לשיטת התובע שוחרר ממילואים ימים ספורים לפני מועד הטיסה והנתבעת סירבה להשיב את עלויות הטיסה המוזמנת על אף דרישתו לבטל את הזמנת הכרטיסים, ומכאן תביעתו.
כך, טענה, לו ביטלה את הטיסה קודם לכן היה צפוי התובע, בשים לב למועד מסירת בקשתו לביטול העסקה לשאת בעלות דמי הביטול שעמדו במועד זה על 100%, ואילו לו הודיעה כי לא יכול היה להתייצב במועד הטיסה בשל קיומו של צו 8 תקף – או אז היה צפוי החזר מלא.
התובע העיד עוד כי למעשה משלא בוטלה הטיסה יכול היה במועד לעשות שמשו בכרטיסים שרכש לו ולמשפחתו הואיל ושוחרר זה מכבר ממילואים, ואולם לטענתו, לאחר שנעדר במשך 15 ימים בשל שירות המילואים הפעיל אליו נקרא להפתעתו, והואיל והוא משמש כסמנכ"ל של חברה, נאלץ לוותר על חופשתו לצורכי עבודתו ממנה נעדר זמן רב, ולאכזבת בני משפחתו נאלצו לוותר על חופשה.
יחד עם זאת כלל הוא כי תפקידה של סוכנות הנסיעות אינו מתמצה בבצוע ההזמנה, וכי חלה עליה חובה לנהוג בתום לב בקישור בין הצדדים, ובסיוע למזמינים בכל הנוגע לקיום ההסכם אל מול ספקית השרות.
...
במקרה שלפנינו נחה דעתי כי במועד בו מסרו התובע ורעייתו הודעה על ביטול הטיסה וביקשו לבטל הזמנתה מאת הנתבעת, היתה עמידה על אכיפה של ההסכם שצפוי היה כי לא ניתן יהיה לבצעו בשל אילוצים חיצוניים בלתי צודקת, במיוחד נוכח עילת הביטול המבוקשת.
מכל האמור ובשים לב לנסיבות החריגות של המקרה, במסגרתן:
ביקשו התובע ובני ביתו לבטל את החופשה לכאורה בשל קיומו של צו 8 לתובע מחד, ומנגד בשים לב לעובדה שהתובע ובני ביתו הסתירו מאת הנתבעת את העובדה שצו המילואים הסתיים כבר כשבוע לפני מועד החופשה המתוכננת;
התובע, על אף שחרור משירותו המילואים הפעיל, עמד על ביטול העסקה וסירב לממש את כרטיסי הטיסה שרכש ואשר ידוע היה לו כי לא בוטלו, בטענה לקיומם של אילוצים במקום עבודתו נוכח היעדרותו הממושכת בשל צו המילואים;
בקשת הביטול הועברה לנתבעת כחמישה ימים לאחר תחילת שירות המילואים, וכ- 3 שבועות לפני החופשה היעודה;
בשים לב לעובדה שהנתבעת לא טרחה לבטל את כרטיסי הטיסה המוזמנים אצל ספקית השירות, ולא פעלה במרץ ובנחישות במטרה להבהיר לספקית השירות כי אכיפת ההסכם בנסיבות הצפויות מהווה עמידה חסרת תום לב על זכות חוזית ואינה צודקת בנסיבות המקרה, ואולי אף אינה אפשרית;
וכן בשים לב לכך שהנתבעת לא פעלה להקטנת הנזק בניסיון למכור את המקומות של התובע ובני ביתו על הטיסה לאחרים –
אני קובעת כי יש להורות על ביטול העסקה, השבת התמורה ופיצוי הנתבעת בשיעור של 70% מהנזק בלבד.
מכל האמור אני מורה על השבה בקיזוז שיעור הפיצוי המגיע לנתבעת בגין נזקיה, ואני מחייבת על כן את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,647.5 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 2.6.15, ועד יום התשלום המלא בפועל.
בשים לב לתוצאה אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
