מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול חוזה חכירה שנחתם לפני חקיקת חוק המקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 57358-01-17 בוכריס נ' ועד מושב עלמה ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יונתן אברהם התובע אשר בוכריס ת.ז. 024593881 ע"י ב"כ עו"ד משה חנייא נ ג ד הנתבעים .1 ועד מושב עלמה ע"י ב"כ עו"ד ברק הלל .2 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ מפמ"צ עו"ד סיגל ברגר יזרעאלי .3 הסוכנות היהודית לארץ ישראל ע"י ב"כ עו"ד א. בלושטיין .4 ניסים שלג 5. אסתר שלג נתבעים 4-5 ע"י ב"כ עו"ד שמעון בן הרוש פסק דין
נטען כי היה על התובע לנקוט בהליך של בקשה להצהרה על בטלות חוזה החכירה שנחתם עם בני הזוג אליהו ביחס למקרקעין הנדונים לכל המאוחר כבר בשנת 1993.
נטען כי זכויותיהם של הנתבעים 4-5 במיגרש 123 הנם זכויות של קנייניות חכירה לדורות החמניות בחוק המקרקעין.
...
בנסיבות אלו אין להיעתר לתביעה.
הטענה נדחית.
סוף דבר: התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות כדלקמן: לנתבעת 1- סך כולל של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו הנתבעת מוחזקת כמי שויתרה על הזכות לבטל את החוזה ולדרוש את הקרקע עקב הפרת חוזה החכירה (אם היתה כזו).
כך עולה מחוזה החכירה שבו נכתב שהזכות הנתנת מכוחו היא זכות חכירה חקלאית; וכך עולה מכלל המסמכים שהוצגו, לרבות התצהיר עליו גרוס חתם טרם רכישת הקרקע ושטר העברת הזכויות מיוסף בן נתן ליגרוס.
כל שיש בו הוא הסכם לרכישת בית בחלקה שהוחכרה לרוכש (מדובר בחוזה משנת תרפ"ג (1923), טרם חקיקת חוק המקרקעין).
...
טענות נוספות התיישנות - הנתבעת טענה כטענה מקדמית כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנותה.
תוצאה התוצאה היא שדין התביעה להידחות.
הגעתי למסקנה כי אין לעשות צו להוצאות וזאת מהטעם שכמפורט לעיל, יש מסמכים המעידים כי בתקופות מסוימות סברה גם הנתבעת כי חלקה 16 היא משק עזר, ואף בחנה ביצוע עסקת שינוי ייעוד וניצול.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פרק זה חל גם על בתים שאינם משותפים שניבנו ושהדירות בהם נמכרו או הוחכרו לפני כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין (רע"א 698/85 בן צור נ' ששון, פ"ד מא(3) 144, 149 (1987) (להלן – עניין בן צור)).
עם זאת, אין בכך כדי לומר כי אין הבדלים, מבחינת חובת ההבלטה והפירוט בחוזה המכר בנוגע להחרגה מן הרכוש המשותף, בין התקופה שקדמה לחקיקת חוק המכר (דירות) לבין זו שבאה לאחר מכן.
עיון בהסכם החכירה (שעותק קריא שלו הוגש באמצעות תעודת עובד ציבור של הערייה וזאת לבקשת הנתבעת) מעלה כי במועד חתימת ההסכם, שלהי שנות החמישים של המאה הקודמת (לפי החתימות בתחתית העמוד הראשון), הבניין טרם ניבנה.
השמאי שמעון רז נתן חוות דעת מומחה שמטרתה "להתייחס לביטול חדר אשפה בקומת הקרקע הממוקם ברחוב חשמונאים 119, תל אביב, חלק מחלקה 61 בגוש 7459". בתאור הנכס צוין בין היתר כי קומת הקרקע, שגודלה כ-270 מ"ר, מכילה שש חנויות הפונות לרחוב החשמונאים, ארניה וסמטת גבעון.
...
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.
טענה עובדתית זו בבירור אינה נכונה, ואף שאין בידי לקבל שמדובר ב"בידוי ראיות" כפי שטוענת הנתבעת, אין מקום לעבור על כך לסדר היום.
על כן אני קובע כי אף שהתביעה התקבלה, הסעד שניתן לעיל ייכנס לתוקף תוך שנה וחצי ממועד פסק דין זה, כשבמהלך תקופה זו תהיה הנתבעת זכאית להחזיק בשטח הפלוש ולהשתמש בו בלא שתחוב בדמי שימוש ראויים (השוו לרע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, פסקות 15-13 (12.1.2010)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת ת"א 25544-10-23 מדמון ואח' נ' בשן ואח' לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה שאהר אטרש התובעים: 1. יוסף מדמון 2. חיה אסתר מדמון ע"י ב"כ עוה"ד נעמה אביבי הנתבעים: 1. אלי בשן 2. רשות מקרקעי ישראל ע"י פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) 3 מנדל מוסקוביץ 4. ישראל לוי שניהם על ידי ב"כ עוה"ד שמואל כהן החלטה
בתשובתם לתשובת התובעים טענו המבקשים, כי בעניינינו חוזה החכירה נחתם מול רמ"י אך הנכס לא הוסדר מעולם והוא לא נרשם בלישכת רישום המקרקעין, כאשר לפי הפסיקה, תביעה בעיניין קרקע שאינה רשומה ומוסדרת בלישכת רישום מקרקעין, לא תתנהל בבית המשפט המחוזי.
כל יתר הסעדים שעניינם מקרקעין, כמו תביעה לאכיפת הסכם מקרקעין או ביטולו, הצהרה על זכות או העדר זכות במקרקעין, הם בגדר סמכותו העניינית של בית משפט מחוזי (ראו: רע"א 3899/20 אסעד נ' סמום, פסקה 9, 27.8.2020).
בעיניין אלוש נקבע, כי "כבר בשלב המקדמי של דיון בסמכות עניינית, יש לבחון את ההסכם בין הצדדים, על פניו, בכדי להכריע האם הוא עוסק בהתחייבות להעביר זכות קניינית-זכות שתשתכלל לקונה לאחר רישומה על פי סעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") – גמר העסקה – או שמא מדובר בהתחייבות להעביר זכות חוזית הנוגעת למקרקעין".
...
לאחר עיון בנימוקי הבקשה והתשובות ולאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
אשר על כן, אני מקבל את בקשת המבקשים וקובע כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה וכי סמכות זו נתונה לבית משפט שלום.
אני מחייב את התובעים יחד ולחוד לשלם למבקשים הוצאות משפט בגין הליך זה בסך 1,500 ₪ תוך 30 יום.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העוררת, שאינה החוכרת המקורית, חתמה עם רמ"י על הסכם חכירה חדש במסגרתו מימשה את האופציה שהוענקה לחוכרות המקוריות בהסכם החכירה שנחתם בשנת 1967, לאחר חקיקת חוק מסוי מקרקעין.
משמע, כי בסופו של יום אין לפנינו חכירה לתקופה המינימאלית הנדרשת על מנת להחשב "זכות במקרקעין", שהרי חכירה לתקופה זו בוטלה, ויש לפיכך להחזיר את מס הרכישה.
הדגש שהושם בפס"ד איירפורט סיטי על זהות החוכרים (יד ראשונה או יד שניה) ועל מועד חתימת הסכם החכירה המקורי, מיתעלם מהעובדה כי בפס"ד בענין עריית תל אביב דן בית המשפט ארוכות בנושא שיטת המיסוי הדו שלבית וקבע עקרונית כי לא ניתן להשתמש בה מאחר והיא אינה משתמעת מלשון החוק וכרוכה בקשיים מושגיים ומעשיים ורק כסיבה משנית ציין את מועד חתימת חוזה החכירה המקורי טרם חקיקתו של חוק מסוי מקרקעין.
...
" "37. סיכומו של דבר, שעל פי חוזה החכירה המקורי, לרשות החוכרים עמדה הזכות להאריך את תקופת החכירה ב-49 שנים נוספות. אילו היו החוכרים מממשים את זכות האופציה כלשונה, בהתאם לייעוד המקרקעין המקורי ולזכויות הבניה בהיקפן המקורי, ובמנותק מהמבצע שיזמה העירייה, לא היה מקום לטעון כי יש לחייבם ברכישת זכות שלא היתה בידיהם מלכתחילה. אין בתנאי חוזי חידוש החכירה כדי ללמד על כריתת עיסקה חדשה, המנותקת מהסכם החכירה המקורי, ואשר בגינה יש לחייב את הצדדים בתשלום מס בגין מלוא התמורה, הגם שתנאי חוזה החידוש אינם זהים לתנאי חוזה החכירה המקורי. זאת, באשר הזכות לחדש את תקופת החכירה היתה נתונה בידי החוכרים מכוח הסכם החכירה המקורי.
אני סבורה כי המוכר מוכר את מלוא הזכויות שיש לו בנכס ואינו מותיר בידיו זכויות נוספות שלא עוברות לרוכש ולפיכך אין נפקות לשאלה האם מדובר בחוכר יד ראשונה או חוכר יד שניה, שכן החוכר שואב את זכויותיו מחוזה החכירה המקורי הכולל את הזכויות לאופציה והוא נכנס בנעליו של החוכר המקורי לכל דבר וענין.
"מנהל מיסוי מקרקעין דוגל בערעורו בהחלת מודל מיסוי דו-שלבי, על פיו מיסוי תקופת האופציה יותלה עד למועד מימושה. למרות שניתן להצביע על יתרונות בשיטת המיסוי הדו-שלבית, הרי שהיא אינה משתמעת מנוסחו דהיום של החוק, היא מעוררת קשיים במישור המושגי והמעשי." לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש לקבל את הערר ולבטל את מס הרכישה במקרה הנדון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו