על רקע שינוי נסיבות זה, כמו גם על רקע הולדת בתו הנוספת; גובה הכנסתו והקף התחייבויותיו שנטל על עצמו עם כניסתו לקשר זוגי חדש, הרי שחל שינוי מהותי בנסיבות ולפיכך, יש להורות על ביטול המזונות של הקטינים, שכן כל אחד מהצדדים מגדל את הקטין שבחזקתו.
מטעמים כאמור עותרת האב להורות על ביטול החיוב במזונות הקטינים; לקבוע כי הביטול יחול רטרואקטיבית מחודש אפריל 2021; לקבוע כי כל אחד מהצדדים יישא לבדו ברכיב המדור ואחזקתו; לקבוע כי הקצבה המשתלמת עבור הקטין מהמוסד לביטוח לאומי תועבר לידיו; להורות על חיוב הצדדים בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים בחלוקה שווה ביניהם.
בנגוד לאב, הרי שהיא מעודדת את הקטינה לשמור על קשר עם האב, הגם שלמעט המפגש בסוף שבוע, אחת לשבועיים, אין כל תיקשורת בין האב לבין הקטינה וגם בעת שאושפזה לצורך ניתוח להסרת אבנים מהכליות, סירב האב לסייע ולקחת את הקטינה לחזקתו בתקופה זו.
עסקינן בבן מורד, סרבן קשר, שאינו מוכן לראות אותה להיות איתה בקשר ולו מינימלי ולכן אין לחייבה לשאת במזונותיו מכוח הדין האישי מדיני צדקה, שכן בהתנהגותו מפסיד הקטין מזונותיו.
התובע נחקר אודות הכספים במזומן המופקדים בחשבון הבנק שבבעלותו והשיב כי מקור כספים אלה בהעברות אותן מבצעת בת-זוגו מחשבון הבנק שלה לחשבון הבנק שלו, מאחר שהוא מנהל חשבון מוגבל ואסור לו להיות במינוס – עמ' 8 שורות 4-11.
...
משכך, שעה שלא הוכח בפניי כי התנהגות הקטין כלפי האם וסירובו העיקש לחדש עימה את הקשר, חרף מאמצים כבירים שנעשו מצידה בעניין זה, מוצדקת וכאשר האב מצידו דבק לאורכם של ההליכים בגרסה כי אין המדובר בניכור הורי שמפעיל כנגד האם (ראו, בין היתר, טיעון ב"כ האב בישיבת הוכחות מיום 02.03.23 בעמ' 6 שורות 2-23 וכן סעיף 25 לסיכומי האב) הגעתי לכלל מסקנה כי הקטין הוא בבחינת 'בן מרדן'.
לא זו אף זו, אפילו ולא הייתי מגיעה למסקנה זו, הרי שלנוכח מצבה הבריאותי הרעוע של האם, כמו גם מצבה הכלכלי, בצד העובדה כי מגדלת כמעט לבדה את הקטינה, בעוד שהאב מקיים עימה זמני שהות מצומצמים בלבד (סוף שבוע אחת לשבועיים), אל מול מקור חיוב האם במזונות הקטין, מ'דיני צדקה', הרי שניתן לקבוע כי אין ביכולתה הכלכלית של האם להשתתף במזוות הקטין, שכן קביעה כאמור עשויה לדרדר אותה לחרפת רעב ולפיכך, האם איננה עומדת בתנאי ה'אמידות' ולכן אין לחייבה במזונות הקטין מדיני צדקה.
כך גם לא הוכח בפני כי הקטין יחווה מחסור מקום בו לא תחוייב האם במזונותיו, שכן נחה דעתי כי יש בידי האב למלא מלוא צרכיו, אותם הערכתי ע"ס 2,250 ₪ בחודש וכאמור בקביעות אליהן הגעתי במסגרת התביעה לביטול מזונות.
אחרית דבר,
מכל המקובץ לעיל, עתירת האב בתמ"ש 3402-09-21 לביטול חיובו במזונות הקטין – מתקבלת.
עתירת האב לביטול חיובו במזונות הקטינה – נדחית.
עתירת האב בתלה"מ 27554-10-22 לחיוב האם במזונות הקטין – נדחית.
