מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול התחייבות אי תביעה מכוח חוק תכנון ובנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים בהסכמים עם חברת חזון וחברת חזון היעל כמו גם עם הנתבעת התחייבו הללו כי יש להם את האמצעים להשקיע את הכספים הנדרשים לצורך ביצוע הפרויקט, אלא שבפועל עלה כי לנתבעת לא היו את הכספים הנדרשים והיא נדרשה לגייס כספים מבחוץ באמצעות הסכמים שונים, ואשר הכספים אשר התקבלו מהם אמורים היו להיות מופקדים בנאמנות בידי חברת עדעד חברה לנאמנות בע"מ (להלן: עדעד), אך בפועל רק הכספים שהגיעו מחברת וולת'סטון הופקדו בחשבון הנאמנות ויתר הכספים נעלמו.
לטענת התובעים הנתבעת הפרה את ההסכם בהפרות יסודיות עת לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע בהסכם; לא ביצעה את העבודות ברציפות תוך נטישת הפרויקט לתקופות ארוכות; ביצעה עבודות בנגוד לחוק התיכנון והבניה; הרסה את המקלט בטרם ניבנו מרחבים מוגנים; לא רכשה ביטח עבודות קבלניות ופצוי התובעים בגין נזקים לדירות; אי תשלום חשבונות חשמל ומים; אי תשלום שכר טירחת עו"ד הדיירים; אי תשלום שכר המפקח מטעם הדיירים; שימוש שלא כדין בכספי הפרויקט; העניקה זכויות על דירות בפרויקט ליותר מאדם אחד; אי הפקדת כספי רוכשי הדירות לחשבון נאמנות של עו"ד מוריאנו.
המבקשים התבלבלו בין תביעה מכוח חוק החוזים לבין תובענה בדיני היושר, שבמקרה כזה רשאי צד ג' לבקש להצטרף להליך באם הוא עשוי להפגע.
כעולה מהפסיקה לעיל, מבחן האפשרות להכריע בתובענה אינו המבחן היחיד בצרוף בעל דין, ובצידו עומד גם המבחן של חשש לפגיעה בזכויות.
במקרה דנן, ואף אם תיתקבל טענת התובעים לפיה למבקשים כלל אין זכויות במקרקעין, אלא זכויות חוזיות להבדיל מקנייניות, הרי שדי בטיעון זה כדי להוות הצדקה לצירופם להליך, שכן אין מחלוקת כי ככל שתתקבל תביעת התובעים, ויבוטל ההסכם עם הנתבעת, יהיה בכך כדי להשפיע על המבקשים כמי שרכשו זכויות בפרויקט מושא ההליך.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.
במקרה הנדון ובשים לב כי כתב התשובה לכתב ההגנה של הנתבעת הוגש ביום 15.2.2021, וכי רק בפרוטוקול מיום 7.6.2021 הועלתה הטענה להגשת התביעה דנן, ואילו הבקשה המקורית להצטרפות המבקשים הוגשה ביום 10.10.2021, ובטרם התקיים קדם משפט בהליך, אני סבורה כי אין המדובר בשיהוי המצדיק דחיית הבקשה על הסף.
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשנת 2012 הוגש נגד המערערים כתב אישום בתיק קודם (ת"פ 791-11-12, להלן: "התיק הקודם") שם הם הורשעו על פי הודאתם בעבירות של בניה ושימוש ללא היתר ובסטייה מתכנית בקרקע חקלאית, עבירות מכוח חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
כך, צוין כי מפרוטוקול ישיבת ראשי הרשויות ביישובי המיגזר הדרוזי שהתקיימה ביום 24.12.2017, עולה כי במהלך הישיבה קבל ראש מועצת דלית אל כרמל על כך שהמדינה מפרה התחייבויות שנתנה בעבר שלא לאכוף עבירות בניה בתחום קו כחול מוצע בתקופת ביניים, אך הובהר - הן מצד המשנה ליועמ"ש והן מצד שאר הנוכחים נציגי מנגנוני האכיפה והתביעה - כי הסכמת המדינה לאי-אכיפה התייחסה רק להליכים חדשים לגבי מבנים בתחום קו כחול מוסכם, להבדיל ממבנים בקוו כחול מוצע, וכי האכיפה המדינתית באיזור רכס הכרמל מיתמקדת בשטחים הגליליים בשטח הגן הלאומי פארק הכרמל (שם נמצאים המקרקעין).
אלא שמעדויות אלו – המתייחסות לאופק תיכנוני אפשרי, לא עולה שהיה בסיס לטענת "ההבטחה השלטונית" שהעלו המערערים, כלומר – לטענה לפיה המשיבה הבטיחה שלא תבצע כלפיהם הליכי אכיפה ולטענה כי הגשת כתב האישום קמא הייתה בנגוד להבטחה וקמה להם הגנה מן הצדק המחייבת את ביטול כתב האישום קמא או זכוי מהאישומים.
בגזר הדין קמא הופעלה התחייבות בסך 25,000 ₪ שעליה חתם הנאשם בתיק הקודם, שם נקבע לעניין ההיתחייבות כדלקמן: "הנאשם יחתום על התחייבות על סך 25,000 ₪ להמנע במשך שנתיים מיום 10.10.2016 מבצוע עבירה בה הורשע בהליך הנוכחי או עבירה לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה". היות ובהליך הקודם המערער הורשע, בין היתר, בשימוש ללא היתר במבנים ללא היתר, והיות והשמוש נמשך עד היום – ברי כי הוכחו הרכיבים המחייבים את הפעלת ההיתחייבות.
...
המערערים הגישו ערעור לגבי גזר הדין בתיק הקודם (עפ"א 39888-11-15), וביום 25.2.2016 נדחה הערעור בהמלצת בית המשפט, לאחר שהוסכם על פריסת תשלומים לגבי הקנס שהושת על המערערים בתיק הקודם.
סיכומו של פרק זה – אני קובעת כי המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשמים הציבו את הקרוואן במקרקעין בין השנים 2014-2015 וכי הם עושים בו שימוש לצרכי הנגריה.
סיכום – לאור כל האמור במצטבר, מצאתי לדחות את הערעור.
לכן, אני מורה כי כל הפעולות שהיו אמורות להתבצע עד יום 18.5.2021 יבוצעו עד יום 1.11.2021.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עם תום ההיתקשרות החוזית, בין אם עקב סיומה או עקב ביטולה ע"י המשכיר עקב הפרה, התחייב השוכר לפנות את המושכר מכל חפץ שאינו שייך למשכיר, אחרת יהיה המשכיר רשאי להכנס לנכס ולהוציא ממנו כל חפץ השייך לשוכר ללא פניה לערכאות, לרבות הרשות להתקנת מנעולים חדשים במושכר.
עוד יוטעם, כי כאשר מבקש אדם להקים עסק, הוא מחויב, ורצוי בסיועם של בעלי מיקצוע המבינים בתחום, לבצע את כלל הבדיקות הנדרשות כדי להבטיח, כי הוא יכול ורשאי להקים את עסקו במושכר, בין אם מדובר בבדיקות מכוח חוק רשוי עסקים, התשכ"ח-1968 או מכוח חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וכאשר מדובר בקרקע שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל מתווספת לכך גם בדיקה בתיק המינהל (ראו והשוו: ת"א 19906-01-11 ר.נ. נ. המרכז ללימודי מתמטיקה בע"מ נ' מעונות ב.פ.מ בע"מ (31.07.14)).
הוראות הסכם השכירות מלמדות, כי הנתבעת לא נטלה על עצמה הבטחה או התחייבות חוזית להשגת רישיון עסק, באשר לשון ההסכם מדברת על "חיוב הישתדלות" לעזור לשוכר לקבל רישיון המועצה לפרויקט למטרה שהוגדרה בהסכם, שאינה התחייבות חוזית בדרגה גבוהה (ראו והשוו: 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון (22.1.15); ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (11.12.2007)).
במקרה שלפנינו לא הוכח כי לנתבעת, מעצם מעמדה בעיסקה כמשכירה, היה אותו מידע חשוב בעיניין העידר היתרי בניה לסככות, שהנו מידע מהותי, קודם לכריתת הסכם השכירות, וכי באי גילויו לתובע היא הפרה את חובת הגילוי שחלה עליה בהקשר זה. אף ההיגד בו השתמש התובע בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו, ולפיו "מבדיקה לעומק" התגלה כי הסככות ניבנו ללא היתר, אינו מתיישב עם החובה החוזית החלה עליו לבדוק התאמת המושכר למטרות השכירות של המיזם החקלאי.
...
משכך, אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להוכיח 'שיטתיות' בהתנהלות הנתבעת בנוגע לאופי ההתחייבויות החוזיות או ביחס לסוגיית הפרת חובת תום הלב, וממילא אין בהסכם השכירות שנכרת עם שוכר אחר כדי להוכיח מצג שווא מטעם הנתבעת לעניין היתר לסככות או היתכנות הפעלת המושכר למטרת השכירות הנוכחית, לא כל שכן, קיומה של זהות בין השכירות הקודמת לזו הנוכחית לעניין היתכנות קבלת היתרים כאמור.
לסיכום פרק זה: דין טענות התובע לפיהן הנתבעת הפרה את הסכם השכירות, עת העלימה כי לסככות אין היתר ולא קיבלה אישור המינהל להשכרה, להידחות, בהעדר הוכחה.
סוף דבר לשיטה אחרונה, התביעה נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים קריות נפסק כדקלמן:

הנאשם הוא מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר מכוח חוק התיכנון והבניה, מי שאחראי לעבודות ולשימושים שיתוארו להלן, המחזיק, המבצע בפועל של עבודות הבניה והמשתמש במקרקעין.
הנאשם אמר בדברו כי הוא פנסיונר מחזיק ברישיון עריכת דין אולם אינו עוסק במקצוע וכי יש לו תואר כמתכנן ערים ובקש שבית המשפט יהיה ער בגזר הדין לכל הנסיבות לא מעיני התביעה אלא מעיניו שלו.
" בפסק בתיק עתפ"ב 70661-03-19 איבגי נ' וועדה מקומית לתיכנון קרית גת (23.12.19) עמד בית המשפט על הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מבצוע עבירות תיכנון ובניה ויפים לענייננו הדברים שנאמרו שם: "דיני התיכנון והבניה מטפלים במכלול רחב מאוד של אינטרסים חברתיים, החל מבטיחות וכלה באיכות הסביבה... בניה ללא היתר מתאים עלולה לאפשר סיכונים מגוונים, כגון היבטים של יציבות מבנית, סכוני אש, מוגנות מטילים עויינים ועוד. בניה בנגוד לתכנית יכולה לפגוע בערכים חברתיים נוספים, בהעמסה על משאבים צבוריים שאינן מספיקים... לדוגמא, בעומסי תנועה בחניה שייוצרו במקום שלא תוכנן לכך... הוספת מבנה יכולה ליצור אי התאמה של מערכות נקוז הגשם או תשתית הביוב, על כל התיקונים הכרוכים בכך. אופי השמוש יכול להשפיע על ניזקי רעש, זהום ועוד... אין לזלזל גם בשיקולים נוספים כגון אסתטיקה של הנוף העירוני וזכות התושבים לקבוע את מראה עירם... הפיקוח התיכנוני כולל גם אפשרות להיתנגד משום נזק הצפוי לשכנים, אשר זכותם להשמע..." בהמשך קבע בית המשפט, כי אחד הערכים המוגנים הוא הגנה על הקניין, בעיקר כאשר מדובר בבניה ושימוש במקרקעין, תוך פלישה למקרקעין של אחר: "יובהר כי ערך השמירה על הרכוש הוא אחד הערכים המוגנים על ידי חוקי התיכנון והבניה... בעבירת בניה תוך פלישה לשטח שאינו שייך לבונה, הדברים פשוטים. במצבים אלה, יש ליתן משקל ממשי לפגיעה בערך ההגנה על הרכוש, בעת הבניית הענישה לעבירות על חוק התיכנון והבניה. שכן, כאמור, זהו אחד הערכים המוגנים על ידי החוק. משמע, יש ליתן משקל לפגיעה בערך זה, גם אם כתב האישום אינו כולל עבירה לפי חוק העונשין, מתחום עבירות הרכוש, הסדר הצבורי או הבריונות. שכן, בניה ללא רשות על מקרקעי הזולת..., היא עבירת סדר צבורי, הפוגעת ברכוש הזולת, ובדרך כלל מבטאת בריונות פשוטה, אף אם היא מסווגת 'רק' כעבירת תיכנון ובניה, מבחינת הנורמה האוסרת המאוזכרת בכתב האישום". נסיבות העבירות מלמדות, כי מדובר בפגיעה שאיננה מבוטלת בערכים החברתיים המוגנים וזאת נוכח העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו, תוך חריגה לתחום שטח צבורי ולמקרקעין מוגנים, הנאשם פגע ערך החברתי המוגן של שמירה על סדרי שילטון, פגיעה במערך התיכנוני, הסדרת השמוש במקרקעין, רשת פקוח והסכון ביצירת מפגעים בשימוש שנעשה ללא היתר ועל מקרקעין שייעודם שטח צבורי פתוח.
אני מחייבת את הנאשם בהתחייבות כספית בסך 20,000 ₪ למשך שנתיים להמנע מעבירה על פי פרק י' לחוק התיכנון והבניה .
...
לאור האמור, בשים לב לנסיבות העבירות אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות נע בין קנס כספי בסכום של 35,000 ₪ ועד 70,000 ₪ בנוסף לעונשים נלווים.
לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך של 45,000 ₪ או 2 חודשי מאסר תמורתו.
אני מורה לנאשם להפסיק השימוש ולהרוס את המבנה שבנה כפי המתואר בכתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 16.12.2015 הוגשה ע"י הועדה בקשה למתן צו הפסקה שפוטי במעמד צד אחד מכוח חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
בהחלטתו בחן בית המשפט האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין, ולחילופין האם יש להורות על ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט (ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 836-835).
נטען כי התובעת לא הראתה איזה נזק עלול להגרם לה מאי פינוי הנתבעים.
השאלות במחלוקת לצורך הכרעה בתביעה יש לידון בשאלות כדלקמן: הסמכות העניינית של בית המשפט; האם יש זכויות לנתבעים במקרקעין מכוח הסכם רכישה; האם יש זכויות לנתבעים במקרקעין מכוח היתיישנות; האם יש אכיפה בררנית או פגיעה בקניין שמהווים מחסום למתן הצוים; האם יש להורות על פירוק שתוף; האם יש לתת את הצוים שהתבקשו ובאיזה הקף.
בהסכם נרשם כדלקמן: "הואיל והמוכרים מצהירים כי הנם הבעלים הרשומים של חלקת מקרקעין הידועה כגוש 12219, חלקה 93 בשטח רשום של 10,425 מ"ר..." אלא שעל פי העתק הרישום מפנקס הזכויות שצורף לתצהירי התובעת, זכויותיהם של המוכרים בחלקה נרשמו רק ביום 17.2.21 , כך שבעת החתימה על החוזה, לא יכולים היו כלל המוכרים להתחייב להעברת זכויותיהם, אולם מאז נרשמו זכויותיהם.
...
אין בידי לקבל טענות אלה.
לאור האמור, הטענות לחוסר תום לב או לקנטרנות התביעה, גם הן נדחות.
סוף דבר לאור הכרעתי אני מקבלת בזאת את התביעה ומורה בזאת כי: ניתן בזאת צו המורה לנתבעים או למי מטעמם לסלק ידם מהמקרקעין (חלקה 93 בגוש 12219).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו