ביטול חיוב מזונות עקב שינוי מהותי במצב הכלכלי

הפסיקה הכירה במקרים בהם ראוי להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות בשל נסיבות אישיות קשות של החייב ונסיבות נוספות בהן מצבו הכלכלי של החייב והזמן שחלף מפתיחת התיק מושא החוב.

כמובא לעיל, חזקה היא כי פסק דין למזונות משקף את יכולתו הכלכלית של היחיד, אלא אם הוגשה תביעה להפחתת דמי המזונות נוכח שינוי נסיבות מהותי ותביעה זו התקבלה ע"י הערכאה השיפוטית המתאימה.

אין לקבל את טענת היחיד ולפיה הוא סבר כי נוכח העברת חלקו בדירה לגרושתו במסגרת הסכם הגירושין, בוטל החיוב במזונות.

...

אני מורה על מתן צו הפטר לאלתר ליחיד, בהתאם לסעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

על כן ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 175(ב) לחוק חדלות פרעון, אני מורה כי הסדר הקיזוז בשיעור של 10% מקצבאות היחיד המשולמות על ידי המל"ל, ימשיך להתבצע לשם סילוק יתרת חוב המזונות למל"ל, למשך תקופה מוגבלת, וזאת עד הגיעו של היחיד לגיל 62.

אני מאשרת תשלום שכר השגחת הממונה וכן את שכר טרחת נאמן, מע"מ והוצאות בסך 500 ₪ בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 ובהתאם להנחיות הממונה, לפי הגבוה מביניהן.

התביעה דנן הוכתרה אומנם על ידי האב כתביעה לביטול תשלום מזונות, אולם, בפועל מדובר בבטול חיובו שלו בתשלום המזונות לידי האם, קרי - שינוי אופן הנשיאה בהם, כך שבמקום שיהא על האב לשלם תשלומי מזונות עבור הקטינות לידי האם, יישא כל צד במחצית הוצאות הקטינות באופן ישיר, בהיתחשב בשינויי הנסיבות הנטענים ולנוכח מצבה הכלכלי של האם; ככל שעדיין ימצא כי יש הצדקה בתשלומי מזונות, טען האב כי אז לנוכח הפער המשמעותי שבין הצדדים יש להשיתם על האם; לחילופין, עתר האב לביטול חיובו במזונות הבת הגדולה והפחתת הסכום בו חויב עבור התאומות באופן משמעותי - סכום שאף יפחת מהסך 30 ,XX אצל 31 XX בפסק הדין ( 700 ₪).

לעניין השאלה אם פער זה אך גדל מעת פסיקת המזונות לטובת האם, לא שוכנעתי כי כך הוא, XXX כאשר אינני מוצא לקבוע מסמרות בשאלה האם יש במכירת הנכס שהיה בבעלותה ב (כך שלרשותה כספים נזילים כתוצאה ממכירתו) משום שינוי מהותי במצבה הכלכלי, שכן ממילא הגעתי למסקנה לעיל כי הוכח בפני שינוי מהותי המצדיק עיון מחדש בתביעת המזונות, הבא לידי ביטוי הן בשינוי הדין הנוהג, וביתר שאת, בהצטרף לשינוי המהותי בזמני השהות, כאמור לעיל.

...

לעניין השאלה אם פער זה אך גדל מעת פסיקת המזונות לטובת האם, לא שוכנעתי כי כך הוא, XXX כאשר אינני מוצא לקבוע מסמרות בשאלה האם יש במכירת הנכס שהיה בבעלותה ב (כך שלרשותה כספים נזילים כתוצאה ממכירתו) משום שינוי מהותי במצבה הכלכלי, שכן ממילא הגעתי למסקנה לעיל כי הוכח בפני שינוי מהותי המצדיק עיון מחדש בתביעת המזונות, הבא לידי ביטוי הן בשינוי הדין הנוהג, וביתר שאת, בהצטרף לשינוי המהותי בזמני השהות, כאמור לעיל.

סבורני איפוא, כי נוכח הדין האישי החל על הצדדים יש לחייב את האב לשלם לאם מחצית מעלות מזונותיהם ההכרחיים של התאומות, שכן נוכח חלוקת השהות השווה, הדעת נותנת, כי הצדדים מתחלקים בנטל הטיפול בתאומות באופן שווה, ובכך מספק האב לתאומות בעין מחצית מצרכיהן ההכרחיים.

אשר על כן הנני מורה כדלקמן: 13 .

ראה לעניין זה: דבריו של כבוד השופט משה דרורי בבר"ע (י-ם) 305/08 פלוני נ' אלמוני ;( ]פורסם בנבו[ ( 12.6.09 ); תמ"ש (נצרת) 52645-02-15 ר.ק נ' י.ק ]פורסם בנבו[ ( 11.1.16 בע"א 442/83 קם נ. קם ]פורסם בנבו[ ( 15.4.84 ) נקבע כי שינוי בגובה חיוב מזונות בשל שינוי בנסיבות ייעשה אך בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: לא יהיה צודק להשאיר פסק הדין על כנו בעקבות שינוי הנסיבות המהותי.

יתר על כן, נוכח האופן שבו נבחן חיוב המזונות בבע"מ 919/15 ובהתייחס לחלוקת זמני השהות, הרי שגם חיוב אב במזונות ילדיו בגילאים 0-6 צריך לקחת בחשבון את חלוקת זמני השהות, ומשכך אם עסקינן בהורים שהכנסתם שווה והם מקיימים חלוקה שווה של זמני השהייה, יחוב האב לשלם לידי האם כמחצית מסכום המזונות ההכרחיים, שכן במחצית מהזמן שוהים הילדים עימו והוא נושא בהוצאותיהם אותה עת. ומן הכלל אל הפרט בעניינינו טען התובע כי יש לבטל או להפחית החיוב למזונות שהושת עליו במסגרת ההסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין, ואלו נימוקיו: עובר להסכם הגירושין קיבלה הנתבעת מהוריה מתנה ע"ס של כ- 200,000 ₪, סכום אשר שינה באופן מהותי את מצבה הכלכלי של הנתבעת; נתון אשר לא נילקח בחשבון בעת עריכת האיזונים שבהסכם הגירושין.

בחינת חיוב המזונות כעת, לאחר שקבענו כי יש במצבם הכלכלי של הצדדים, לרבות העתודות, בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי, יש לבחון את הכנסות ההורים, היכולת הכלכלית של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם וכן את צרכי הקטינים וחלוקת המשמורת בפועל וזאת בהתאם להילכת בע"מ 919/15 , החלה כיום וגם בראי טובת הילדים אשר טובתם היא לגדול אצל הוריהם אשר יכולים לכלכל את עצמם ואותם.

...

הנתבעת טענה כי התובע נותן גם שיעורים פרטיים, התובע הכחיש זאת ולשאלת בית המשפט מדוע אינו עושה כן כבר בשלב אישור הסכם הגירושין, השיב: "אני מורה שנה ראשונה במערכת, משכורת 6,500 ₪. מלמד ספרות ותנ"ך, במקצועות

הנתבעת אישרה גם בחקירתה הנגדית כי כל ילד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי מענק שנתי 18 ₪ בראשית שנת הלימודים ועל סך של כ- 1,000 ₪ דהיינו, תוספת בממוצע סך של כ- לחודש: "ת: תשלום בית ספר שנתי אני משלמת. אני מקבלת 2,000 שח. שילמתי 1500 שח לגדול

סיכום לאחר שבחנתי כלל הנתונים כאמור לעיל, תוך התייחסות גם לכך שמדובר במזונות שנקבעו בהסכם כולל , ותוך התייחסות גם להתחייבויות שנטלה על עצמה הנתבעת בהסתמך על ההסכמות שבהסכם הגירושין נחה דעתי לקבוע כדלקמן: החל מיום 10.9.20 ובכל 10 לחודש שלאחריו ישלם התובע לנתבעת למזונות הילדים סך של 500 ₪ לחודש לכ"א מהם (ובסך הכל תשלום מזונות בגובה 1,000 ₪ לחודש, כולל מדור).

בהחלטה הזמנית על ביטול המזונות בשל שהיית הילדים אצל התובע, נזהר בית המשפט לקבוע מסמרות ודחה את הבקשות הזמניות בהותירו את המצב הקיים על כנו.

בהקשר זה אפנה לדברים שנקבעו בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3),187 : " כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני היתדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר היתדיינות חוזרת בעיניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתות על יסוד הראיות. ...". [עמ' 189-188].

גם על נקודה זו עמד כב' השופט רובינשטיין בפרשת פלונית בציינו כדלקמן: "..." היינו, המבקש את הדיון מחדש בסכום המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי, צריך להוכיח לא רק שינוי בשכרו או בשכר בן/בת הזוג, אלא גם הרעה במצבו הכלכלי הכולל או הטבה משמעותית במצבו הכלכלי הכולל של בן/בת הזוג, מאז פסיקת המזונות המקורית.

...

על כן, ביום 31.3.2022 ניתן פסק דין בתלה"מ 43743-01-19 שבו נקבע : " 1. בהתאם להסכמת הצדדים, אני קובע כי תביעת האב למשמורת מסתיימת בקיבוע המצב הקיים בו הקטינים שוהים אצל האב עד יום ג' בבוקר. לאחר מכן אצל האם עד יום ו' בבוקר וסופי שבוע לסירוגין. בנוסף, השהות בימי חמישי מתחלפת בין ההורים, כך שההורה שמבלה עם הילדים בסופ"ש שוהה עמם מיום חמישי" [ ראה סע' 1 לפסק דין מיום 31.3.2022, ראה עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 31.3.2022].

טעם זה מחזק את המסקנה אליה הגעתי בדבר דחיית התביעה.

סיכום ותוצאה, נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

תביעת הנתבע (האב) לביטול או הפחתת מזונות הקטינות בשל שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי.

ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה (לו(3) 187)) – "פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני היתדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר היתדיינות חוזרת בעיניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתות על יסוד הראיות." בהמשך נקבע, כי כאשר מדובר בסכום מזונות אשר נקבע בין ההורים בהסכם, רק במקרים חריגים יתאפשר לפתוח סוגיה זו מחדש.

...

שוכנעתי כי שינוי אופן חלוקת צרכי הקטינות בין ההורים כפי שמתנהלים בפועל, באופן בו האב משלם לאם סכום גלובאלי עבור השתתפותו בצרכי הקטינות, יעצים את הסכסוך ביניהם וירחיב את גדר המחלוקות בהתנהלות השוטפת ביום יום דבר שאינו לטובת הקטינות.

שוכנעתי כי האם משתמשת בכספים שמשלם האב עבור צרכי הקטינות.

סוף דבר נקבע בשתי התביעות כדלקמן: א. האב ישלם לידי האם עבור מזונות הקטינות סך 5,200 ₪ לחודש (2,600 ₪ עבור כל קטינה).