ביטול מכרז אספלט מיוזמת בית המשפט

בית המשפט המחוזי בחיפה ה"פ 49850-02-20 מחצבי אבן ערבול אספלט בעמ נ' אספלט מ.ש.י בע"מ ואח' בקשה מס' 1 בפני כבוד השופט חננאל שרעבי מבקשת מחצבי אבן ערבול אספלט בע"מ ח.פ. 510417504 ע"י ב"כ עו"ד עמית גור ממשרד סלומון ליפשיץ ושות' משיבים 1. אספלט מ.ש.י בע"מ ח.פ. 511721797 2. עבדללה (עבודי) מטר ת.ז. 025981762 ע"י ב"כ עוה"ד אורן כ"ץ ושחר לוינזון ממשרד י. ישורון ושות' 3. יפה נוף תחבורה תשתיות ובנייה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שרון רטר החלטה

טענת חוסר תום לב של המבקשת טוענים המשיבים בסיכומיהם לחוסר תום ליבה של המבקשת, המצדיקה את דחיית הבקשה לסעד זמני, במספר נושאים, כדלקמן: מסמכים שהוסתרו – והכוונה לסדרה של מכתבים של המבקשת אל יפה נוף מהם עולה כי העכובים בעבודה באתר לא היו עקב מחדלי המשיבה; אינטרס כלכלי שהוסתר – והכוונה להכנסתו של קבלן משנה במקום המשיבה שחייב כסף למבקשת, ועצם עבודתו באתר יכסה החוב האמור; הטעיית בית המשפט באמצעות השמוש במינוח "נטישה" בבקשה, שלא במובן המקובל – והכוונה כי המבקשת השתמש במכוון במינוח נטישה בבקשה באופן שבית המשפט יוטעה לחשוב כי המשיבה נטשה את אתר העבודה במלוא מובן המילה, בעוד שהמצב לא היה כך. מצגי דחיפות מעושים, תוך שתוף פעולה הדוק בין המבקשת ליפה נוף, שהוסתר מעיני בית המשפט – והכוונה שסכנת ביטול הסכם עבודות המיכרז אינה קיימת למעשה, שכן יפה נוף והמבקשת מתואמים ביניהם.

אם כך היה עושה סביר כי החלטת יום 5.3.20 שהיתה ביוזמת בית המשפט לא היתה ניתנת, וההכרעה בבקשה הנדונה היתה ניתנת כבר סמוך לאחר הישיבה האמורה.

...

בסופו של דבר עקב עכובים בביצוע העבודה (ויש מחלוקת בין הצדדים לגבי הסיבות לעכובים אלה) צומצמו עבודות המכרז בהסכמת הצדדים בגבולות חודש ינואר 2020, אך גם אז העבודות באתר לא התקדמו בקצב משביע רצון, עד כדי הפסקת העבודות באתר.

סבורני כי כל התנאים הנ"ל מתקיימים במקרה דנן, ומצדיקים את מתן הסעד הזמני, אפילו שבכך למעשה תסתיים עבודתה של המשיבה ועובדיה באתר.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הבקשה כמשמעותה בסעיף 1 לעיל.

על מנת ליישם את הצו שניתן, אני מורה למשיבים לסלק את כל כלי העבודה שהובאו על ידם לאתר העבודה, מכל מין וסוג שהוא, עד ליום 26.8.2020, ויפה שעה אחת קודם.

בית המשפט המחוזי בחיפה 27 אוקטובר 2021 ת"א 59715-08-21 אמס עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' חברה קדישא חדרה גחש"א ואח' בפני השופט אברהם אליקים, סגן נשיא תובעת אמס עבודות עפר ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רוני א. כהן נתבעים 1. חברה קדישא חדרה גחש"א ע"י ב"כ עו"ד אשר אקסלרוד 2. יד אריה לבנין והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שי דדוש 3. חסון אלי עבודות גינון בע"מ 4. ג.ר. רוויה יזמות ובצוע בע"מ פסק דין

ראו לעניין זה עע"מ 6117/15 ג.י.א יזמה בע"מ נגד רשות מקרקעי ישראל (23.6.2016): "הכלל הוא כי על מישתתף פוטנציאלי במיכרז הסבור כי קיים פגם בהוראות המיכרז, להעלות את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר שנודע לו על אותו פגם. לא אחת, נקבע כי אין להשלים עם מצב בו מישתתף במיכרז סבור כי נפל בו פגם, אך הוא כובש את טענתו ובוחר להעלות אותה רק לאחר שנודע לו שלא זכה במיכרז, בניסיון לבטל את תוצאתו. על כן, נפסק כי היתנהלות מעין זו עשויה להקים מניעות כלפי המשתתף מלתקוף את המיכרז על סמך פגם זה". לכך אוסיף כי גם לגופו של ענין, בנגוד למכרזי רשויות מקומיות/עיריות ראו תקנה 18א לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987, גופים מינהליים אחרים רשאים לנהל משא ומתן גם לאחר פתיחת מעטפת המציעים במקרים המתאימים ובילבד שיישמר השויון והעיקר שתמסר הודעה מראש על כך בתנאי המיכרז.

קיום תנאי הסף בנתבעת 2 אקדים ואזכיר כפי שנקבע על ידי כב' השופט אלרון בעע"מ 6131/17 מוניות שמשון נגד רכבת ישראל (18.2.2018): "בית משפט זה אינו מהוה "ועדת מכרזים עליונה", ואינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשקול דעתו שלו .

ראו סעיף 9 לסיכומי נתבעת 1 לפיה בפתוח גוש 9 בוצעו כל עבודות פיתוח הקרקע, במרבית החלקות פוזר מצע והודק, הוחל בהנחת אלמנטים לקבורה, כל הכבישים מוכנים לפיזור מצע ואספלט, הקיר התומך המפריד בין החלקות הישנות לחדשות בשלבי סיום, אושר לשלם לנתבעת 2 חשבון חלקי מס' 1 (בסכום של 301,626 ש"ח), אושר לה חשבון חלקי מס' 2 (בסכום של 474,053 ש"ח) והיא עומדת להגיש חשבון חלקי מס' 3 כך שהסכום המצטבר יגיע לכ-850,000 ש"ח (ראו נספח 1 לסיכומי נתבעת 2) וזאת לצד סכומים משמעותיים שכבר השקיעה נתבעת 2 (כמתואר בסעיף 11 לסיכומיה) לרבות בשל התקשרויות עם ספקים, השכרת ציוד, ערבויות וביטוח.

...

בטרם סיום אבהיר כי מקובלת עלי עמדת נתבעת 2 (סעיף 6 לסיכומיה) והפגמים המהותיים בערבות הבנקאית של התובעת, הצדיקו פסילת הצעתה.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת 1 שכר טרחת עורך דין בסכום של 7,000 ש"ח, התובעת תשלם לנתבעת 2 שכר טרחת עורך דין בסכום של 7,000 ש"ח, נתבעות 4-3 שלא הגיבו לתביעה לא זכאיות לשכר טרחה.

גב' אנג'ל, ראש צוות בכיר לקידום עיסקאות במרחב עסקי ירושלים של רמ"י, הסבירה בתצהירה שהטיפול בהקצאת קרקעות ללא מיכרז נעשה באופן הבא: "א. יזם המבקש להקים מיפעל לצרכי תעשייה או מלאכה על קרקע באיזור תעשייה, הנמצא באיזור עדיפות לאומית, רשאי להגיש למשרד התמ"ת בקשה להקצאת קרקע בפטור ממכרז.

מטרת הקצאת המקרקעין הוגדרה בהסכם הפיתוח ל"תעשיה" ונקבע כי במקרקעין יוקם "מתקן אספלט ומוצרי אספלט מוגמרים". שטח הבניה המינימאלי במקרקעין נקבע ל-6,500 מ"ר. לטענת רמ"י החברה הפרה את הסכם הפיתוח בכמה וכמה עניינים: אי-עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכם הפיתוח באשר לקצב הבניה על המקרקעין; שימוש חורג במקרקעין; אי-מימוש מטרת ההקצאה בפטור ממכרז.

ריבית זו, כפי שקבע בית משפט קמא, תחושב מיום קבלת הכספים על ידי המערערים, שכן, כפי שמורה ההלכה הפסוקה: "... יש מקום לקביעה, לשם השגת המטרה של מניעת התעשרות שלא כדין, שחישוב סכום ההשבה ייעשה החל מהיום בו הועברו הכספים למערער, וזאת חרף העובדה שחובת ההשבה קמה רק מרגע הביטול" (ע"א 1046/90 ברוכיאן נ' כלי, פ"ד מה(5) 345, עמ' 356, מפי השופט בך; ראו גם ע"א 397/90 האחים ליפשיץ נ' ברק מושב עובדים להתיישבות, ניתן ביום 11.10.93, בפסקה 11; ע"א 423/80 אבדני נ' קסוטו, פ"ד לז(1) 701, בפסקה 2).

...

אני מחייב את הנתבעת (מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל) לשלם לתובעת (אליקים בן ארי בע"מ) סך 5,277,832 ₪ (לא כולל מע"מ).

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט: אגרת בית משפט אותה שילמה התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ושכר מומחי הנתבעת, בכפוף להצגת חשבוניות מס כדין.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשאת בשכר טרחת באת כוח התובעת, בהתחשב בהיקף ההליכים והתמשכותם, בסך 200,000 ₪.

בהתאם, בית המשפט קמא הורה על ביטול זכייתה של רמט במיכרז ועל החזרת העניין לבדיקה, בחינה והמשך דיון בועדת המכרזים.

השאלה באשר לעמידתה של רמט בתנאי הסף הוצגה ביוזמתו של מנהל הפרויקט, גם לאחר שהיה ידוע שהצעתה של רמט היא ההצעה הזולה.

כל עוד "מנהור לתחבורה" לא סויג או הוגדר בתנאי המיכרז באופן שיוגבל למנהרה אופקית בלבד, או למנהרה שבה עובר כלי התחבורה עצמו, איני רואה טעם טוב להבחין בין ניסיון בבצוע עבודות אספלט בנמל ימי כניסיון רלוואנטי לצורך המיכרז דנן, לבין עבודות המבוצעות בבטן האדמה לכרייה, חפירה, ויציקות בטון לבניית מינהרות כחלק מפרויקט תחבורתי הכולל.

...

אני סבורה שיש לקבל את טענותיה אלה של רמט, ובעיקר את טענתה העיקרית.

למסקנה זו אני בא על רקע תכליתו הקונקרטית של תנאי הסף: לוודא כי למציעים יש די ניסיון רלוונטי בעבודות נושא המכרז שעניינן "ביצוע פרויקטים של תשתיות תחבורתיות". סעיף 7.1.6.1 מונה את החלופות שמקיימות תנאי זה: "1) כבישים ו/או גישור ו/או מנהור לתחבורה ו/או מחלפים ו/או עבודות עפר [...] ו/או 2) מסלול המראה ונחיתה בשדה תעופה [...] ו/או 3) עבודות תשתית למסילת רכבת [...] ו/או 4) עבודות תשתית לנמלי ים, כגון עבודות רציפים, עבודות עפר, עבודות אספלט ו/או עבודות בטון לנמלי ים [...]". עינינו הרואות: סעיף זה מונה קשת רחבה של סוגי עבודות שנסח המכרז ראה להכיר בניסיון שהופק מהן כרלוונטי לצורך המכרז דנן.

על רקע דבריי אלה, אני סבור כי ניתן לפרש את המונח "מנהור תחבורתי" באופן שמכיר בניסיון שצברה רמט במסגרת פרויקט "תחנת האומה", שהוא פרויקט לתשתית תחבורתית.

למסקנה זו באה ועדת המכרזים פה אחד, לאחר שהעבירה את העניין לבדיקתו של מומחה חיצוני.

בהתאם, בית המשפט קמא הורה על ביטול זכייתה של רמט במיכרז ועל החזרת העניין לבדיקה, בחינה והמשך דיון בועדת המכרזים.

השאלה באשר לעמידתה של רמט בתנאי הסף הוצגה ביוזמתו של מנהל הפרויקט, גם לאחר שהיה ידוע שהצעתה של רמט היא ההצעה הזולה.

כל עוד "מנהור לתחבורה" לא סויג או הוגדר בתנאי המיכרז באופן שיוגבל למנהרה אופקית בלבד, או למנהרה שבה עובר כלי התחבורה עצמו, איני רואה טעם טוב להבחין בין ניסיון בבצוע עבודות אספלט בנמל ימי כניסיון רלוואנטי לצורך המיכרז דנן, לבין עבודות המבוצעות בבטן האדמה לכרייה, חפירה, ויציקות בטון לבניית מינהרות כחלק מפרויקט תחבורתי הכולל.

...

אני סבורה שיש לקבל את טענותיה אלה של רמט, ובעיקר את טענתה העיקרית.

למסקנה זו אני בא על רקע תכליתו הקונקרטית של תנאי הסף: לוודא כי למציעים יש די ניסיון רלוונטי בעבודות נושא המכרז שעניינן "ביצוע פרויקטים של תשתיות תחבורתיות". סעיף 7.1.6.1 מונה את החלופות שמקיימות תנאי זה: "1) כבישים ו/או גישור ו/או מנהור לתחבורה ו/או מחלפים ו/או עבודות עפר [...] ו/או 2) מסלול המראה ונחיתה בשדה תעופה [...] ו/או 3) עבודות תשתית למסילת רכבת [...] ו/או 4) עבודות תשתית לנמלי ים, כגון עבודות רציפים, עבודות עפר, עבודות אספלט ו/או עבודות בטון לנמלי ים [...]". עינינו הרואות: סעיף זה מונה קשת רחבה של סוגי עבודות שנסח המכרז ראה להכיר בניסיון שהופק מהן כרלוונטי לצורך המכרז דנן.

על רקע דבריי אלה, אני סבור כי ניתן לפרש את המונח "מנהור תחבורתי" באופן שמכיר בניסיון שצברה רמט במסגרת פרויקט "תחנת האומה", שהוא פרויקט לתשתית תחבורתית.

למסקנה זו באה ועדת המכרזים פה אחד, לאחר שהעבירה את העניין לבדיקתו של מומחה חיצוני.