ביטול זיקת הנאה העדר שינוי נסיבות בשל שינוי נסיבות

וכך קובע סעיף 96 לחוק המקרקעין: "זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השמוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שניגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי." מהוראת סעיף 96 לחוק המקרקעין עולה, כי זיקת הנאה היא זכות - ככל הידוע זכות הקניין היחידה - שבית משפט יכול לבטל או להגביל את תנאיה.

...

לטענת התובעים, וטענה זו לא נסתרה ואני מחליט לקבלה, במשך כל שנות מגוריהם בדירה, היינו מאז שנת 1972, הם נהגו להגיע לדירה ולצאת ממנה בהליכה "בקו ישר" מכיוון רחוב שמאי.

סעיף 92 לחוק המקרקעין קובע, כי "זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין... או לטובת אדם פלוני, לטובת סוגי בני אדם או לטובת הציבור". אני קובע, כי על זיקת ההנאה להירשם "לטובת המקרקעין" בהם התובעים מתגוררים, היינו לטובת דירתם, וכך הדבר צריך להירשם.

אני נעתר לבקשת התובעים ונותן בזה צו מניעה קבוע המורה לנתבעים 3 להימנע מלהפריע או לחסום את המעבר של התובעים לדירתם, בתוואי שנקבע.

ההחלטה בדבר קבלת התביעה אינה נובעת מהתנהגות פסולה של נתבעים 3 או מי מהם, אלא בשל המסקנה אליה הגעתי בדבר זיקת הנאה הקיימת במקרקעין שלהם.

סעיף 96 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 קובע כדלקמן: תקופת הזיקה ותנאיה זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השמוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שניגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות ולאחר שמיעת העדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

גם בתביעת הפינוי, טען התובע מס' 1 להעדר שימוש בזיקת ההנאה ובפסק הדין שניתן שם, בשנת 2017, נדחתה טענתו זו תוך שנקבע כי "עדותו של התובע אמינה ומהימנה בעיני וסבורני, כי אכן נעשה משך השנים שימוש בדרך המעבר, עד לבניית הגדר שהביאה לחסימתה". קביעה זו מהווה השתק פלוגתא לטענת התובע מס' 1, כפי שטוען הנתבע.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

כמו כן, סעיף 96 לחוק המקרקעין קובע, כי: "זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעוניין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השמוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שניגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי". בהקשר זה נפסק כי: "זיקת הנאה היא זכות קניינית, השרירה וקיימת כלפי כל מי שרוכש זכויות במקרקעין הכפופים לה. זכות זו מתבססת על קיומם של שני יסודות, והם שיעבוד מקרקעין להנאה ושלילת זכות החזקה. זכות זו משרתת את המקרקעין הזכאים, ולמעשה מהוה הרחבה של זכות הבעלות במקרקעין הזכאים. בה בעת, שלילת זכות החזקה מן המקרקעין הכפופים גורעת מזכות הבעלות בהם". ראה: ע"א 1769/04 אירית אורן נ' רן כהן (13.7.06).

...

לסיכום, כנגד זכותו הקניינית של התובע, המתבטאת בזיקת הנאה רשומה לטובת המקרקעין הזכאים, קמה חבותו של הנתבע להימנע מפגיעה בזכות זו, בדרך של מניעת מימושה.

על כן, הנני מקבל את התביעה, ומורה לנתבע לפנות, לסלק ולהרוס כל מבנה, או חפץ, שבגבולות הדרך, שהינה ברוחב 2 מר' לאורך גבולה הדרומי של חלקה:34 בגוש: 20616.

כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הנתבעים אינם מכחישים עצם קיומה של זכות המעבר, אלא מבקשים כי ביהמ"ש יגבילה מכוח סעיף 96 לחוק המקרקעין הקובע, כי ביהמ"ש סמכות לבטל את הזיקה או לשנות את תנאיה בין היתר עקב ".... שינוי בנסיבות השמוש הב או במתב המקרקעין הזכאים או הכפופים...". הנתבעים טוענים לשינוי בנסיבות, פתיחת חלקה 109 כדרך ציבורית, ועל כן יש לשנות את זיקת ההנאה הקיימת בחלקה.

ראה דבריהם של עו"ד פנחס נרקיס ומאיר זנטי, חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה, כרך 3 עמ' 735: "הפסיקה הכירה בזיקות הנאה שנוצרו מכוח הסכם, חרף העובדה שאינן מקדמת דנא, אם הן נרשמו. בהעדר רישום, קיימת רק הזכות החיובית". מתן זיקת הנאה כגון דרך או מעבר בהסכם על מנת להשתכלל יש לרשום במירשם המקרקעין; מועד השכלול הוא מועד הרישום.

הטעמים המצדיקים זאת לפי הוראות סעיף זה הם אי הפעלת זיקת ההנאה או "בגלל שינוי בנסיבות השמוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים". שינוי במצב המקרקעין הכפופים יכול להיות למשל, שינוי ייעודם באופן שהמשכה של זיקת הנאה תימנע זאת או תיפגע בכך.

...

מעשה בית דין: התובעים טענו, כי יש לקבל את התביעה מאחר ובפסק הדין מיום 19.8.97 (להלן: "פסק הדין") של כב' השופט שחורי שבו התובעת הגישה נגד הנתבעים תובענה לפסק דין הצהרתי שיצהיר על קיומה של זכות המעבר בצפון החלקה ושימנע מהנתבעים להפריע לתובעת בשימוש בזכות זו ומשנעתר ביהמ"ש לתובענה והצהיר כי : " כל השטח לאורך הגבול הצפוני של חלקה 100 בגוש 18175 ברוחב של 3.5 מ' מרחוב הרצל בנהריה במזרח החלקה ועד למגרשה של התובעת הוא שביל גישה ברכב וברגל לשימוש סביר ללא הפרעה לטובת מגרש התובעת", הרי יש בהתאם לקבל את התביעה.

הנני מורה לפעול, בנתון לאמור מעלה, בהתאם לחוות דעתה של מפקחת המקרקעין המבוססת על תשריט החלוקה מטעם התובעים.

לעניין הרכוש המשותף יפעלו הצדדים בהעדר הסכמה אחרת ובהעדר טעם אחר לקבוע אחרת על פי סעיף 3(ב) לחוות הדעת מטעם המפקחת, וביחס להצמדות הנני מורה כי ההצמדות תרשמנה בהתאם לתשריט ובתנאים שנקבעו בחוות הדעת מטעם המפקחת.

בנסיבות העניין אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט ( האגרה על שני חלקיה) ושכ"ט עו"ד בסכום של 12,000 ₪.

להלן נוסח ההוראה: זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השמוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שניגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי (ההדגשה הוספה – ע.ג.).

...

בשלב השני, ומשהגענו לכלל מסקנה כי במקרה דנן מתקיימת החלופה השלישית המנויה בסעיף 96 לחוק המקרקעין, יש לבחון האם בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטולה של זיקת הנאה, מוצדק איפוא לעשות שימוש בסמכות האמורה המסורה לבית המשפט.

על כן, על אף שסבורני כי בהינתן הפגיעה הקשה הנגרמת לדירת דיב כתוצאה מזכות המעבר המוקנית למערערים, יש טעם להורות על ביטולה, הרי שבטרם ניתן יהיה לעשות כן יש לוודא כי הקמת גרם המדרגות המחבר היא אפשרית.

סוף דבר: אילו תשמע דעתי יתקבל הערעור בחלקו, כאמור בפסקאות 56-54 לעיל.