ביטול מאסר חייבים בגין בזיון ההוצאה לפועל

בעקבות הדיון קבע בית המשפט המחוזי כי על המבקשת לשלם לקופת פשיטת הרגל סכום של 250,000 ש"ח, וכי אם לא תשלם את הסכום תוך ארבעה ימים, תאסר למשך 60 ימים בגין ביזיון בית משפט.

לדבריה, התיקון ביטל ככלל את האפשרות להטיל מאסר על חייבים בהוצאה לפועל, ובכך יש ביטוי לגישה עקרונית לפיה אין לעשות שימוש באמצעי של מאסר כדי לאכוף חיוב כספי.

המבקשת גורסת כי אין זה ראוי להפעיל את פקודת הביזיון ולקבוע סנקציה של מאסר בגין אי-תשלום תשלומים עתיים בפשיטת רגל, שעה שלא ניתן להטיל מאסר בשל אי-תשלום בהליכי הוצאה לפועל.

...

על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה. ביום 29.9.2014 נדחה הערעור בעיקרו (הנשיא א' גרוניס והשופטים נ' הנדל וצ' זילברטל; להלן – פסק הדין).

אין לאפשר עשיית דין עצמית.

משלא ראינו להיעתר לבקשה לעיון חוזר בפסק הדין, אין מקום לשנות את הסנקציה שנקבעה בו לפי פקודת הביזיון.

הסכום לא שולם, ולפיכך אין מנוס מהפעלת המאסר.

עוד טוען ב"כ המבקשת כי כל יתר האמצעים שנקטה המבקשת כבר מוצו, כי בעקבות חקיקתו של תיקון 43 לחוק ההוצאה לפועל בוטל באופן סופי הכלי העקרי שעמד בפני רשם ההוצאה לפועל לאכוף חלק מהחלטותיו באמצעות מתן צו מאסר כנגד חייב המפר אותן, לפיכך ומאחר והשמוש בצו הבאה לא הועיל, לא נותרה אלא דרך הביזיון כדי להבטיח את אכיפתה של הוראת הרשם.

...

במקביל עתרה המבקשת להטלת הגבלות על החייב בהיותו חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאשר ביום 13.8.14 נעתר רשם ההוצאה לפועל לבקשה והטיל על החייב את כל ההגבלות המנויות בפרק ו'1 לחוק.

דין הבקשה להידחות על הסף.

בהחלטת רשם ההוצאה לפועל נשוא הבקשה נאמר כך: "החייב הובא בפני בצו הבאה, אשר מטרתו להביא לחקירתו בדבר יכולתו הכלכלית לפרוע את החוב....הנני מורה לחייב להגיש בתוך 45 ימים שאלון מלא וחתום, כתב ויתור על סודיות ומלוא המסמכים התומכים בטענות החייב ובכללם: תלושי משכורת או דוחו"ת מבוקרים לעצמאי, הסכם שכירות או תדפיס תשלומי משכנתא, תדפיסי בנק, כרטיסי אשראי וביטוח לאומי, קבלות וחשבונות: ארנונה, חשמל, מים, גז טלפון ועוד, המתייחסים לכל המתגוררים בתא המשפחתי ביחס למחצית השנה האחרונה. החייב רשאי להגיש יחד עם השאלון והמסמכים כל בקשה בה יחפוץ. לאחר שיוגשו השאלון והמסמכים, תבחן כדבעי יכולתו הכלכלית העדכנית של החייב. היה והחייב יבחר שלא להגיש שאלון כאמור, יוחזק כמי שיכול לפרוע את החוב בשיעורים גבוהים יותר, וצו החיוב בתשלומים יועלה ויעמוד על סך 700 ₪ לחודש, וזאת מן הטעם שהימנעות מהבאת ראיות ומהגשת שאלון אשר יהא בהם כדי להעיד על מצבו הכלכלי העדכני הנטען של החייב, תקים כנגדו את החזקה, כי אילו הוצגו השאלון והאסמכתאות הדרושים, היה בכך כדי לסתור את טענותיו. כל עוד עומד החייב בתשלומים לא יוצאו מיטלטלין מדירת מגוריו ולא יעוקלו חשבונות עו"ש ומשכורת, אלא כדי גובה צו החיוב בתשלומים. עיכוב ו/או ביטול ההליכים יכנס לתוקף לאחר תחילת ביצוע צו התשלומים דלעיל, ולפי בקשה שי/תגיש החייב/ת. השהיית ההליכים הנ"ל מותנית בביצוע התשלומים החודשיים כסדרם, בהגשת השאלון והמסמכים ובהתייצבות החייב לכל חקירת יכולת אליה יוזמן, אם יוזמן.

לנוכח האמור הבקשה נדחית.

לטענתו, מאחר והוא משלם את התשלומים על פי צו התשלומים, היה על בית המשפט המחוזי לבטל את ההגבלות על רישיון הנהיגה שלו.

זו תכליתן של ההגבלות, כפי שהובאה בדברי ההסבר לתיקון 29 (ה"ח תשס"ז, בעמ' 101): "חוק ההוצאה לפועל אינו מאפשר לרשם ההוצאה לפועל להטיל הגבלות על חייבים, ואולם בהתאם לחוק ניתן להטיל צו מאסר נגד חייבים בשל בזיון הליכי הוצאה לפועל. מוצע לצמצמם את השמוש במאסרים (למעט מאסר בשל חוב מזונות) רק למקרים שבהם גובה החוב עולה על 500,000 שקלים חדשים. כדי לאזן בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים, מוצע, כי עם צימצום המאסרים כאמור לעיל תנתן לרשם הוצאה לפועל סמכות להטיל על חייבים הגבלות אשר פגיעתן בזכויותיהם פחותה מזו של צו המאסר". ובהמשך הדברים: "מוצע לקבוע כי תנאי נוסף להטלת ההגבלות הוא שננקט לפחות הליך אחד לגביית החוב בטרם הטלתן. הוראה זו נועדה לחייב את הזוכים לנסות לגבות את החוב בדרך אחרת ובמיוחד על ידי הטלת עיקולים על נכסי החייב, בטרם הטלת ההגבלות האמורות". ומכאן לשאלה המונחת בפנינו - מה דינה של הגבלה שהוטלה מכוח חוק ההוצאה לפועל, לאחר מתן צו כנוס בהליך פשיטת הרגל? לטעמי המסקנה המתחייבת היא כי משניתן צו כנוס – יש להסיר ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

...

על כן, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

בית המשפט דחה את בקשתו, בהחלטה נשוא הבקשה, שזו לשונה: "הגבלת החייב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לפי סעיף 66א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מוטלת על החייב רק במידה ועל פי סעיף 66ב' לאותו חוק, השתכנע רשם ההוצאה לפועל כי החייב הוא בעל יכולת לשלם את חובותיו אך הוא משתמט מתשלומם. החריג לכלל זה הוא במקרה ורשם ההוצאה לפועל שוכנע, כי הטלת ההגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לו, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו. נוכח העובדה שרישיון הנהיגה של החייב במקרה זה הוגבל, הוכח כי רשם ההוצאה לפועל השתכנע כי החייב משתמט מתשלום חובותיו. לכן על החייב המעוניין שתוסר ממנו ההגבלה, לשכנע כי הוא נכנס לחריג, ובטענה כי לעתים מתקין מזגנים הוא לא עשה כן. הבקשה נדחית". עיקר טענות הצדדים לטענת המבקש, הוראות סעיפים 66א ו-66ב לחוק ההוצאה לפועל אינן רלוונטיות להליך פשיטת הרגל.

הדברים יפים גם לגבי הגבלות שהוטלו מכוח חוק ההוצאה לפועל והוסרו עם מתן צו כינוס – אם בסופו של דבר לא יוכרז החייב פושט רגל, רשאים נושיו לפעול לחידוש ההגבלות, כפי שיפעלו לחידוש הליכי הגביה.

לאור כל האמור, נחה דעתי כי הגבלה שהוטלה על חייב בהליכי הוצאה לפועל – תוסר עם מתן צו כינוס בהליך פשיטת רגל.

לאור כל האמור לעיל, יש להסיר את ההגבלה שהוטלה על רישיונו וכך אני מורה.

בהתאם לעקרונות הנ"ל, ניתנה במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט – 2009 (להלן: תיקון מס' 29), לרשמי ההוצאה לפועל, האפשרות להטיל על חייבים הגבלות אישיות שונות כאמצעי לאכיפת חיוביהם, ובכלל זה, הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה, וזאת, אגב צימצום עד כדי ביטול, האפשרות לאסור חייבים בגין ביזיון רשם ההוצל"פ (למעט חוב מזונות), מתוך כוונה להציע אמצעי אכיפה, שפגיעתם בזכויות היסוד של החייבים הינה פחותה ממאסר (ראה: הוראות פרק ו'1' לחוק וסעיף 66א' שבו, ודברי ההסבר לה"ח הממשלה 260, מיום 30.10.06, בעמ' 100 – 101).

...

אמנם המבקשת הגישה בפני כב' הרשם בקשה לעיון חוזר, וזו נדחתה בהחלטתו מ-22/3/2018, אלא שהלכה ידועה היא, כי אם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את סדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשה כאמור, באמצעות הגשת בקשה חוזרת באותו עניין לרשם, (ראו דברי כב' השופט ג'ובראן ברע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע''מ; וכן: רע"א 9728/04 מיכאל עצמון ואח' ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח', פ"ד נט(3), 760, 764; וכן - בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית (2009), חלק א', עמ' 113-114).

בסופו של דבר, כב' הרשם לא הותיר את ההגבלה על רישיון הנהיגה על כנה אלא התנה ביטולה בתשלום חד-פעמי של 4,000 ₪.

בנסיבותיה של המבקשת כאן, סבורני כי הטלת ההגבלה והותרתה על כנה עד לקיום התנאים שנקבעו בהחלטת כב' הרשם, הינה סבירה ובדין יסודה.

סוף דבר, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהתאם לעקרונות הנ"ל, ניתנה במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט – 2009 (להלן: תיקון מס' 29), לרשמי ההוצאה לפועל, האפשרות להטיל על חייבים הגבלות אישיות שונות כאמצעי לאכיפת חיוביהם, ובכלל זה, הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה, וזאת, אגב צימצום עד כדי ביטול, האפשרות לאסור חייבים בגין ביזיון רשם ההוצל"פ (למעט חוב מזונות), מתוך כוונה להציע אמצעי אכיפה, שפגיעתם בזכויות היסוד של החייבים הינה פחותה ממאסר (ראה: הוראות פרק ו'1' לחוק וסעיף 66א' שבו, ודברי ההסבר לה"ח הממשלה 260, מיום 30.10.06, בעמ' 100 – 101).

...

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

בנסיבותיה של המבקשת כאן, סבורני כי הטלת ההגבלה והותרתה על כנה עד לקיום התנאים שנקבעו בהחלטת כב' הרשם, הינה סבירה ובדין יסודה.

סוף דבר, דין בקשת רשות הערעור להידחות.