

...

שוכנעתי כי פסיקת סעד כספי בנסיבות העניין תביא לפגיעה בציבור הרחב שאינו נמנה, בהכרח, עם חברי הקבוצה ולא ניתן להתעלם מכך; דברים אלה תומכים אף הם במסקנה שאליה הגעתי לאחר בחינת התנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק, קרי: שדין הבקשות להידחות.

סוף דבר התוצאה היא שבקשות האישור נדחות.

בהתחשב במכלול הנימוקים שפורטו בפסק הדין לעיל ולנוכח התוצאה שאליה הגעתי – אני קובעת כי שרוני ישלם למפעל הפיס הוצאות בגין שתי הבקשות בסכום כולל של 70,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים, לב"כ היועץ המשפטי לממשלה, וכן למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

רקע עובדתי המשיבה, נקודת שיווק וסחר בע"מ, היא חברה המפעילה ומנהלת מועדון מנויים בשם "לוטודיל", המספק ללקוחותיו שירותים של הישתתפות אישית וקבוצתית על בסיס קבוע בהגרלות מיפעל הפיס.

נטען כי בנגוד לטענות המבקש, המשיבה פועלת בשקיפות מלאה ומוסרת ללקוחותיה את מלוא הפרטים הרלוואנטיים הנוגעים להתקשרות עימה ובכלל זאת פרטים בדבר עלות המנוי החודשי ופרטים אודות המסלולים השונים אותם היא מספקת ללקוחותיה, וכן מאפשרת להם לבטל את ההיתקשרות עימה בהתאם להוראות הדין.

בית הדין הוסיף והדגיש כי אין מדובר בגילוי שיעור העמלה שנותר בידי החברה, בשיעור העלויות בהן היא נושאת לצורך מתן השרות ללקוחותיה או ברווח הנותר בידה, אלא בכך ש"שהלקוח אינו יודע מהו המוצר או השרות שהוא מקבל בתמורה לדמי המנוי שהוא משלם.

...

עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב לא מצאתי בטענות המשיבה טעמים המלמדים כי עניינם של חברי הקבוצה ינוהל על ידי המבקש ובא כוחו שלא בדרך הולמת ובתום לב. בהעדר חובה להקדים פניה לנתבע בטרם הגשת תובענה ייצוגית אין מקום להורות על דחיית בקשת האישור על יסוד טענה זו. סוף דבר המבקש הוכיח כי נתקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית בהתייחס לטענותיו להפרת ס' 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן בכל המתייחס לביטול הסכם ההשתתפות.

לפיכך, אני מאשרת את התובענה כייצוגית בשינויים הנדרשים ומורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: כל לקוחות המשיבה שמסרו למשיבה הודעה על ביטול הסכם ההתקשרות והמשיבה המשיכה לחייבם בתשלום בגין שירותיה מעבר למועד הביטול הקבוע בס' 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, והכל בשבע השנים שקדמו להגשתה של בקשת האישור.

בשים לב לתוצאות ההליך, לרבות אישורו החלקי, תשלם המשיבה למבקש הוצאות בגין שלב זה של הדיון, בסכום כולל של 30,000 ₪.

המשיבה בתשובתה לא הכחישה את שיטת המכירה ושהשווי האמתי של עלויות הטפסים במפעל הפיס לא גלוי ללקוחותיה, וגם לא הכחישה כי היא מציגה את המנוי כעיסקת הטבה.

כל לקוחותיה יכולים לבטל את המנוי בכל רגע נתון שיראו לנכון, ללא כל תנאי ובמגוון דרכים פשוטות וקלות: בשיחת טלפון למחלקת שירות לקוחות במשיבה (הנותנת מענה מהיר ביותר), באמצעות שליחת דואר רגיל או אלקטרוני, בהודעה באתר האנטרנט של המשיבה, בשליחת הודעת פקסימיליה ואף באמצעות שליחת מיסרון sms בלבד.

המבקש אף מעיד בתצהירו כי כבר במהלך שיחת ההצטרפות הוא חשד שמהות העסקה שונה מזו שהוא טוען שהוצגה לו. החשד עליו מצהיר המבקש עולה כדי ידיעה ממש וכבר נפסק כי כלל עצימת העיניים הנו דרך חלופית להוכחת הידיעה הממשית המסקנה היא שהמבקש לא הוטעה משום שהוא קיבל הסברים כדבעי, ואין לו עילת תביעה אישית, שכן הוא ביצע את הרכישה למרות שידע את פרטי העסקה.

...

נוכח כל האמור לעיל, קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב ובדרך הולמת.

סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת ובית המשפט מאשר את התובענה הייצוגית.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות הליך זה בסך של 25,000 ₪.

המבקש טוען, כי השתתפותו בהגרלות ורכישת המנוי בתוכנית המנויים נעשו מתוך רצון לזכות בפרסים כספיים ובמוצרים המופיעים בפרסומים, כאשר סיכויי הזכיה הם השיקול המשמעותי ביותר בהחלטתו להשתתף בהגרלות שעורך מיפעל הפיס.

השבה ופיצויים –הואיל ולטענת המבקשת מוקנית לצרכן במקרה שבפנינו הזכות לבטל את העִסקה.

על המבקש היה להוכיח כי אילו הוא וחברי הקבוצה, אותה הוא עותר לייצג, היו יודעים את סכויי הזכיה – הם היו נמנעים מלהשתתף בהגרלות, אולם הוא לא עשה כן. ביום 22.3.2012 הגיש המבקש הודעה, לפיה אין הוא מוצא לנכון להשיב להשלמת הטיעון מטעם מיפעל הפיס, אולם הוא מוצא לנכון להבהיר כי דרישתו לפרסום סכויי הזכיה היא רק באשר לפִרסומים בהם מוצג סכום הזכיה.

מיפעל הפיס טוען כי היחסים בינו לבין המשתתפים בהגרלות השונות אותן הוא עורך אינם יחסים צרכניים, שכן לטענתו ההישתתפות בהגרלות אינה מבוססת על שיקולים רציונליים, ומשכך החלטה לרכוש כרטיס השתתפות בהגרלה שעורך מיפעל הפיס אינה החלטה כלכלית-ראציונלית.

...

היות והתנאים המנויים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות הם תנאים מצטברים, ברי שהמבקש לא עמד בנטל המוטל עליו, ומשכך דין בקשת האישור להידחות.

נוכח כל המפורט לעיל, דין הבקשה לאישור התובענה כייצוגית להידחות, וכך אני מחליט.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיב, מפעל הפיס, שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪.