ביטול חוזה העסקה עם קבלן החשמל

אופן היתנהלות זה אינו מתיישב עם חובותיו של מר תורג'מן, אשר נידרש אף הוא בהסכם שנחתם עימו "לשתף פעולה באופן מלא עם קבלן הפיתוח" וכן "לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו ע"י הערייה לקבלן הפיתוח ובתאום העבודה עם קבלן הפיתוח" (קלסר 1 מטעם הערייה, הסכם עם הקבלן, סעיף 7(ו'-ז').

באם סברה גלנור כי הערייה מפרה את ההסכם, שמורה היתה לה הזכות לבטל את ההסכם ולנסות להוכיח את טענותיה הכספיות בעקבות ביטול זה; היתנהלות גלנור להמשיך ולקיים את ההסכם מחד גיסא, אך לעזוב את האתר לתקופה ארוכה, מאידך גיסא, אינה עולה בקנה אחד עם סדרי עבודה תקינים והרצון לקדם הפרוייקט, ויש בה כדי להטיות את הכף לחובת גלנור.

אמנם, מר גולדשמיט העיד, כי לא היתה כל סיבה שלא לאשר את קבלן החשמל והוא לא אושר רק מאחר ואינו מקורב לאנשי הערייה (פ' 2.7.12 עמ' 64), אולם, מלבד אמירה בעלמא, טענה זו לא הוכחה ולא הונחה כל תשתית ראייתית לטענה זו. משבחרה גלנור לעמוד דוקא על העסקת יגב, גם במחיר של העלות הנוספת של העסקתו של מר ממן, הרי שאין לה להלין אלא על עצמה, שכן יכלה להציע קבלן חשמל אחר ולא להתעקש על העסקת יגב.

...

עוד צוין כי התוצאה שהתקבלה אינה סבירה – לא יתכן כי התקורה גבוהה פי כמה מהרווח הגולמי - ושימוש נכון בנוסחה יביא דווקא לתוצאה שלילית, דהיינו למסקנה כי הגידול בתשלום עבור הפרויקט (לשיטת גלנור), מפצה בגין הגידול בהוצאות התקורה.

עם זאת, מכאן ועד למסקנה כי גלנור יכולה היתה לרוקן את האתר לחלוטין מעובדים וציוד במשך מלוא תקופת העיכוב, קיים מרחק רב. עוד יצוין, כי גם אם קיימים הסכמים בין המדינה לקבלנים הקובעים כי הפיצוי היחיד לו זכאי הקבלן בגין התארכות ביצוע הינו התקורה - הרי שמאחר ואין חולק, כי בהסכם בין העירייה לגלנור לא היתה קיימת תניה מעין זו, אין לכך כל השלכה לענייננו.

יתרה מזו, ערבות זו היתה אמורה להיות בתוקף עד לסיום הפרויקט ועל כן אין גלנור זכאית לפיצוי; עוד יש להוסיף, כי מאחר ובסופו של דבר הערבות חולטה הערבות, הרי שבאופן פרדוקסלי גלנור דווקא חסכה מהעלות ועל כן אינה זכאית לפיצוי כלשהו.

התובעת טוענת, כי על אף שלא הגישה הצעה בהליך התיחור של הזמנה זו, הרי שלא קמה לרשות כל עילה לבטל את החוזה עם התובעת, שכן סעיף 6.1.2.4 לחוזה החדש קובע במפורש שהרשות תהא רשאית לבטל את החוזה, ככל שקבלן לא יגיש הצעה במהלך 5 הליכי תיחור רצופים, ואילו עד למועד סילוקה מהחוזה לא הגישה התובעת את הצעותיה ל-3 הליכי תיחור בלבד.

משכך, כחלק מתנאי המיכרז וכפי שפורט בפרוטוקול המציעים הובהר לתובעת, כמו ליתר הקבלנים, כי הם ישמשו כקבלן ראשי וכי עליהם חובת התאום מטעם הרשות, בלא שמגיעה למי מהם, לרבות לתובעת, כל תמורה בגין כך. לעניין זה, לא מצאתי לקבל את טענת התובעת בסיכומי התשובה מטעמה שלפיה אין כל הבהרה בחוזה כי היה בכוונת הרשות להעסיק קבלנים מטעמה ומשעשתה כן עוברת האחריות של מבצע בניה על כתפיה.

ברי כי ההפניה בפרוטוקול המציעים לסעיף זה מהוה טעות סופר והסעיף הנכון שאליו היה אמור הפרוטוקול להפנות הוא סעיף 00.46 העוסק בתיאום עם גורמים אחרים, הוא הנושא מושא הפרוטוקול והקובע כי: "על הקבלן לקחת בחשבון כי במהלך עבודתו קיימת אפשרות שעבדו במקביל באתר הבניה קבלנים אחרים מטעם המזמין. על הקבלן לשתף פעולה עם הגורמים האחרים הנ"ל ולאפשר להם לבצע את עבודתם ללא הפרעה וכן לאפשר להם שימוש במים ובחשמל במידת הצורך. עבור יישום ההיתחייבות הנ"ל של הקבלן, לא יזכה הקבלן בכל תמורה – לא כספית ולא בהארכת תקופת הבצוע". הינה כי כן, על התובעת החובה לשתף פעולה עם קבלנים אחרים כחלק מהתחייבותה לבצע העבודה החלה עליה ואין היא זכאית לכל תמורה בגין כך. חמישית, בחוזה הישן נקבעו הוראות אשר לחובת התובעת לבצע ביטוחים, לרבות ביטוחים לא רק לטובתה ולטובת הרשות, אלא גם "לטובת קבלנים ו/או קבלני משנה" (ראו סעיף א' בנספח ו' לחוזה הישן, אשר צורף כמוצג 3 למוצגי הרשות, בעמוד 46, וכן סעיף 1 ל"נוסח אישור עריכת בטוחי קבלן", בעמוד 49 למוצגי הרשות).

...

משהתובעת לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע ולא התקדמה בביצוע העבודות, שלח מר שניידמן ביום 21.8.2014 הודעת דואר אלקטרוני נוספת במסגרתה ציין כי בחלוף חודשיים וחצי ממועד מתן צו התחלת העבודה, שעה שלא הסתיים הפירוק, אין מנוס אלא מלהפסיק את עבודת התובעת במקום.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התובעת לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה להוכחת התביעה.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

ויובהר, מאחר שסע' 14ו' לחוק קובע כי "בעיסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר...", יוצא שאם מדובר בעיסקה שנעשתה בנוגע לטובין או סוג טובין שלא מצוי ברשימה שבתוספת לתקנות, הרי שלגביהם לא חלות תקנות ביטול עסקה ואין זכות ביטול של העסקה מכוחן.

לא ניתן לקבל טענת התובע כי נתנו לקבלן כבר שנה קודם לכן תוכניות ביצוע בנוגע לתיכנון המטבח (עמ' 2, ש' 1), באשר אם מתקבלת אותה טענה, הרי שלמעשה אותן תוכניות לא היו נידרשות לתובעים לצורך העברתן לבצוע לקבלן, ולפיכך הנתבעת עצמה לא היה טורחת להפיק סוג כזה של תוכניות ולתת אותן לתובעים, אלא לכאורה היתה מסתפקת בתוכניות עיצוב המטבח עצמו, ללא תוכניות חשמל ואינסטלציה.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי לפיה עסקה לרכישת טובין מסוג 'מטבח' במקרה זה אינה נכללת בפריט (1) או בפריט (5) לתוספת וממילא אינה מתאימה לפריטים האחרים בתוספת, הרי שבמקרה כזה אין תחולה של תקנות ביטול עסקה על עסקה לרכישת מטבח ולא קמה לפיכך לצרכן זכות ביטול של העסקה מכוח אותן תקנות.

אלא שהאדריכל לא יכול לצפות מראש באיזו חברת מטבחים ירכשו בסופו של דבר התובעים את המטבח, כפי שקרה בפועל במקרה זה, שהרי ההזמנה בוטלה ויש בכוונת התובעים לרכוש מטבח במקום אחר – וסביר כי קיימת שונות בהיצע שבין חברות המטבחים השונות.

התוצאה: אשר על כן אני מורה על ביטול עסקת התובעים לרכישת מטבח אצל הנתבעת.

וכן, הנתבעת התרשלה בשירותיה ובמלאכתה בפרויקט, במעשה ובמחדל, כדלקמן: א. לא ביצעה את מלוא עבודות החשמל מושא החוזה; ב. ביצעה את עבודות החשמל האמורות, בחוסר מקצועיות, בדרך חובבנית ורשלנית ביותר, דבר שחייב את התובעת לתקנם (על חשבונה) בעלות גבוהה מאוד, בסך 718,290 ₪; לא העסיקה עובדים מקצועיים בצורה מספקת בפרויקט, דבר שחייב את התובעת לספק לה מספר רב של עובדים לצורך קיום חיוביה של התובעת לפי חוזה הקבלנות; ד. לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוזה הקבלנות ובחוזה.

לא יעלה על הדעת, כי בחומרים בהם היה שימוש בפועל בעלות של 79,550 ₪!! (521,620 ₪ - 601,170 ₪) תבצע הנתבעת עבודות חשמל לפי החוזה בשווי של 1,998,823 ₪!! גם ממצאיו העובדתיים ומסקנותיו המקצועיות של המומחה לעניין טענת התובעת בקשר לתיקון הליקויים שהתגלו כביכול בעבודות הנתבעת לאחר ביטול החוזה ולעניין טענת הנתבעת בתביעה שכנגד, ביחס לחובה הנטען של התובעת כלפי הנתבעת, מקובלים עלי ואני מאמצם.

...

שאר טענות בעלות הדין מסקנתי דלעיל מייתרת, למעשה, את הצורך לדון בשאר טענותיהן של בעלות הדין, שבלאו הכי לא מצאתי בהן ממש ודינן להידחות.

התוצאה התוצאה, היא, אפוא, כדלקמן: התביעה אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבעת/התובעת שכנגד לשלם לתובעת/הנתבעת שכנגד סך של 230,447 ₪.

התביעה שכנגד התביעה שכנגד נדחית בזה.

] למען הסר ספק נציין כי גם עיון בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לסיכומי הנתבעים מעלה כי היא לא מסייעת לצורך קביעת אופן ההיתקשרות או הסיבה לתשלום התמורה ששולמה בהתאם לכרטסת זו. נציין כי בהסכמים עם קבלן המשנה, יש סעיף המטיל עליו אחריות לעובדיו להלן הסעיפים הרלוואנטיים מההסכמים, הם זהים בשניהם: "5.4. הקבלן מתחייב להעסיק בעבודות הגמר עובדים מקצועיים ומנוסים במספר מספיק לשם ביצועם בקצב שיתאים לסיום העבודות במועד הנקוב בהסכם זה.

יצוין, כי מדובר בהסכמים ל- 12 חודשים, לפרויקט ספציפי (ראש העין ושינקין), ובגין הפרתו – קיימת סנקציית אחת בלבד ביטול ההסכם.

מעדותו של הנתבע 2 עולה כי סוגית העסקת עובדים או תקינות ההעסקה כלל לא נבחנה על ידו אלא "הועברה" על ידו לטפול קבלנים חצוניים שהעסיקו את העובדים: "היה לחברה היה לה 20 קבלני משנה שהם היה להם רישיונות אני בכלל לא ידעתי שהוא, הוא בתור פועל הוא בכלל חשבתי הוא מהרשות כי יש להם רישיונות שהם באים הפועל הקבלן הראשי מביא רישיון על כל פועל יש לו רישיון והוא מעסיק אותם אני אין לי עסק ישירות מול 1 מול אף אחד מהפועלים, אני מול קבלנים אני לא יכול בתור קבלן שאני מנהל 4 פרויקטים להתעסק עם איזה פועל קטן או פועל זה או לדבר או שיחות טלפון לא יכול להתעסק עם זה כי אי אפשר אתה לא קיים יש לך יום 1 שיש לך קבלן גמרים קבלן, אינסטלאציה קבלן, חשמל קבלן זה אם אתם צריכים להתעסק עם פועל ניגמר כל היום אתה לא יכול לעשות כזה דבר אין קיים כזה דבר. אני מעסיק פועלים חוץ ממנהלת חשבונות ופקידה שיושבת אצלי במשרד הכל חצוני, הכל עובר חצוני אם זה קבלני משנה, החוזים שלי חצוניים, החברות שלי הכל חצוני 18 חי היא יש לה סיווג היא לא יכולה לעבוד בלי סיווג." (עמ' 24 שורות 12 – 23).

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 3 נדחית במלואה.

התביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע 2 ישלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העבודה – 3,000 ₪ פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר – 10,000 ₪ חלף הודעה מוקדמת – 8,000 ₪ פיצויי פיטורים – 8,880 ₪ חלף פנסיה – 7,388 ₪ דמי הבראה – 2,457 ₪ פדיון חופשה – 4,751 ₪ גמול שעות נוספות – 75,970 ₪.

משהתרשמנו כי המחלוקת בין הצדדים ביחס לקיומם של יחסי עבודה היתה מחלוקת ממשית ויחסי העבודה הוכרו בדיעבד לא מצאנו לפסוק פיצוי הלנת שכר ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים מעבר לריבית וההצמדה שנפסקו.