האב היתנגד אמנם להמלצות התסקיר בדבר הותרת זמני השהות הקיימים על כנם ובקש
לחקור את העו"ס על תסקירה, תוך שהותיר את סוגיית מינוי אפוטרופוס לקטינים לשיקול
6.7.20 ).
בנוסף, היתנגדה האם בכל תוקף למינוי אפוטרופוס לדין לקטינים, שלשיטתה
רק יביא להמשך ההליך המשפטי עם מעורבות הילדים באופן העלול להחמיר את מצוקת
הילדים, ולפגוע עוד יותר בתפיסת הורות האם בעיני הילדים, בפרט כאשר זהו הלך הרוח של
האב כפי שהובע בפני ועדת התסקירים, כך שהדבר עלול להביא לנזק יותר מתועלת במקרה
לשיטת האם עם כל הכבוד לעמדת העו"ס לעניין זה, בית המשפט אינו חותמת גומי,
ונראה כי בנסיבות דנן אין זה המקרה הראוי בו יש למנות אפוטרופוס לדין לקטינים.
( (ש' 8-10 עמ' 5 לפרוטוקול מיום 28.12.20
כפי שטענה האם, נדמה כי התביעה למשמורת משותפת הוגשה בחוסר תום לב, בין היתר, על
מנת לשרת את עתירת האב בהליך המקביל, להפחתת או לביטול המזונות; העו"ס פירטה
בתסקירה באופן ברור ומפורט, מהם הגורמים לכך שיש להותיר את זמני השהות הקיימים
על כנם ללא כל שינוי, ועיקרם הוא - שלמרבה הצער - וחרף הזמן שחלף מאז ניתן פסק הדין
בעיניין משמורת הקטינים (מיום 2.10.14 ) לא חל כל שינוי במצב הקטינים ובתקשורת שבין
ההורים מיחס למצב ששרר במועד הפירוד והוביל לפסק הדין שקבע את ההסדרים הנוהגים
כיום.
...
בנסיבות בהן טובת הילדים מובילה למסקנה האמורה,
וביתר שאת מקום בו לא עלה בידי האב להוכיח שינוי נסיבות כלשהו, שיצדיק את שינוי
מתכונת זמני השהות והמשמורת כפי שנקבעו בפסק הדין, אני דוחה את התביעה שבפני.
דא עקא, על אף ההיגיון המעשי לכאורה בפתרון מעין זה, אשר איני שולל מושגית, וייתכן
שעשוי להתאים במקרים אחרים; סבורני, כעמדת האם, כי בנסיבות המקרה דנן, פתרון
מעשי מעין זה שהוצע על ידי ועדת התסקירים, לא רק שאין בו להביא תועלת רבה לילדים
הספציפיים שבפני ולמערכת המשפחתית בכללותה, אלא ייתכן כי יהיה בו אף להביא לפגיעה
במערך היחסים בין ההורים ובסופו של יום אף בטובת הילדים, כפועל יוצא מכך.
ראו לעניין זה החלטתי בתנ"ז
.
אשר על כן הנני מורה כדלקמן:
תביעת האב נדחית.