ביטול חובות סטודנטית עקב אבטלה

טענות הצדדים - להלן עקרי טענות התובע: התובע טוען כי הוא יליד שנת 1993, וכי הוא משתייך לקבוצה רחבה של עובדים, אשר בין סיום עבודתם המזדמנת, שבה הם היו מועסקים בהיותם סטודנטים, לבין תחילת עבודתם במקצוע שאותו הם רכשו, מגישים תביעה לתשלום דמי אבטלה.

מסיבות אלה ובמטרה להקל על אזרחי המדינה עד כמה שניתן, קיצר המחוקק את תקופת האכשרה לתשלום דמי אבטלה, וכן ביטל את קזוז כפל הקיצבאות.

בהתאם לסעיף 161(ה) לחוק, תקופת הזכאות של התובע לתשלום דמי אבטלה היא של 12 חודשים, והיא חלה בין יום 1.9.2019 ועד ליום 31.8.2020; השכר היומי הממוצע של התובע חושב לפי ההכנסה שהתקבלה בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע; ביום 3.11.2019 החל התובע לעבוד בחברת אינביו פיננס נטוורקס בע"מ וחדל להרשם כמחוסר עבודה; ביום 7.5.2020 התובע נרשם שוב כמחוסר עבודה החל מיום 15.3.2020, ולכן חודשה זכאותו לדמי אבטלה, וביום 20.5.2020 נמצא התובע זכאי לתשלום דמי אבטלה בגין חודש 3/2020 וחודש 4/2020; ביום 7.7.2020 פנה התובע לנתבע בבקשה לחשב מחדש את שעורי דמי האבטלה שלהם הוא זכאי בתקופה שבין יום 1.9.2019 ועד ליום 31.8.2020.

בהתאם לכך, התובע עודכן טלפונית כי ייתכן שייוצר לו חוב בגין קבלת דמי אבטלה; הנתבע טוען עוד, כי עוד הוסבר לתובע, כי לא ניתן לחשב מחדש ולעדכן את גובה דמי האבטלה שלהם הוא זכאי, היות שחישוב השכר היומי הממוצע של התובע נעשה בהתבסס על ההכנסה שהתקבלה בששת החודשים הקלנדריים האחרונים, שבעדם שולמו דמי ביטוח, לפני התאריך הקובע שהנו ביום 1.9.2019; עוד טוען הנתבע, כי אין לראות בתובע כמי שזכאי לתשלום דמי אבטלה מכוח תיקון 216, כמי שצבר תקופת אכשרה חדשה של 6 חודשים, בשל כך שהוא כבר קיבל תשלום דמי אבטלה; לשיטת הנתבע, התובע היה זכאי לדמי אבטלה בתקופה שקדמה למשבר הקורונה.

...

בהקשר שבנדון, אנו מקבלים את תגובתו של הנתבע, כי הכוונה למילה "פיצוי" בסעיף 170(ד) לחוק היא לעדכון שכר בשל שינויי מדד שנועד לצמצם את השחיקה בשכר.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובע, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובע שולמו דמי אבטלה במשך 10 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלו היא בת 67 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

ב"כ המבקש הציג תיכתובת דוא"ל בינו לבין ב"כ המשיב מס' 1, ממנה עולה, כי זו הותירה את הבקשה הנדונה לשיקול דעת ביהמ"ש. בנוסף טען ב"כ המבקש, כי לאחרונה פוטר המבקש מעבודתו, כך שאף השכר של 5,000 ₪ לחודש אינו משולם לו. המבקש נרשם לקבלת דמי אבטלה, שטרם שולמו לו. ב"כ המבקש הוסיף וטען, כי המבקש, יחד עם יתר הערבים לחובות החברה, פועלים על מנת למכור את הקרקעות ולסלק את החובות, ועל כן אין בכוונתו לפנות להליכי פשיטת רגל.

כן יש להזכיר כי המשיב מס' 1, שהחוב לזכותו "בטל בשישים" אל מול הסכום שחייב המבקש למשיב ה"עקרי", אינו מיתנגד לאיחוד התיקים.

אף אם אין לקחת בחשבון, בנתונים המסוימים של המבקש ושל אישתו, את פוטנציאל ההישתכרות של האשה, אינני סבורה כי יש לחשב את צרכיה של הבת הסטודנטית כצרכים שממשיכים לחול על אביה, החייב.

...

בנוסף, בנסיבות העניין סבורני כי ניתן לקבל את הסברו של המבקש לכך שאשתו אינה יוצאת לעבודה, בשים לב לגילה, ולכך שמעולם לא יצאה לעבודה בעבר.

בבואי לאזן בין זכויות הצדדים - זכות הזוכה לגבות את חובו, אל מול זכותו של החייב להתקיים בכבוד – אני סבורה כי יש להעמיד את צו התשלומים החודשי על 1,200 ₪.

אשר על כן, אני מורה על קבלת הערעור, במובן זה שהמבקש יוכרז כחייב מוגבל באמצעים ותיקיו יאוחדו, בלא תנאי.

] בחודש פברואר 2017 נקלט במערכות הנתבע טופס 126 של התובע לשנת 2015, בעקבות זאת המערכת יצרה בטעות מצג של עובד שכיר החל מיום 01/01/2016 וכתוצאה מכך בוטלו חיובי דמי הביטוח לחודשים 07/2016 עד 09/2017, (עבור חודשים ינואר עד יוני 2016 קיבל התובע דמי אבטלה).

] מאחר והתובע לא פנה לנתבע להסדיר את חובו או בכל פניה אחרת, ביום 31/07/2018 הטיל הנתבע עיקול על חשבון הבנק של התובע בשל חוב אי תשלום דמי ביטוח[footnoteRef:10].

ואולם, בשאלון ציינתי שאני מתגורר מחוץ לישראל כבר מחודש יוני 2016, וסיימתי את לימודיי בחו"ל במעמד סטודנט ישראלי הלומד בחו"ל בחודש יוני 2018.

...

[3: אנו ערים לכך שבכתב התביעה ובשאלון התושבות רשם התובע כי נישא בחודש מאי 2016 ואילו בתצהירו שונה המועד ליולי 2016, כך גם ביחס למועד הצטרפותה של אשתו למגורים משותפים עמו (בכתב התביעה יוני 2016 ובתצהיר אוקטובר 2016) אולם לא מצאנו שיש לכך השלכה משמעותית על קביעותינו בהליך זה לאור המפורט בפסק דיננו.

דיון הכרעה מעיון בחומר הראיות מצאנו כי בתקופה שבמחלוקת, התובע אמנם ביסס תשתית למגוריו ומעבר באופן קבוע לארצות הברית אך שמר על הזיקה למדינת ישראל.

יחד עם זאת לא מצאנו תימוכין לכך כי דווקא בתום לימודיו, בחודש יוני 2018, כן התגבשה אצלו ההחלטה האמורה, ונפרט קביעתנו זו להלן.

] לאור כלל המפורט לעיל, מצאנו כי החלטת הנתבע לבטל את תושבותו של התובע מחודש 8/2019 היא החלטה סבירה, וכי אין לראות בתובע כמי שאינו תושב מחודש יוני 2018 כפי שביקש בהליך זה. לאור האמור לעיל, תביעתו של התובע נדחית.

תמצית העובדות הצריכות לעניינוהמשיבה, ילידת 1977, גרושה ואם חד הורית לתאומים שהם כיום בני 9 ולילדה שהיא כיום בת 7, רשומה כמובטלת בשירות התעסוקה מאז גרושיה (כיום, מזה כ-7 שנים).

"התקנה השוללת גמלה ממי שלומד במוסד להשכלה גבוהה, תכליתה לשלול תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר". הפסיקה קבעה כי הסייג לגימלה חל גם מקום שמדובר בסטודנט הלומד לימודים מלאים באוניברסיטה ומאידך עובד באופן חלקי, משום שבמקרה זה "יאמרו לו אלולא למדת היית עובד ומתפרנס ולא היית נזקק לקופה הציבורית". לאחרונה שב בית דין זה ואישרר את התפישה הגלומה בסעיף החוק, בציינו כי פרשנותו תהא בדרך אובייקטיבית, וכי אף שיש לשבח אדם על מאמציו להישתלב בשוק העבודה בתחום מקצועי, אין בכך כדי לאיין את ההוראה האמורה, העומדת בעיינה ושוללת קבלת גמלה כל אימת שמדובר בתלמיד כאמור בסעיף 3(4) לחוק.אני מוצא להביא, טרם הכרעה, גם קולות אחרים שנשמעו במערכת בתי הדין לעבודה ואף בבית המשפט העליון בהקשרים דומים.

אולם מבקש להדגיש, כי בשים לב שאף המשיבה, בדומה לבית הדין קמא, "הקדימה את המאוחר" וביקשה דבר שתיקון חקיקה מאוחר מקנה לה לכאורה, אני מצטרף להמלצת בית הדין קמא בפסקה 13 לפסק דינו, תוך המלצה כי הועדה לביטול חובות תיתכנס ותשקול בחיוב את הפחתת החיוב או ביטולו בגין החודשים שהמשיבה למדה בשעות הבוקר.

...

בין היתר, השתית בית הדין קמא את קביעתו, על דרך ההיקש, גם על האמור בתקנה 6(א)(5)(ב) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 (להלן - תקנות הבטחת הכנסה), שלפיה לעניין סעיף 3(4) לחוק העיקרי לא ייחשב 'מוסד לימודים' "מוסד... שמסלול הלימודים בו אינו עולה על 12 חודשים וכן מוסד המכשיר את תלמידיו להשלמת השכלה תיכונית, אף אם אין מתקיים בהם האמור בפסקת משנה (א), ובלבד שלגבי זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, בתנאי נוסף, שהלימודים במוסד מתקיימים בשעות הערב". ועל האמור בתקנה 6(ב)(2) לתקנות מס הכנסה שלפיה הסייג לזכאות לא יחול גם מקום שמדובר בזכאי "המטפל בהורהו החולה והלומד במוסד לימודים בשעות הערב לא יותר משתים עשרה שעות בשבוע לשם השלמת השכלה תיכונית או הכשרה מקצועית".מכאן, הגיע בית הדין קמא למסקנה, כי בכל הנוגע לחודשים בהם למדה המשיבה בשעות הבוקר, אין היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, אך המליץ כי עניינה יובא בפני ועדת לביטול חובות של המוסד, על מנת לבטל את החוב שנצבר וכי המשיבה תתעניין כיצד להגיש בקשה לוועדה הנ"ל. בנוסף, קבע בית הדין קמא, כי בחודשים בהם תוכיח המשיבה כי למדה רק מספר שעות מועט בשעות הערב, כשלימודיה ממונים על ידי גורם חיצוני, תהא היא זכאית לגמלה בכפוף להתייצבות כנדרש בלשכת התעסוקה ולקבלת כל עבודה שתוצע לה. לוז טענות הצדדים בהליכי הערעורערעורו של המוסד - בערעורו, טוען המוסד, כי טעה בית הדין קמא בקובעו כי המשיבה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה באם תוכיח בפניו כי היא לומדת רק מספר שעות מועט בשעות הערב, כשלימודיה ממונים על ידי גורם חיצוני ובכפוף להתייצבות כנדרש בלשכת התעסוקה ולקבלת כל עבודה מתאימה שתוצע לה. לטענת המוסד, יש לראות במשיבה "תלמיד" כאמור בהוראת סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה ולפיכך אין היא זכאית לגמלה כאמור ואין להקיש מהאמור בתקנות 6(א)(5)(ב) ו-6(ב)(2), המתייחסות לנסיבות ספציפיות אחרות, לעניינה של המשיבה.

לפיכך, חרף חשיבותן של הטענות שהושמעו על ידי המשיבה בערכאה זו ובערכאה דלמטה וחרף חשיבותם של העמדות הנ"ל, מפי השופט לוי ומפי שופטים בערכאות אחרות, נראה כי המצב הסטטוטורי ביום הגשת התביעה לא איפשר את קבלתה ודין הערעור להתקבל.

"בסיטואציה הנורמטיבית המפורטת לעיל, בה בינתיים השתנה החוק ביחס לנסיבות שנראה כי הן תואמות את עניינה של המערערת (לפי העובדות שהובאו על ידי בית הדין קמא היא קיבלה גמלת הבטחת הכנסה כחמש שנים ברציפות טרם תחילת הלימודים), נראה כי פתוחה בפניה הדרך, בעתיד הקרוב והנראה לעין, לחזור לספסל הלימודים לשם השלמת חוק לימודים ומתוך תקווה כי הדבר אכן יאפשר לה להשתלב במעגל העבודה.סוף דבר - לו תשמע דעתי, יתקבל הערעור, במובן זה שלא היה מקום, בעבר, לחרוג מהמסגרת הסטטוטורית שהתווה המחוקק ושנקבעה בהלכה הפסוקה ביחס ללימודים במוסד להשכלה גבוהה.

סוף דבר הערעור מתקבל על דעת כל חברי המותב.

התובעת קיבלה תגמולי אבטלה ותוספת הבטחת הכנסה, ממועד המוזכר לעיל ועד לחודש יוני בשנת 2021, המועד בו הופסק החל"ת (להלן: "תקופת תשלום כפל קיצבאות").

ביום 16.08.21 הגישה התובעת בקשה לנתבע לביטול החוב, לרבות בקשה לועדה לביטול חובות מטעם הנתבע, בטענה כי ציינה במפורש בטפסי התביעה להבטחת הכנסה כי היא סטודנטית, כמצוין לעיל.

...

אנו סבורים כי היה על הנתבע ליתן משקל משמעותי למצבה האישי של התובעת ולבטל את כל החוב.

לסיכום: מהנימוקים שפורטו לעיל אנו סבורים כי יישום נכון של הוראות סעיף 315 לחוק, סעיף 2 לחוק עשיית עושר והפסיקה הרלבנטית מביא לתוצאה של ביטול החוב כולו.

מכאן אנו מחליטים לבטל את החלטת הנתבע בדבר ניכוי 70% מהחוב.