ביטול חוזה עקב חולשה שכלית של צד לחוזה

הסיטואציות המצדיקות ביטול חד צדדי של ההסכם בשל "מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו", פורשו באופן מצמצם השמור למקרים קצוניים וחריגים, זאת על מנת להגן על חיי מסחר תקינים.

...

חיוב בגין תמלוגים חלקיים בסך 55,147 ₪: משהוכח כי הנתבעים לא העבירו את מלוא סכום התמלוגים שהגיע לתובעים עד לחודש 12/2016, הרי שיש לקבל את התביעה בתשלום ההפרש הנטען על ידי התובעים, וזאת בסך של 39,147 ₪ (סכום הכולל מע"מ), נכון למועד הגשת התביעה.

להלן לשון הסעיף: "20.4.3 במידה ומדובר בהפרה מתמשכת, רשאית החברה לדרוש פיצוי מוסכם בגין כל יום בו נמשכת ההפרה כאילו מדובר בהפרה נפרדת ו/או לראות בכל הפרה כהפרה נפרדת המזכה בפיצוי מוסכם נפרד כאמור לעיל, הכל לפי הענין והקשר הדברים." כבר עכשיו אציין שאין בידי לקבל טענה זו. התובעים עותרים מחד, לקבלת החזקה בחנות על כל תכולתה ומאידך, הם עותרים לחיוב הנתבעים בתיקון הפרותיהם על פי ההסכם, שהסתיים כבר עם קבלת הסעד של מסירת החזקה כאמור.

לסיכום לאחר שאמרתי כל אלה, אני מחייבת את הנתבעים כדלקמן: לשלם לתובעים פיצוי מוסכם בסך של 165,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 26.1.2017 ועד היום .

ברי וכפי שהובהר לא אחת בפסיקת בתי משפט: "בחוזה למראית עין מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה. נמצא, כי מתקיימות בעיניין זה שתי מערכות משפטיות. המערכת האחת, החיצונית והגלויה, הקובעת הסדר מסוים המוסכם על הצדדים, והמערכת השנייה, הפנימית והנסתרת, המבטלת בהסכמה הסדר זה או משנה אותו.... בחוזה למראית עין אין צד אחד מירמה או מטעה את הצד האחר. שני הצדדים כאחד הסכימו, כי כלפי חוץ תוצג מציאות משפטית שאינה משקפת את שהוסכם בין הצדדים כלפי פנים ....חוזה למראית עין עשוי ללבוש צורות שונות ומגוונות. ידועה ההבחנה בין המקרה אשר בו מאחורי מראית העין אינה מסתתרת כל עסקה משפטית בין הצדדים (סימולציה מוחלטת), לבין המקרה אשר בו מאחורי מראית העין מסתתרת עסקה משפטית אחרת בין הצדדים (סימולציה יחסית). במקרה הראשון - סימולציה מוחלטת - קיימת חזות חיצונית של חוזה הבא להכניס שינוי במצב המשפטי בו היו נתונים הצדדים בטרם נכרת החוזה, בעוד שכוונתם האמיתית של הצדדים היא כי המצב המשפטי שהיה בתוקפו בטרם נעשה החוזה למראית עין יישאר בעינו. במקרה השני - סימולציה יחסית - קיימת חזות חיצונית של חוזה פלוני, אשר מאחוריה מסתתר הסדר שונה בין הצדדים. במצב דברים זה קיימות, איפוא, שתי עיסקאות משפטיות בין הצדדים. האחת הגלויה, זו שלמראית עין ואשר הצדדים כלל אינם מתכוונים לבצעה, והאחרת הנסתרת, אותה מתכוונים הצדדים לבצע". (ר' ע"א 630/78 יוסף ביטון נ' דוד מזרחי, לג 2 576, 581,582 ( 1979 -ההדגשות אינן במקור)); לא נטען וממילא לא הוכח שהצדדים הסכימו בניהם להיתקשר כלפי חוץ בהסכם למכר מקרקעין בעוד על פי ההסדר הפנימי היה מדובר אך בהסכם שעבוד.

ביטול ההסכם בשל פגמים בכריתתו לגירסת התובע כאמור נפל קורבן לעושק וכפיה מצד הנתבע אשר מצידו ניצל את חולשתו באותם ימים עת היה נתון לאיומים מצד נושיו, ניצל את חולשתו השכלית והעובדה כי אינו יודע קרוא וכתוב ,הטיל עליו מורה תוך שהוא מחתים אותו תחת איום על הסכם שלא הכיר כלל את פרטיו.

...

סיכום מכל המקובץ אני מורה כדלקמן: העתירה שבתמ"ש 15686-10-18 לביטול הסכם מכר מקרקעין נדחית.

העתירה שבתמ"ש 50194-11-18 מתקבלת ובהתאם להוראות הבאות- אני מורה על פינויו של התובע מהשטח הידוע **** הסמוך לעיר *** ומורה להשיב החזקה לנתבע כאשר השטח פנוי מכל אדם וחפץ.

אני מורה לתובע להשיב לנתבע את מס השבח ששילם בסך 145,000 ₪ כשסכום זה נושא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד (21.11.18) ועד ליום התשלום בפועל.

הליך האישור על פי חוק יחסי ממון נועד להבטיח את גמירות דעתם של הצדדים ולוודא כי ההסכם נערך מתוך רצון חופשי, ללא לחץ או כפייה או השפעה בלתי הוגנת ולאחר שבית המשפט ווידא כי הצדדים הבינו בדיוק את משמעות ההסכם ותוצאותיו האפשריות [ע"מ (ת"א) 1242/04 פלוני נ' פלונית, סעיף 13 (23.5.2005)].

על מנת להביא לביטול הסכם מחמת עושק יש לעמוד בתנאי סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973 (להלן – חוק החוזים או החוק) הקובע כי: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני, או אחר מטעמו, את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית, או הגופנית, חוסר נסיונו ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". עילת ביטול מסוג עושק קמה בהצטרפותם של שלושת היסודות הבאים: מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון של הנעשה בזמן כריתת החוזה; ניצול מצבו של הנעשק על ידי העושק כדי לגרום לו להיתקשר בחוזה; תנאי חוזה הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל [ע"א 4839/92 גנז נ' כץ, פד"י מח(4) 749, 756 (1994)].

...

המוטעם מהמקובץ: לאור כל האמור לעיל, לא ניתן לומר שההסכם גרוע במידה בלתי סבירה.

אין בהיקף החוב כשלעצמו להביא למסקנה על תנאים לא סבירים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: התביעה נדחית.

עילת העושק הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים וקובעת כי "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". ככלל, אחד מעקרונות היסוד של דיני החוזים הוא העקרון לפיו חוזים יש לקיים.

כך לדוגמה פרק ב' לחוק החוזים, הדן בבטול חוזה מחמת פגמים ברצון, מתפרש אמנם על רקע השאיפה להסכמה אמיתית וחופשית של הצדדים לחוזה, אולם מהוה בה בעת גם מיגבלה להסכמה כזו (שם, בעמ' 51).

...

מתוך הסכום שהוצהר כי נותר בידי אגמי, תשלם התובעת לסדאוי סך של 120,000 ₪.

אני דוחה את בקשת התובעת לפריסת תשלום סכומי ההשבה וכן את הבקשה כי אלו לא יישאו ריבית והצמדה הן נוכח קביעותי ביחס לאחריות התובעת והן בהינתן העובדה שהתובעת חדלה מלשלם לסדאווי את התשלום החודשי שנקבע בהחלטתי מיום 01.01.2020 ולמעשה מתגוררת בדירה מחודש 09/2020 מבלי לשלם.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, מסקנותיי ביחס לאחריות הצדדים לרבות התובעת אינני עושה צו להוצאות, ביחסים שבין התובעת לבין סדאוי, אולם אני סבורה כי אגמי מחולל המרמה צריך לשאת בהוצאות שני הצדדים ואני קובעת כי אגמי ישלם לתובעת ולנתבע 2 הוצאות בשיעור של 35,000 ₪ לכל אחד בנפרד.

מקום בו נבחן ביטול הסכם מחמת פגם ברצון של צד להסכם, בית המשפט יבחן את אומד וגמירות דעתם של הצדדים וכיצד פירש כל צד את הסיטואציה ואת ההסכם שנחתם וזאת על מנת להכריע האם בעת כריתת ההסכם היתקיימה הסכמה חופשית של הצדדים לחוזה.

טענת העושק ובטול ההסכם בעטיה סעיף 18 לחוק החוזים קובע כי: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". כאשר נקבע כי ההיתקשרות בחוזה הייתה עקב עושק, ניתן לבטל ההסכם למרות שהוא נחתם על ידי הצדדים מדעת ומרצון, לבית המשפט הוקנתה סמכות להתערב ואף להורות על ביטול באופן חד צדדי.

...

אולם מאחר וקיים מסמך בכתב, הרי שלא נטען לטעון כנגדו ואני דוחה את הטענה שמדובר ב- 3,000 ₪.

עם זאת, ביחס לסכום של 5,500 $ ששולמו על ידו לטענתו ישירות למוכר הדירה בXXX, הגם שהסכם המכר של הדירה אכן מעלה כי במעמד החתימה שולם סכום זה, אין כל ראיה המלמדת על כך שהתובע הוא ששלמו ולפיכך נדחית טענתו לעניין זה. אשר לסכומים הנוספים שמבקש הוא לקזז: תשלומים לבעלת הבית ותשלומי חשמל וכיוצ"ב לא מצאתי להתייחס אליהם כלל הן מטעם שלא ניתן לקזזם ללא הסכמה והן מן הטעם, שחרף כל האמור, וקבלת הטענה ששילם 4,000 $ (ביחד שני התשלומים) משקבעתי שההחזר הכולל ששילם/ישלם עבור המשכנתא נמוך משמעותית מהסכום שנלקח, וזאת לנוכח היעדר החבות להחזיר את תשלומי המענקים, לא מצאתי להביא בחשבון סכומים אלו (4,000 $) שכן בתחשיב הכולל, מצאתי שהנאתו של התובע מהמענקים (אשר הנתבעים היו אמורים ליהנות מהם לכאורה) גבוהה בהרבה מחסרונו בשל אי קיזוז הסכום של 4,000 $.

לפיכך טענות הנתבעים להפרה יסודית המקנה זכות לביטול ההסכם (והשבה) נדחות ואני קובעת כי הפסקת התשלומים מצד התובעים, גם אם יש בה הפרת ההסכם אינה מהווה הפרה יסודית.

לטענתי לא מוצדק הביטול במקרה זה. סעיף 4 לחוק החוזים תרופות (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע: "בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות העניין." לנוכח כל האמור מצאתי לקבוע כי החוזים תקפים ויש לקיימם באופן הבא: התובעים ימשיכו בתשלום תשלומי המשכנתא בהתאם לחוזה הלוואת המשכנתא ביחס לנתבעים 1 ו-2 במלוא ההחזר עד לפירעון מלא של הלוואת המשכנתא וביחס לנתבעים 3 ו-4 בשיעור החזר של 35% מסך כל תשלום החזר חודשי.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה באופן שאני קובעת שההסכמים תקפים ויש לקיימם בהתאם להוראות פסק הדין.

עם זאת נדחית טענת התובעים כי מילאו את מלוא התחייבויותיהם על פי ההסכם ולפיכך נדחית טענתם כי על הנתבעים להעביר לתובעים כעת את זכויותיהם בנכס בYYY.