ביטול חתימה על התנגדות להתראת פשיטת רגל

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה רקע ביום 25/09/17 ניתן נגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה, לפיו חויב לשלם למשיב סך של 575,000 ₪ (קרן) בצרוף הפרישי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. ביום 15/01/19 הוגשה הבקשה דנן במסגרתה התבקשו גם סעדים נוספים: עיכוב הליכים בהוצל"פ, ומתן ארכה להגשת בקשת רשות להיתגונן.

כמו כן, פסק הדין -הפסיקתא לא הומצא למבקש כלל וגם אישור המסירה הנחזה להיות חתום על ידו, לא נחתם על ידו.

המבקש בחר להיתעלם והמשיך לזלזל במשיב ובהליכי משפט/ביצוע פסה"ד. המבקש לא הגיש בקשת היתנגדות לבצוע פסה"ד או הארכת מועד או עיכוב הליכים.

במסגרת היתאוששות זו פנה המבקש לב"כ לייצגו בעיניין חוב לבנק לאומי במסגרתו הוגשה נגדו התראה לפשיטת רגל.

...

התייחסות ליתר טענות המשיב תינתן בהמשך החלטתי להלן; תשובת המבקש המבקש חזר למעשה על טענותיו בבקשתו.

(ההדגשות שלי א.ד) שקלתי בכובד ראש את טענות המבקש לעניין תקינות אישור המסירה, ובכל הכבוד לא שוכנעתי בצדקת טענותיו.

כאמור בס' 12 לעיל, בימ"ש יטה להיעתר לבקשה לביטול פסק דין במקרה שמדובר בבעל דין שהתרשל ולא כמו במקרה שלפנינו כאשר מדובר בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין.

לפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין, אני מחייב את המבקש –הנתבע לשלם למשיב –התובע, באמצעות ב"כ הוצאות ושכר טרחת עו"ד בגין בירור הבקשה דנן בסך כולל של 3,500 ₪ שישולמו לב"כ המשיב –התובע בתוך 21 ימים שאם לא כן יתווסף סכום זה לחוב בתיק הוצל"פ ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.

לאחר החתימה על התראת פשיטת רגל, הגיש החייב היתנגדות וביום 19/9/16 נדחתה היתנגדותו.

צו זה מחליף ובא במקום צוי עיכוב יציאה מן הארץ אשר הוצאו כנגד החייב בתיקי ההוצאה לפועל הפרטניים שההליכים בהם עוכבו בצו זה. על משטרת ישראל ו/או רשות האוכלוסין וההגירה לעכב את יציאת החייב עד לקבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה.

...

בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה שנוצרו תנאים המחייבים מינויו של בעל תפקיד אחר.

אני סבורה כי העובדה שהוגש תצהיר בתמיכה לבקשה שהוגשה לי תוך ציון מלוא סכום החוב של החייב בתיק ההוצל"פ מבלי לציין את העובדה שמדובר בהליכים שמתנהלים כנגד החייב למעלה מ-20 שנה ומבלי להבהיר מהם הסיבות שחייבו דווקא עכשיו פתיחת הליך חדלות פירעון תומכת גם היא בנכונות קביעתי כי ראוי למנות בעל תפקיד אחר בתיק זה שאינו ב"כ הנושה.

הנני מורה למנהל המיוחד להגיש דו"ח לכונ"ר שיפרט את ממצאי ומסקנות חקירתו על פי סעיף 18ג' לפקודה, וזאת לא יאוחר מ-45 ימים טרם המועד הקבוע לדיון בבקשת פשיטת הרגל.

הנני מורה למנהל המיוחד לחתום על כתב ערבות בסך של 20,000 ₪ במשרדי הכונ"ר להבטחת ביצוע תפקידיו וחובותיו.

הנני מורה כי שכר טרחתו של המנהל המיוחד ייקבע על ידי בית המשפט, בהמלצת ב"כ הכונ"ר, וישולם אך ורק מתוך כספים שיצטברו בקופת הכינוס.

ב"כ הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ. טענות הצדדים (בתמצית): הנאמן: התראת פשיטת רגל ניתנה ביום 10/2/16, ולפיכך כל פעולות החייב שנעשו לאחר מועד זה, כולל חתימתו על הסכם ההלוואה והסכם המייסדים, ובצוע פעולות במניות אופקים ברשם החברות - בטלות כלפי הנאמן מאחר שנעשו בחוסר סמכות מצד החייב, ובעת שהיה נעדר כשרות משפטית לבצע פעולות אלה.

ראה בהקשר זה גם האמור בפסיקה אליה הפניתה המשיבה, בכל הנוגע לאמור בתקנה 5(ב) לתקנות פשיטת הרגל תשמ"ה 1985 לפיה - "כל עוד לא החליט בית המשפט בהתנגדות, לא יהיה באי-מילוי אחר דרישת ההתראה, מעשה פשיטת רגל". למעשה ניתן היה לסיים ההחלטה כאמור בסעיף 29 לעיל, שכן נושא תחולתו או אי תחולתו של סעיף 96(א) לפקודת הפש"ר, כלל לא נטענה בבקשת הנאמן, שצמצם בקשתו רק לקביעה כי ההסכמים בטלים, בשים לב למועד ההתראה.

...

ב"כ החייב חוזר וטוען בדיון כי - "מול בית המשפט עומד אדם שאיננו חדל פרעון תחת שום הגדרה, הוא איננו נזיל...כל מה שהחייב מבקש מבית המשפט, ומהמבקשים הוא כי בשלב הזה יינתן לו זמן...אני אומר שהמניות שהחייב מחזיק היום לא שוות אפס, אלא הן הפרויקט בשלבים מאוד מתקדמים. אנחנו כבר היינו חתומים על מסמך כוונות עם משקיעים והבקשה הזו לקחה אותנו אחורה". עוד עולה מפרוטקול הדיון כי מוצג לבית המשפט ענין המו"מ שמנהל החייב בקשר למכירת חלק ממניותיו בחברת אופקים: "הערבויות שאני מוכן לתת הן המניות החברה היזמית תחת הסתייגות שאני עוד לא יודע בסוף המשא ומתן עם כמה הוא יישאר". בסופו של דבר בית המשפט לא מכריע בהתנגדות החייב, ונותן לצדדים ארכה בת 14 יום לנהל מו"מ על מנת להגיע להסדר לתשלום החוב.

על כן אני סבורה שהיה מקום לקחת התחייבות זו בחשבון, במסגרת שווי החברה, התחייבות שהחייב הסתיר במו"מ עם המשיבה (או לחילופין עמד על כך שמדובר בהתחייבות אישית שלו ולא של אופקים).

לסיכום האמור לעיל וככל שיש לראות את ההסכמים כהענקה בהתאם לסעיף 96(א), יש לקבוע כי הוכחו החריגים המנויים בסעיף 96(ג), ומכאן שלא מדובר בהענקה בטלה.

אשר על כן אני מורה כי 35% ממניות המשיבה יועברו לידי הנאמן, והצדדים יפעלו בהתאם.

בפניי בקשה מיום 14.2.2023 מטעם הנושה2, הגב' ליאת בראשי, לאישור הסכם בכתב אשר נחתם על ידו, על ידי אחיו, מר אשר אלמקייס ועל ידי הגב' ליאת בראשי (ת.ז. 040175184) אשר זכאית לקבל תשלומי מזונות מהיחיד.

במסגרת תצהיר מיום 26.11.2019, אשר צורף לבקשתה של הנושה למתן צו פתיחת ההליכים, צוין כי עד לאותו מועד הצטבר לחובת היחיד חוב כספי בשיעור של 262,944 ₪ (לישכת ההוצל"פ רמלה תיק מספר 34-00135-10-7) וכי היחיד סרב לקבל התראת פשיטת הרגל אשר נשלחה אליו בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת עפרה אטיאס) מיום 30.7.2019.

הנושה 1 מציינת כי היתנגדותו של הנאמן להסדר המוצע בנימוק של פגיעה ביתר הנושים נובעת מתוך רצון לגבות את שכר טירחתו מהכספים הללו, ולכן משום שמדובר בחוב מזונות אשר מסווג כחוב בדין קדימה, הרי שאין מקום להורות על השבת הכספים לקופת הנשייה אלא לכל היותר להעביר לידי הנאמן את שכר טירחתו.

בנוסף לכך, הוגשה על ידי הנאמן בקשה לביטול הסתלקותו של היחיד מעזבון אביו המנוח, מר דוד אלמקייס ז"ל, אשר הלך לעולמו בתאריך 28.3.2016, לאחר שבמסגרת צו הירושה מיום 29.1.2017 נקבע בעקבות הסתלקותם של היחיד ושל אחיו מחלקם בעזבון כי חלקה של אם היחיד בעזבון האב המנוח הנו 9/10 מכלל העזבון בעוד שחלקו של אחד מנכדיה הנו 1/10 מכלל העזבון.

...

סוף דבר : בקשתה של הגב' בראשי מיום 14.2.2023 מתקבלת.

· הבקשה ל"המצאת התראת פשיטת רגל", הוגשה לאחר שחלפו יותר מ-10 משנים מיום חתימתה על התצהיר.

· תמצית הראציונאל לביטול הענקות בהתאם להוראות סעיף 96 ובכך כי בפרק זמן מוגדר הקודם למעשה פשיטת הרגל, כאשר אדם יודע שמצבו הכלכלי מצוי בשפל, עליו להיות בראש ובראשונה הוגן כלפי אנשים בטרם יהיה נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים (פסק הדין בע"א 5709/99 לוין נ' שילר, השופטת פרוקצ'ה).

" · סעיף 84 (א) לפקודה שכותרתו "תחילתה של פשיטת רגל" קובע "יראו פשיטת רגל של חייב בין על פי בקשתו ובין על פי בקשת נושא או נושים, כחלה למפרע בזמן שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל שבגללו ניתן צו כנוס נגד החייב וכמתחילה בזמן הזה". · על פי הנתונים שמסר המ"מ, אמנם הוגשה בקשת התראת פשיטת רגל ביום 29.12.14, שנחתמה ביום 31.12.14, אך החייב הגיש היתנגדות ומשהגיש היתנגדות הוקפאה ההתראה עד שבית המשפט החליט למחוק את ההיתנגדות מיום 4.5.15.

...

באותו דיון בו הייתה החייבת מיוצגת, ביקשו המנהלים המיוחדים להכריז על החייבת כפושטת רגל ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה כי החייבת לא תוכרז כפושטת רגל והיא מצידה לא תתנגד להגשת בקשה לביטול הענקה בטרם הכרזה.

· במקרה שבפניי, לא שוכנעתי שהמניע היה מניע מרמתי.

אין כל נסיבות המצדיקות מתן פרשנות תכלתית שתקפיא או שתשהה את מניין תקופת 10 שנים ואת "מירוץ ההתיישנות". · אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.