ביטול חוזה בשל מצב נפשי פסיכוטי

סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") מאפשר לבטל חוזה מחמת עושק, וזו לשונו: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". כידוע, עילת העושק מחולקת לשלושה יסודות השלובים זה בזה – מצבו של העשוק (מצוקה, חולשה שכלית או גופנית, חוסר ניסיון); היתנהגותו של העושק; העידר איזון סביר בין הערכים המוחלפים בין העשוק לבין עושקו (תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל).

על פי הראיות שהציג המבקש, ואשר לא נסתרו, בתקופה הסמוכה לאחר ההיתקשרות בהסכם הוא היה במצב נפשי פסיכוטי, והדעת נותנת כי התקשה להבין את תנאי החוזה עליו חתם.

...

כשנשאל מה יקרה אם בסופו של דבר בית המשפט יבטל את ההסכם והוא לא יוכל לרכוש את הדירה, השיב כי הוא יכבד את החלטת בית המשפט, וידרוש את חלקו בהפרת החוזה (עמ' 20 שורות 6-11).

מגרסאותיו הסותרות של המשיב 3 ומהפסיביות בה נקט במהלך ההליך המשפטי עולה כי הוא אדיש לשאלה האם הדירה תיוותר בידיו בסופו של דבר.

סוף דבר – מוצהר בזאת כי הסכם המכר מיום 15.11.2016 שנחתם בין המבקש למשיב 1 – מבוטל.

כך בע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (06/08/2007) נאמר בפיסקה 22: "יחד עם זאת, חוק הכשרות אינו מוציא את תחולתן של הוראות חוק החוזים, ועל כן ניתן, במידת הצורך, להזקק לעילות המופיעות בחוק זה, וביניהן: גמירות דעת, טעות, הטעה כפיה ועושק, על מנת לבטל פעולות משפטיות שעשה הלוקה בנפשו שלא הוכרז כפסול דין או שטרם הוכרז ככזה (ראו: רע"א 3323/98 זקן נ' קצין התמלוגים, פ"ד נז(5) 577, 587 (2003); ע"א 1101/99 ברקוביץ' נ' ברקוביץ', תק-על 99(2) 362 (1999)). אומרים על כך המלומדים **** פרידמן ונילי כהן:

כך למשל בסיכום ביקור במרפאה של המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל מיום 31/03/2014, נאמר כי "פנה בשל מצב רוח ירוד, התקפי חרדה ויתכן סימנים פסיכוטיים על רקע בעיות גופניות רבות מהם סובל [...]". עם זאת, צוין כי בבדיקה לא נימצאו סימנים פסיכוטיים.

סיכום המצב הנפשי מכל האמור מתחייבת המסקנה כי במועד חתימת ההסכמים, בשנת 2009 ובשנת 2010, לא היה חאלד במצב פסיכוטי אשר פגע בכושרו המשפטי, שפגע ביכולתו להבין את טיב ההסכמים או שפגע ביכולת הבחירה שלו.

...

על כן גם מטעם זה דין הטענות בדבר פגמים בכריתת ההסכמים להידחות.

חאלד רשאי היה לבצע בהם עסקה גם ללא הסכמת אשתו (ראו: סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, ע"א 806/93 יהודית הדרי נ' שלום הדרי (דרחי), פ"ד מח(3), 685 (1994)נציין גם כי ראינו שניג'מה ידעה או חשדה כי בוצעו העסקאות לכל המאוחר בשנת 2011, עת שמעה על כך מחנאן, אך לא עשתה מאום כדי לבטלם, ועל כן היא מנועה כעת מלטעון כי העסקאות בטלות בשל היעדר חתימתה) סוף דבר בשים לב לכל האמור, אני דוחה את הבקשה בהמרצת הפתיחה ומורה כי הסכמי המכר של המקרקעין הם הסכמים תקפים.

המבקשים ישלמו למשיב מס' 1 הוצאות בסך כולל של 7,500 ₪ ולמשיבים מס' 2 ו-3 הוצאות בסך כולל של 7,500 ₪.

חלף זאת הגישה המבקשת מיסמך רפואי ולאחר מכן חוות דעת רפואית מאת פסיכיאטר מטעמה, אשר מהם עלה כי היא סובלת מבעיות נפשיות, מצויה במצב פסיכוטי, נטולת יכולת החלטה ואיננה מסוגלת לשתף פעולה עם עורך-דינה.

בתוך-כך נדחתה טענת המבקשת לפיה ההסכם בטל מעקרו בשל מצבה הנפשי, וזאת בהעדר תעוד רפואי המתייחס למועד חתימת ההסכם.

...

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ומאחר שהמשמעות האופרטיבית של פסק-הדין היא פינוי המבקשת מדירת מגורים שלה, נעתר בית המשפט הנכבד קמא לבקשה, בכפוף לעמידת המבקשת בתנאים הבאים: תשלום מלוא הוצאות המשפט למשיבים, בתוך 14 ימים ממועד מתן ההחלטה וכן הפקדת עירבון בסך 100,000 ש"ח, תוך פרק הזמן האמור, לשם הבטחת נזקי המשיבים במידה והערעור יידחה, "ובין היתר בשל הצורך לשלם הן דמי שכירות והן משכנתא על הדירה, בעוד שהמשיבה מחזיקה גם בדירה וגם בכספי המשיבים". לטענת המבקשת, התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט הנכבד קמא לתחולתו של צו עיכוב הביצוע "אינם ברי מימוש מצד המבקשת", ומכאן הבקשה שלפני – שהוגשה בתאריך 24.3.2013 על-ידי בא-כוחה הנוכחי של המבקשת, וזאת בד-בבד עם הגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא, בצירוף בקשה להארכת המועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל.

יחד עם כל האמור לעיל – אין להתעלם מכך שהמשמעות של ביצוע פסק הדין היא כי אשה ערירית לא צעירה, הנתמכת בקצבת נכות, תפונה מדירת המגורים שלה טרם שיוכרע ערעורה.

לפיכך ובשים לב לכל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא, בכפוף להתקיימותם של התנאים שיפורטו להלן: (א) פסק-דינו של בית המשפט הנכבד קמא – למעט רכיב ההוצאות ושכר טרחת עו"ד (סעיף 41.4 לפסק-הדין) – יעוכב עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת.

לבסוף יוער כי החלטתי זו ניתנת גם בשים לב לטענת בא-כוחה של המבקשת לפיה התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט הנכבד קמא "אינם ברי מימוש מצד המבקשת". למרות שלא די בהעלאת טענה שכזו בעלמא, מבלי שהיא נתמכה בתצהיר מטעם המבקשת עצמה, או מי מטעמה – בנסיבות העניין מצאתי לנכון להעמיד את סכום העירבון הכספי (סעיף 20(א)(2) לעיל) על סכום נמוך מכפי שנקבע על-ידי בית המשפט הנכבד קמא, וזאת לנוכח מצבה האישי הנטען של המבקשת.

בנם הצעיר חלה בשנת 2002, בהיותו בן עשרים ושתיים, במחלת נפש פסיכוטית ובנם הבכור נפטר בשנת 2005 ממחלת הסרטן והוא בן שלושים ושתיים שנים.

הממצא לפיו בני הזוג בנימיני ביטלו את הסכם המכר בשל מצבה הנפשי של הגב' בנימיני ונוכח המצוקה העלולה להיגרם לה כתוצאה ממעבר לדירה אחרת, אין בו עם זאת כדי לייתר את השאלה המרכזית שהצבנו בפתח הדיון והיא - האם צדק בית המשפט קמא בקובעו כי בנסיבות המקרה דנן ולמרות הפרת ההסכם על ידי בני הזוג בנימיני, יש להפעיל את סייג הצדק הקבוע בסעיף 3(4) לחוק התרופות, ולהמנע ממתן סעד של אכיפה לטובת אזימוב? על בכורתו של סעד האכיפה בדין החוזים הישראלי דיני החוזים הישראליים ביצרו מאז חקיקת חוק התרופות את מעמד הבכורה של תרופת האכיפה כתרופה העיקרית שזכאי לה הנפגע בעקבות הפרת חוזה.

...

בהינתן מסקנה זו נפנה בית המשפט לניתוח המשפטי הנדרש בעקבות כך וקבע כי טענת ההגנה המרכזית של בני הזוג בנימיני נסמכת על הוראת סעיף 3(4) לחוק התרופות, לפיה יש לבית המשפט שיקול דעת שלא להורות על אכיפת הסכם אם אכיפתו היא "בלתי צודקת בנסיבות העניין". בית המשפט הוסיף כי בחינת קיומו של "סייג הצדק" תעשה על דרך של איזון האינטרסים הלגיטימיים של הצדדים וכי הנסיבות שיילקחו בחשבון באיזון האמור הן גם כאלו שנוצרו לאחר כריתתו של הסכם המכר, לפני ואחרי הפרתו.

סוף דבר בשל כל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לקבל את הערעור ולהורות על אכיפת הסכם המכר כתביעתה של אזימוב ובלבד שאזימוב תשלם לבני הזוג בנימיני את מלוא סכום התמורה, בדולרים של ארה"ב, לא יאוחר מיום 2.6.2013, כנגד מסירת החזקה בדירה לידיה והמצאת כל האישורים הנחוצים לשם רישום הזכויות על שם אזימוב בחברה המשכנת.

בית המשפט קמא אשר לא נעתר לתביעת אזימוב לאכיפת החוזה הורה עם זאת כי על בני הזוג בנימיני לשלם לאזימוב את הפיצוי המוסכם.

התלבטתי האם נוכח התוצאה השונה שאליה הגעתי לעניין אכיפת החוזה יש מקום להוסיף ולחייב את בני הזוג בנימיני גם בתשלום איזה מן הפיצויים המוסכמים שלהם עתרה אזימוב ואני סבורה כי בנסיבות המיוחדות מאוד של המקרה דנן כפי שתוארו לעיל, יש להימנע מכך.

אם תרצה תאמר בהתייחס לחוות - דעת המומחה, גם לכל סטיה כביכול ממנה, כי האמירה שבה, לפיה לא היה האיש במצב פסיכוטי (או במצב פסיכוטי רגעי) אין בה להועיל, שכן עוולת העושק אינה עוסקת בקריסת הנפש של האיש אלא באנשים "רגילים" שנקלעו למצוקה.

(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שניגרם לצד השני עקב כריתת החוזה".

...

" בלשון אחרת, בין אם דנים אנו בפגם בכריתה מחמת טעות או הטעיה, ובין אם דנים אנו בפגם בכריתה מחמת עילת העושק, אין אנו קובעים, בהכרח, כי ההסכם שנכרת, נכרת שלא מרצונו של המתקשר.

דין טענת השיהוי של הנתבע - להידחות.

₪ התובענה יעלה בקלות על סך 1,000,000 סוף דבר התובענה מתקבלת וההסכם נשוא התובענה, כמו גם פסק הדין אשר איִשרְוֹ, בטלים.