ביטול מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים בקשת האב לבטל

לעניין הייצוג, קבע בית המשפט כי הקטינה תיוצג על ידי באת כוח כפי שהתבקש על ידה, וזאת לצד הייצוג על ידי האפוטרופא לדין, שמינויה נותר על כנו (וזאת, כפי שצוין בהחלטה נוספת מאותו יום נוכח הקשיים הנובעים מכך שבאת כוחה ייצגה בעבר את אביה).

בנוסף, טוענת הקטינה כי יש להורות על ביטול מינוי האפוטרופא לדין, שכן היא אינה מייצגת את רצונה וטובתה.

...

בשם המבקשת: עו"ד ורדה ברכה שטיינברג בשם המשיבה 1: עו"ד מרווה בז'ה בשם המשיב 2: עו"ד דליה שאול זיידנר בשם המשיבה 4: בעצמה ][]החלטה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג), בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת בית המשפט לנוער בירושלים (כב' השופט ש' לייבו).

בתשובת האב נטען, בתמצית, כי יש לקבל את בקשת הרשות לערער על כל טענותיה, וציין כי הערכאות הקודמות שגו כשלא קיבלו את העמדה שהוצגה בחוות דעתו של ד"ר פליישמן, לרבות באשר למיקום השמתה של הקטינה לאחר האשפוז.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהעדר עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה, וזאת גם בהינתן המאפיינים המיוחדים של בקשות מן הסוג דנן (רע"א 1088/16 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער, פסקה יד (7.3.2016); רע"א 2224/14 פלוני נ' מחלקה לשירותים חברתיים רעננה, פסקה 5 (7.4.2014)).

הבקשה נדחית.

זאת ועוד, מחמת עוצמת הקונפליקט ההורי הוריתי על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים בהחלטה מיום 13.11.19 ; במהלך ניהול ההליכים נדרשה האפוט' לדין שמונתה ע"י הסיוע המשפטי, עוה"ד מרי שמש סבג להגיש את עמדותיה בהנתן מספר הסוגיות והבקשות בהליכים דנא.

ההליכים העקריים שבמסגרתם התנהלו הצדדים לפניי הם הליכי הה"ט; היתקיימו שבעה דיונים, כמחצית מהם דיוני חקירות והוכחות, במסגרתם נשמעו הצדדים, עדים, גורמי רווחה והמומחה; הוזמנו והתקבלו יותר מעשרה דיווחי גורמי הרווחה ובהם עו"ס לסדרי דין ועו"ס לחוק נוער; הוזמנה והתקבלה חוות-דעת מומחה, מכון שלם; הוגשו ע"י האם שאלות הבהרה והתקבלו תשובות; כל זאת כשבנוסף מונתה אפוטרופסית לדין לקטינים אשר הגישה בתיק מספר בלתי מבוטל של עמדות שמתייחסות בעיקרן להליכי הה"ט. הבירורים החלו לעת פתיחת הליכי הה"ט; כך גם מעורבותם המשמעותית של גורמי הרווחה והטיפול הנדרשים; ברם חרף הגשות חוזרות ונישנות של דיווחים מאת גורמי הרווחה והאפוט' לדין שבעיקרם תמכו בקיומם של זמני שהות בין האב לקטינים מהלך ניהול ההליכים ובירורם, למצער בנקודות זמן שונות, וחרף הגשת חוו"ד מכון שלם בנידון אשר המליצה באופן מפורש על קיומה של חלוקת זמני שהות נרחבת בין האב לבין הקטינים, המשיכה האם והתמידה בניהול 2 הליכי ה"ט עוקבים, כאשר את הסכמתה לסגירתם, על דרך מתן תוקף להמלצות חוו"ד מכון שלם נתנה רק לאחר סיומה של חקירתו של המומחה.

...

על ידי האם לגבי התנהלות האב כלפי הקטינה במהלך זמני השהות ולמרות צירופו של צד ג' (במקרה הנדון: הסבתא), החלטנו לקיים פגישת היוועצות מורחבת בימים הקרובים עם גורמי מקצוע נוספים מהאגף".

מתוך כך, מהווה חוות הדעת כאמור נדבך משמעותי אך גם משלים וצבר החומרים המונחים לפניי, נכון לשלב זה, בצירוף עמדת האפוטרופא לדין, תומכים במסקנה כי יש מקום לאפשר קיומם של זמני שהות בין האב לבין הקטינים, זאת כאמור באופן מדורג (כפי שיפורט להלן)"

במסגרת החלטתי לעיל ניתנה שהות להגשת שאלות הבהרה, לבקשת האם; אלו הוגשו וכך גם התשובות ואף לאחר מכן וחרף כלל החומרים המצויים בתיק לרבות חוו"ד המומחה, עמדה האם על חקירת המומחה ומועד נקבע לצורך כך. ביום 10.9.2020 ולאחר דיון הוכחות ארוך במסגרתו נחקר המומחה שמונה מטעם בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן יינתן תוקף של פסק דין להמלצות המומחה באשר לזמני השהות והאחריות ההורית.

האב היתנגד אמנם להמלצות התסקיר בדבר הותרת זמני השהות הקיימים על כנם ובקש לחקור את העו"ס על תסקירה, תוך שהותיר את סוגיית מינוי אפוטרופוס לקטינים לשיקול 6.7.20 ).

בנוסף, היתנגדה האם בכל תוקף למינוי אפוטרופוס לדין לקטינים, שלשיטתה רק יביא להמשך ההליך המשפטי עם מעורבות הילדים באופן העלול להחמיר את מצוקת הילדים, ולפגוע עוד יותר בתפיסת הורות האם בעיני הילדים, בפרט כאשר זהו הלך הרוח של האב כפי שהובע בפני ועדת התסקירים, כך שהדבר עלול להביא לנזק יותר מתועלת במקרה לשיטת האם עם כל הכבוד לעמדת העו"ס לעניין זה, בית המשפט אינו חותמת גומי, ונראה כי בנסיבות דנן אין זה המקרה הראוי בו יש למנות אפוטרופוס לדין לקטינים.

( (ש' 8-10 עמ' 5 לפרוטוקול מיום 28.12.20 כפי שטענה האם, נדמה כי התביעה למשמורת משותפת הוגשה בחוסר תום לב, בין היתר, על מנת לשרת את עתירת האב בהליך המקביל, להפחתת או לביטול המזונות; העו"ס פירטה בתסקירה באופן ברור ומפורט, מהם הגורמים לכך שיש להותיר את זמני השהות הקיימים על כנם ללא כל שינוי, ועיקרם הוא - שלמרבה הצער - וחרף הזמן שחלף מאז ניתן פסק הדין בעיניין משמורת הקטינים (מיום 2.10.14 ) לא חל כל שינוי במצב הקטינים ובתקשורת שבין ההורים מיחס למצב ששרר במועד הפירוד והוביל לפסק הדין שקבע את ההסדרים הנוהגים כיום.

...

בנסיבות בהן טובת הילדים מובילה למסקנה האמורה, וביתר שאת מקום בו לא עלה בידי האב להוכיח שינוי נסיבות כלשהו, שיצדיק את שינוי מתכונת זמני השהות והמשמורת כפי שנקבעו בפסק הדין, אני דוחה את התביעה שבפני.

דא עקא, על אף ההיגיון המעשי לכאורה בפתרון מעין זה, אשר איני שולל מושגית, וייתכן שעשוי להתאים במקרים אחרים; סבורני, כעמדת האם, כי בנסיבות המקרה דנן, פתרון מעשי מעין זה שהוצע על ידי ועדת התסקירים, לא רק שאין בו להביא תועלת רבה לילדים הספציפיים שבפני ולמערכת המשפחתית בכללותה, אלא ייתכן כי יהיה בו אף להביא לפגיעה במערך היחסים בין ההורים ובסופו של יום אף בטובת הילדים, כפועל יוצא מכך.

ראו לעניין זה החלטתי בתנ"ז .

אשר על כן הנני מורה כדלקמן: תביעת האב נדחית.

בנוסף נקבע, שאם האפוטרופוסית לדין לא תצליח לחדש את הקשר בין הקטין לאב בתוך 10 ימים, הצדדים ייפנו למרכז "מפגשים" (להלן: מפגשים) "על מנת להתניע את חידוש הקשר". ביום 7.10.20 הגישה האפוטרופוסית לדין בקשה למתן הוראות שבמסגרתה היא טענה שהאם לא משתפת עימה פעולה ולא משיבה לפניותיה הרבות.

בהוראותיו לאפוטרופוסית לדין, למעשה הפך ביהמ"ש קמא את האפוטרופוסית לדין "ללא יותר מאשר שליח מטעמו, 'ידו הארוכה', ושלל ממנה את האפשרות למלא תפקידה על-פי דין. משפועלת האפוטרופוסית לדין כ'ידו הארוכה' של כב' ביהמ"ש קמא, היא מצויה בנגוד עניינים שאינו מאפשר לה למלא תפקידה כאפוטרופוסית לדין, לייצג את ענייניו של הקטין ולהשמיע את קולו". יש במינוי האפוטרופוסית לדין "משום ביטול רצונו, דעותיו ורגשותיו של הקטין" וכל שמבוקש מהאפוטרופוסית לדין לעשות, הוא להטמיע בקטין את מסקנות ביהמ"ש קמא ולהביא לחידוש הקשר במשימת "בזק" תוך 10 ימים ללא קשר לדעותיו של הקטין.

יש לדחות את טענות האם שלאב חלק בניתוק הקשר עם בנו, עת הוא פעל בכל דרך אפשרית להשבת הקשר והוא ניסה ללא הרף ליצור קשר עם הקטין ואף פנה לעזרת העו"ס. היתנגדות האם למינוי האפוטרופוסית לדין לקטין, סותרת את עתירתה שעמדת הקטין תשמע בהליך, שכן תפקיד האפוטרופוס לדין הוא להביא את עמדת הקטין בפני בית המשפט, כאשר הוריו חלוקים ביניהם.

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.

בנוסף נקבע, שאם האפוטרופוסית לדין לא תצליח לחדש את הקשר בין הקטין לאב בתוך 10 ימים, הצדדים ייפנו למרכז "מפגשים" (להלן: מפגשים) "על מנת להתניע את חידוש הקשר". ביום 7.10.20 הגישה האפוטרופוסית לדין בקשה למתן הוראות שבמסגרתה היא טענה שהאם לא משתפת עימה פעולה ולא משיבה לפניותיה הרבות.

בהוראותיו לאפוטרופוסית לדין, למעשה הפך ביהמ"ש קמא את האפוטרופוסית לדין "ללא יותר מאשר שליח מטעמו, 'ידו הארוכה', ושלל ממנה את האפשרות למלא תפקידה על-פי דין. משפועלת האפוטרופוסית לדין כ'ידו הארוכה' של כב' ביהמ"ש קמא, היא מצויה בנגוד עניינים שאינו מאפשר לה למלא תפקידה כאפוטרופוסית לדין, לייצג את ענייניו של הקטין ולהשמיע את קולו". יש במינוי האפוטרופוסית לדין "משום ביטול רצונו, דעותיו ורגשותיו של הקטין" וכל שמבוקש מהאפוטרופוסית לדין לעשות, הוא להטמיע בקטין את מסקנות ביהמ"ש קמא ולהביא לחידוש הקשר במשימת "בזק" תוך 10 ימים ללא קשר לדעותיו של הקטין.

יש לדחות את טענות האם שלאב חלק בניתוק הקשר עם בנו, עת הוא פעל בכל דרך אפשרית להשבת הקשר והוא ניסה ללא הרף ליצור קשר עם הקטין ואף פנה לעזרת העו"ס. היתנגדות האם למינוי האפוטרופוסית לדין לקטין, סותרת את עתירתה שעמדת הקטין תשמע בהליך, שכן תפקיד האפוטרופוס לדין הוא להביא את עמדת הקטין בפני בית המשפט, כאשר הוריו חלוקים ביניהם.

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.