מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול חוזה מכר בין קבלן לרוכשי דירות על ידי הרוכשים

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) תשל"ה-1974 נקבע: הבטחת כספי הקונה לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר: (1) מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו בסעיף 3ג1, הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על בנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית; (2) ביטח את עצמו אצל מבטח, שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו בסעיף 3ג1, הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפיסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח; (3) שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפיסקה ;(1) (4) רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ובילבד שלא נרשמו לגביהם שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה; (5)  העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי.
החוזה הוא התחייבות חוזית למכירת דירה בין קבלן לרוכש.
עמדה להלן סדר הדברים בכל הקשור לעמדת הממונה בנוגע לתשלומים על חשבון דירה: · תשלום של עד 7% משווי הדירה – ניתן להפקיד כספים בכל דרך בה בחרו הצדדים; · תשלום של מעל ל-7% משווי הדירה – יש לבצע בהתאם לקבוע בסעיף 2 לחוק המכר; · נאמנות אינה יכולה לשמש כבטוחת חוק מכר כך שהעברת סכום כספי על ידי הרוכש העולה על 7% לנאמן, ללא כל מתן בטוחה, חושפת את המוכר לעיצומים כספיים הקבועים בחוק.
...
הקונה מצהיר כי הובהרה לו זכותו להתייעץ עם עורך דין מטעמו וכי הוא ויתר או עשה שימוש בזכות זו והוא חותם על הסכם זה לאחר שמיצה את זכותו זו. הקונה מצהיר כי הובהר לו היטב שאין בתשלום ההשתתפות בהוצאות המשפטיות של החברה משום יצירת יחסי לקוח-עורך דין בינו לבין עוה"ד הנ"ל. יחד עם כל האמור לעיל, הובהר לקונה כי עוה"ד הנ"ל יבצעו את רישום הזכויות בדירה כאמור אך לא בתור עורכי דינו אלא מכח חובתו על-פי דין של המוכר לרשום את זכויות הקונה בספרי המקרקעין, חובה אשר המוכר מבצע אותה באמצעות יועציו המשפטיים הנ"ל. הקונה מצהיר כי ידוע לו והוא מאשר זאת ומסכים לכך כי עוה"ד הנ"ל ייצגו את המוכר כנגדו בכל ענין והליך הקשור בחוזה המכר, בדירה ו/או בכל הקשור בהם ו/או הנובע מהם.
סוף דבר אנו דוחים את הערר.
בהתחשב בעיצום שהוטל על העוררת ובכך שבסופו של יום נמסרה לקונים ערבות בנקאית, אם כי באיחור של שנתיים וחצי !! ובכך שבהמשך הדירה נמסרה לקונים, אנו מחליטים לא לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ראו: ע"א 1780/93‏ בנק המזרחי המאוחד בע"מ‎ ‎נ' אולצ'יק, פ''ד נ(2) 041, סעיף 2 (1999); ע"א 810/17 באישה נ' גרדג'י (31.10.2018), ס' 36-37 (להלן: "עניין באישה"); ע"א 623/85 סלהוב נ' גליה, חברה קבלנית לבניין ופיתוח בע"מ מג(2) 214, 219 (1989), ס' 6.
כפי שנטען על-ידי התובע, הוכחה היתנהלות נוספת שאינה עולה בקנה אחד עם דרכם המקובלת של עסקים, ובכלל כך: הגשת הצהרה לרשויות מסוי מקרקעין רק בחלוף כארבעה חודשים ממועד העסקה הנטענת; רישום הערת אזהרה על הדירה בראשון לציון רק כחודשיים לאחר מועד חתימת החוזה הנטען; הנתבעת 2 אישרה הנתבעת 2 כי לא ראתה את הדירה בראשון לציון קודם לרכישה הנטענת (ע' 45 לפרוטוקול, ש. 33 ואילך); הנתבעת 2 טענה כי עורך הדין בן עזרא היה מעורב בקביעת מחיר הדירה, בקביעת שכר הדירה ובקביעת "תוחלת החיים" של הנתבעת 1 לצורך "שיקלול" המחיר (ע' 49, ש. 1-17); לטענת הנתבעת 2 בתה של הנתבעת 1 הציגה לה את הדירה כדירה במצב רעוע ("דירה הרוסה"), וזאת לכאורה בנגוד לאנטרס העצמי המצופה של מי שמנסה להשיא את התמורה ( (ע' 49 לפרוטוקול, ש. 30-34); התשלומים אותם פירטה הנתבעת 2 בתצהירה כתשלומי התמורה עולים על הסכום המצטבר שהיה עליה לשלם בהתאם לחוזי המכר; כמו כן, הנתבעת 2 לא פעלה כדי להשלים את עסקת רכישת הדירות ואף לא נקטה מיוזמתה בהליך למחיקת העיקול שהטיל התובע על הדירה בראשון לציון אף על פי שלשיטתה עיקול מאוחר זה מנע ממנה את האפשרות להשלים את העסקה ברשום.
בנוסף, ממילא על-פי הטענה "עסקת המתנה" נעשתה בשנת 2011, לפני שנערך החוזה בין הנתבעות למכירת הדירה באשדוד, כך שכאמור לעיל התובע זכאי לסעד המבוקש על-ידו , הצהרה על בטלות חוזה המכר לדירה באשדוד, ולצורך הסעד לו עותר התובע אין השפעה לשאלה האם נעשו או לא נעשו עיסקאות ביחס לדירה באשדוד קודם לחתימה על החוזה בין הנתבעות ביחס לדירה באשדוד שמבוקש להצהיר כי הוא חוזה למראית עין.
...
לאור כל האמור לעיל מסקנתי היא כי התובע הוכיח שמתקיימים בענייננו "אותות מרמה" שיש בהם כדי להעביר את הנטל לכתפי הנתבעת 2 להראות כי העסקאות נעשו בתום לב או להסבירן באופן המניח את הדעת.
לאור האמור מסקנתי היא כי נטל ההוכחה עבר לכתפי הנתבעת 2, אך טיעוניה בדבר הנסיבות לכריתת החוזים נסתרו ולא סופק להם הסבר המניח את הדעת כנדרש.
התוצאה כאמור אותות המרמה שהוכיח התובע לא נסתרו והמסקנה המתחייבת היא כי החוזים ביחס לדירות הם חוזים למראית עין בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, הנתבע שילם את התשלום הראשון בסך 500,000 ₪ לקבלן באמצעות עמרה ויתרת התמורה בסך 1 מיליון ₪ שולמה באמצעות משכנתא שנטל עמרה מבנק לאומי למשכנתאות.
על פי פסק הדין שניתן ביום 6.6.17, בתיק 25424-01-17 בתביעת יוסף עמרה נגד הנתבע 2 לביטול הסכם מכר מיום 4.6.12 שלפיו מכר את הדירה לנתבע 2 (ת/2), נקבעו העובדות הבאות: ביום 6.5.10 נחתם הסכם רכישת הדירה על ידי עמרה מפדידה שבנה ומכר את הדירה.
...
אני דוחה את טענתו של הנתבע 2 כאילו השתהו הנתבעים 1, 3 בהטלת השעבודים על הדירה.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
על פי תקנה 153, ועל פי הערך הנטען של הדירה, וכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 1, 3 הוצאות משפט בסך 60,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נהפוך הוא, גם אני סבור כמו בית המשפט שם (והדברים אף נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשת רשות העירעור), כי ביחס לעניינים העובדתיים שנידונו בהליך הקודם מחייב הסכם המכר.
עיון בהסכם החכירה מגלה כאמור, כי הוא כולל התחייבויות רבות הנוגעות למערכת היחסים בין הקבלן ורוכשי הדירות.
מן העבר השני, עיון בהסכם המכר מגלה כי הוא כולל הוראות שונות היוצרות הסתמכות אצל רוכשי הדירות, כי הקבלן יהיה מחויב לתנאי תוכנית מחיר למישתכן.
לבסוף, אני סבור, כי תנאים בהסכם המכר הסותרים את התחייבות הקבלן בהתאם למכרז, להסכם החכירה ולהחלטת המועצה, לרעת הרוכשים, הנם בטלים מהטעם שהם סותרים את תקנת הציבור.
...
משלא הוכחו האיחורים ולא הוכח החישוב גם דין התביעה ביחס לריבית הפיגורים להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המפרק סבר איפוא כי יש לחלק את כספי זיכויי המע"מ בין הרוכשים בהתאם למה שנתקבל על ידיו בפועל במסגרת הזיכויים – איש איש לפי החשבוניות שהוצאו לו ובוטלו כחלק מביטול הסכמי המכר.
שכן, כאמור, הם שילמו חלק נכבד מן התמורה עוד בטרם נחתמו הסכמי המכר בינם לבין החברה ונרשמו הערות האזהרה לטובתם.
כן הוסכם במפורש בסעיף 18 להסכמי המכר, הנושא את הכותרת "הבטחת השקעתו של הרוכש שלא בלווי פינאנסי", כי: הבטחת השקעתו של הרוכש ברכישת הזכויות לגבי הדירה, תהיה על ידי רישום הערת אזהרה בלישכת רישום המקרקעין.
כך, בפס"ד שגיב, ההסכם לרכישת הדירה נחתם בין המערערים לקבלן שם ביום 6.3.1975, כחודש לאחר כניסתו לתוקף של חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות), וסוגיית הקף ההגנה של הערת האזהרה וקצב היתקדמות הבנייה כלל לא נדונה בו. כמו כן, באותו מקרה המערערים שילמו סך של 45,000 ל"י מתוך סך כולל של 251,000 ל"י (כ-18% בלבד), ואת התשלום הבא היו אמורים לשלם רק עם קבלת תעודת ביטוח לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות) - תעודה שלא נימסרה להם עקב כניסתה של החברה להליכי חידלות-פרעון.
...
עניינים אלו ואחרים הובילו להפסקת העבודות בפרויקט עד שבסופו של דבר הגישו בעלי-הזכויות בבניין ביום 7.5.2018 בקשה למתן צו פירוק לחברה (פר"ק 14785-05-18).
אגרת-החוב; זכות מעין עכבון באותו אופן אני סבורה כי יש לדחות מכל וכל את טענות המערערים ביחס לאגרת-החוב, וזאת מנימוקי המפרק בתוספת הדברים שלהלן.
לדברים אלה יש להוסיף את מושכלות-היסוד בעניין ההבחנה בין דרכי הפעולה של נושה מובטח לדרכי הפעולה של נושה רגיל (ראו גם החלטתי בפש"ר 39734-12-13 שושן ואח' נ' בנק אגוד לישראל בע"מ ואח' (16.12.2020)).
סוף דבר מכלל האמור לעיל, שני הערעורים על שתי ההכרעות בתביעות-החוב נדחים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו