ביטול טיסה עקב פגיעת רכב שירות במטוס

זאת ועוד, משבית המשפט הבהיר לתובעת כי ההכרעה בתביעתה תתבצע לפי הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"), ביקשה התובעת כי בית המשפט יפסוק לה 'לפחות את הפצוי הקבוע בחוק' (עמ' 1 ש' 13).

הנתבעת מנגד טענה כי דין התביעה להדחות, שכן העיכוב בהמראה נגרם כתוצאה מכך שביום 16.8.22 בשעה 10:20, קרי מעל ליומיים לפני מועד ההמראה המתוכנן של התובעת, פגע רכב שעסק במתן שירותי קרקע לחברות תעופה במטוס שבו אמורים היו התובעת ובני משפחתה לטוס, דבר שגרם לקרקוע המטוס למשך שלושה ימים ולדחיית מועד הטיסה נשוא התביעה (נספחים ה-ו לכתב ההגנה).

. דיון והכרעה: השאלה העומדת לדיון בתביעה זו היא האם זכאים התובעת ובני משפחתה לפצוי מכוח חוק שירותי תעופה בגין המתנתם כעשר שעות להמראה מישראל לקורפו.

...

מכל מקום, וכאמור, אין מחלוקת כי בסופו של דבר הטיסה המריאה רק ביום 19.8.2022, וכתוצאה מכך לטענת התובעת נגרם לה ולבני משפחתה נזק רב. התובעת ביקשה כי התובעת תשיב לה את עלות כרטיסי הטיסה וכן תשיב לה את עלות יום חופשה שהפסידה, עלות יום שכירת רכב, עלות מונית לשדה התעופה ועוגמת נפש – סה"כ 12,500 ₪.

הנתבעת מנגד טענה כי דין התביעה להידחות, שכן העיכוב בהמראה נגרם כתוצאה מכך שביום 16.8.22 בשעה 10:20, קרי מעל ליומיים לפני מועד ההמראה המתוכנן של התובעת, פגע רכב שעסק במתן שירותי קרקע לחברות תעופה במטוס שבו אמורים היו התובעת ובני משפחתה לטוס, דבר שגרם לקרקוע המטוס למשך שלושה ימים ולדחיית מועד הטיסה נשוא התביעה (נספחים ה-ו לכתב ההגנה).

הנתבעת טענה כי מדובר בנסיבות שלא היו בשליטתה, וכי לאור הוראת סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, הקובע כי אם טיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתו של מפעיל הטיסה, נוסע לא יהא זכאי לפיצוי כספי, דין התביעה להידחות.

ואולם בהתחשב באינטרס הציבורי, כפי שהוגדר בתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, של קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי, להלן אפסוק את הפיצוי לתובעת ולבני המשפחה מדרגה ראשונה שטסו עימה - שגיא אמיר, איתי וגיא, תוך שאני קובעת כי אלו לא יוכלו להגיש כנגד הנתבעת תביעה מטעמם בגין הטיסה נשוא התביעה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי התובעת ובני משפחתה זכאים לפיצוי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק בסך של 1,390 ש"ח לכל אחד, היינו סך כולל של 5,560 ₪.

סך הכול תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 9,000 ₪.

לטענתה, טיסת החזרה מסלוניקי לישראל, נדחתה ביותר משמונה שעות, עקב פגיעה של רכב, השייך לחברת לאופר שהיא חברה ישראלית, העוסקת במתן שירותי קרקע לחברות התעופה הפועלות בישראל.

עוד מוסיפה הנתבעת, כי רוב הסעדים הנדרשים, אינם ברי פיצוי, וכי על פי סעיף 6 (ה)(1)לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב- 2012, פטורה הנתבעת מכל פיצוי.

...

מנגד, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה עקב היעדר עילה.

ואולם אין בידי לקבל את הסברי הנתבעת; ראשית, הנתבעת אינה מדייקת באמירה לעיל, שכן, טיסת החזור תוכננה יומיים לאחר אירוע הפגיעה במטוס ואם הקרקוע גרם להשבתת המטוס ליותר משלושה ימים, אזי אין זה סביר כי ביום 18.8.22, לאחר יומיים בלבד, התקיימה טיסה.

מכל המקובץ, דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: בהתאם לתוספת הראשונה סך של 1,390 ₪ בגין כל אדם וביחד סך של 2,780 ₪; בגין מזון ושתיה 200 ₪ ובגין הוצאות משפט סך של 574 ₪.

כן נאלץ לחזור מנמל התעופה בישראל לביתו באמצעות רכב שאסף אותו ולא בתחבורה ציבורית עקב סמיכות הנחיתה שעתיים לפני כניסת השבת.

הנתבעת מנגד, ביקשה במסגרת כתב הגנתה לדחות את התביעה, משעומדת לה הגנה בדמות שביתה המהוה נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה בהתאם לסעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה ולא היה ביכולתה למנוע את ביטול הטיסה בשל אותן נסיבות.

לדבריה, גם הרגולטור הייעודי (משרד התחבורה) נקט בעמדה ששביתה פראית נכללת בתנאי החריג למתן הפצוי הסטאטוטורי הקבוע בסעיף 6 (ה) (1) לחוק (צורף כנספח תומך לכתב ההגנה), ומשכך ביטול טיסה עקב שביתה פראית איננו מזכה את הנפגע בפצוי הסטאטוטורי הקבוע בחוק.

...

מכל מקום, כשלעצמי אני סבורה כי יש לקרוא את שתי ההוראות יחד – מועד מתן הטבות ואי מתן הטבות יש להכפיף לקביעת המחוקק בדבר המועד ולא רק כי לא נתן אלא כי לא נתן במועד.

128 יום אינו בגדר זמן סביר כלל וכלל ואני סבורה כי יש לגלם זאת בהוצאותיו של התובע.

סוף דבר.

לא אתעכב על פרטי המקרה, באשר אין הם נחוצים להכרעה, אולם אציין, כי אין מחלוקת שהטיסה אכן בוטלה, ונדמה שגם אין מחלוקת של ממש באשר לסיבת הביטול (הנתמכת במסמכים שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה): רכב שירות של שדה התעופה פגע בחזית המטוס שעליו היתה אמורה המשפחה לעלות, וגרם נזק, אשר הביא להשבתה זמנית של המטוס, ולצורך למצוא תחליף.

...

באשר לפיצוי הכספי, הרי שסעיף 6(ה)(1) קובע, כי הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי כספי אם "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו [בשליטת מפעיל הטיסה]...". כמדומה שלא יהיה זה נחוץ להתעמק בסוגיה כדי להגיע למסקנה, שהחריג של סעיף 6(ה)(1) חל במקרה זה, בו מדובר בתאונה שנגרמה על ידי רכב של חברה אחרת, הנותן שירות בשדה התעופה.

התוצאה היא, אם כך, שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,300 ₪.

ראשית יש להכריע בשאלה, האם הנזק שניגרם למטוס (אותו מטוס שאמור היה לצאת מישראל לאיסלנד ואף אמור היה לשוב חזרה יחד עם התובעים) בנסיבת המתוארות בכתב ההגנה ובמסמכים שהוגשו לתיק, ניכנס תחת החריג הקבוע בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 - סעיף 6(ה)(1) – ("חוק שירותי תעופה").

לאור הנטען בכתב ההגנה ובשים לב למסמכים שהוגשו לתיק שוכנעתי, כי ביטול הטיסה וקרקוע המטוס לשם ביצוע תיקונים בו, נגרם בשל פגיעה בלתי צפויה בגוף המטוס ע"י "רכב פוש בק" שהופעל ע"י חברת "לאופר". הפגיעה והנזק המתוארים היו בלתי צפויים ונגרמו מבלי שלנתבעת היתה כל שליטה על מהלך העניינים שגרם להם.

...

אני דוחה את טענת התובעים שהועלתה בסעיף 6 לכתב התביעה כי הנתבעת התרשלה בכך שלא פעלה באופן מיידי להוציא מטוס אחר תחת המטוס שנפגע.

כמו כן אני דוחה את טענת התובעים כי הנתבעת לא פעלה מהר מספיק על מנת לדאוג למטוס חלופי שיחזיר אותם לישראל, כמו גם את הטענה כי לא דאגה לכך שיהיה זה מטוס "איכותי" יותר שיוכל לבצע טיסה ללא עצירה (המטוס עליו התובעים שבו לישראל, בסופו של דבר, עצר לחניית ביניים בפראג).

מנגד סבורני, כי בנסיבות המקרה התובעים אינם זכאים לפיצוי כספי בהתאם לסעיף 6(א)(3) לחוק וזאת בשים לב להוראת סעיף 6(ה)(1) לחוק בו נקבע חריג להוראות סעיף 6(א) לפיו אין זכאות לפיצוי כספי כאשר: "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו (של מפעיל הטיסה - מ.ש.), וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". נוכחתי, כי גם אם הייתה הנתבעת נוקטת בכל מאמץ סביר, לא היה באפשרותה למנוע את הפגיעה האמורה, שהרי לא הוכח, כי לנתבעת שליטה על מפעיל הרכב של חברת לאופר, לא הוכח כי נדרש ממנה לפקח עליו וטענתה של הנתבעת, כי היא נעדרת כל שליטה ו/או פיקוח עליו לא נסתרה.

כמפורט לעיל, סבורני, שהנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את הנ"ל. באשר ליתר טענת התובעים ביחס לאי זמינותו של מטוס חלופי, או העדר מטוס שיוכל לשוב לישראל ללא צורך בעצירת ביניים בפראג – כבר התייחסתי לכך לעיל ולטעמי דין טענות אלה להידחות.

לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסומים הבאים: · לתובעים 1-2 – סך כולל של 3,008 ₪ · לתובעים 3-4 – סך כולל של 3,065 ₪ · לתובעים 5-6 – סך כולל של 3,062 ₪ · לתובעת 7 – סך כולל של 1,918 ₪ · הוצאות משפט בסך כולל של 1,340 ₪ (לכל התובעים יחדיו) כל הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.