ביטול הרשעה במכירת סמים לשוטר סמוי

בהחלטות נוספות שצוינו או הוגשו, על פי רוב של בתי משפט השלום, מדובר במקרים פרטניים שאינם מעידים על הכלל, ויתכן שלא בכדי היה על ב"כ הנאשם לנדוד בזמן שנים רבות אחורה על מנת למצוא את אותם מקרים בודדים בהם הסתיים עניינם של סוחרי סמים מבלי שהורשעו [ראו ת"פ (י-ם) 2856/05; ת"פ (ת"א) 9050-04-13, בו ציין השופט בגזר הדין מספר פעמים את חריגות החלטתו במקרה הייחודי שנידון בפניו; ת"פ (ת"א) 44597-02-13 בו מכר הנאשם סמים בתוך תקופת זמן קצרה ביותר לסוכן משטרתי שראה בו ידיד, ואף סרב למכור לו סמים בפעמים בהם ביקש זאת ממנו הסוכן; ת"פ (רח') 44822-08-17 שלא עסק בעבירה של סחר בסם מסוכן].

פסיקה שהוגשה מטעם ההגנה עוסקת אף היא במקרים שונים שאינם רלוואנטיים לענייננו: בעפ"ג (חי') 26985-08-19 מדובר בנאשם שגידל סמים, מבלי שמכר אותם לאחרים, שעונשו הוקל לאחר שעבר הליך מוצלח של גמילה מסמים; בעפ"ג (י-ם) 43146-02-18 מדובר בנאשם שמכר פעמיים סם מסוכן מסוג קנביס בכמויות קטנות לשוטר סמוי, כאשר הוטל עליו עונש של של"צ לאחר שנימצא לא כשיר לבצע עבודות שירות עקב בעיות רפואיות-נפשיות.

למען הסר ספק אציין שגם לוּ הייתי מקבל את טענת האכיפה הבררנית, לא היה בכך כדי להשפיע על התוצאה העונשית, שממילא מקילה עם הנאשם, או על שאלת ביטול הרשעתו.

...

בשים לב לאמור, כאשר מצד אחד חומרת מעשיו ומנגד הצדדים החיוביים שצוינו לעיל, כמו גם החשש מדרדור מצבו כפועל יוצא מריצוי עונש מאסר בין כתלי הכלא; העדר דפוסים עברייניים; חלוף הזמן שנוצל, כאמור, כיאות לצורך השתלבות בהליך שיקומי; ניקיונו של הנאשם כיום מסמים; הצורך בהטלת צו מבחן לאור מצבו של הנאשם נכון להיום – עונש אותו לא ניתן להטיל לצד עונש של מאסר בפועל; עמדתה ההגונה והמאוזנת של המאשימה – כל אלו מובילים למסקנה שיש להטיל על הנאשם עונש שלא יכלול רכיב של מאסר בפועל, וכי ניתן להסתפק במקרה זה בעונש של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

לא מצאתי להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם להסתפק בצו של"צ כעונש עיקרי, גם אם בהיקף נרחב, זאת על מנת שלא לפגוע ביתר שיקולי הענישה, ובהם שיקולי הגמול וההרתעה.

סוף דבר אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 4 חודשים אותו ירצה בעבודות שירות.

לפי עובדות כתב האישום ביום 26.4.2017 ,בצוותא עם שניים אחרים, מכר הנאשם סם מסוג קוקאין במשקל 9.9630 גרם לשוטר סמוי, תמורת 6,500 ₪.

בהתייחס לתסקיר שהוגש בעיניינו של הנאשם ובהפנותה לפסיקת בית המשפט העליון, מיתנגדת התביעה לביטול הרשעתו של הנאשם, נוכח חומרת העבירה ועל-אף היות התסקיר שהוגש בעיניינו, חיובי בעקרו.

בעפ"ג (מחוזי-י-ם) 1434-12-18 מדינת ישראל נ' נאג'י נתנאל ניסים (13.3.19) הוגש ערעור מטעם המדינה על קולת עונשו של המשיב, שנדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בגין הרשעתו בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, לאחר שמכר לסוכן משטרתי סם מסוג קוקאין במשקל 7.19 גרם תמורת 6,700 ₪, בשלוש הזדמנויות שונות.

...

מבלי להקל ראש בעבירה שביצע הנאשם ומחומרתה, אני סבור כי נוכח ההליך השיקומי שעבר הנאשם, גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה והן כיום ויתר השיקולים שהובאו לעיל בהרחבה, יש להעדיף את שיקול השיקום על פני שיקולי הענישה האחרים ולסטות ממתחם העונש ההולם.

לסיכום, אביא מדברים שנאמרו בע"פ 7353/18 חדד נ' מדינת ישראל (1.5.2019) והנכונים אף במקרה שלפניי.

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: צו של"צ לפיו יבצע הנאשם שעות שירות לתועלת הציבור בהיקף 250 שעות, בהתאם לתכנית שתוגש לאישור בית המשפט.

ביום 31.1.18 בשעה 18:00, ליד מרכז "יד – שרה" מכר הנאשם לשוטר סמוי סם מסוכן מסוג קאנביס במשקל 14.98 גרם תמורת 1500 ₪.

ביטול הרשעתו של מי שסחר בסמים והחזיק סמים בהקף משמעותי שלא לצריכתו העצמית, עלול לשאת עמו מסר שגוי של קלות ראש ביחס למעשים אלה.

...

למרבה המזל, הסם שאותו מכר והחזיק הנאשם לא הופץ לציבור, אלא הגיע בסופו של דבר לידי משטרת ישראל.

לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 300 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שתוגש על ידי שירות המבחן עד ליום 1.8.21.

בהתייחסותו לנסיבות הקשורות בעבירה הפנה לכך שהעבירות בוצעו בפרק זמן קצר באופן יחסי, הנאשם מכר סמים לשוטרים סמויים שפעלו במקביל זה לזה מבלי שידע אחד על השני, סוג הסמים שנמכרו, הכמויות והתמורה שנתקבלה בגינם.

ערעור על חומרת העונש נדחה, כך גם בקשת רשות לערער; עפ"ג (מרכז) 13964-09-17 זסלבסקי נ' מדינת ישראל (18.3.2018) – הנאשם ללא עבר פלילי הורשע בהתאם להודאתו בשבע עבירות של סחר בסמים מסוג קנבאביס לשלושה קונים שונים בכל עסקה מכר כמות של גרם או שניים תמורת תשלום של כ-120 ₪ לגרם.

ההלכה בשאלת ההמנעות מהרשעה נקבעה בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (להלן : עניין כתב), כאשר החלטה לסיים את ההליך ללא הרשעה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: הראשון – סוג העבירה בנסיבותיה מאפשר ביטול ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים, השני – ההרשעה תיפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.

...

מכל מקום, אין בפסקי הדין אלו לשנות ממסקנתי לפיה הימנעות מהרשעת הנאשם בנסיבות העניין, עשויה לפגוע בשיקולי ענישה נוספים ועלולה לשדר מסר סלחני ושגוי לאלו החוטאים בביצוע עבירות חמורות בתחום הסמים.

בסופו של דבר, מצאתי ליתן משקל למוטיבציה של הנאשם ומאמציו להשתלב בטיפול אלמלא היה עושה כן העונש שהיה נגזר היה חמור בהרבה.

תוצאה לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 19.4.2022.

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בסחר בסמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 13 + 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג -1973 (להלן: "הפקודה"); החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) + 7 (ג) רישא בפקודה; הפרעת שוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז -1977.

בסוף הדברים הוסיף השרות, כי הגם שלא התבקשה דעתו בנוגע להרשעת הנאשם, הנו סבור כי לאור נתוניו האישיים החיוביים של הנאשם המנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי, נעדר כל עבר פלילי, בעל אחריות ויכולת להפעלת שיקול דעת ותכנון טרם מעשיו, יש לשקול בחיוב ביטול הרשעתו, ובתוך כך הדגיש בחשיבות להמנע מפגיעה במגוון האפשרויות התעסוקתיות שיעמדו בפני הנאשם, אשר שוקל לימודים גבוהים.

נסיבות ביצוע העבירות כוללות מכירה לשוטר סמוי בשני מועדים שונים, עסקה ראשונה במשקל של 10.09 גרם תמורת 300 ₪, במהלכה אמר הנאשם לסוכן כי במידה וירצה לרכוש סמים נוספים שיצור איתו קשר ומסר לו מספר טלפון נוסף להתקשרות, ובעסקה השנייה סחר הנאשם בסם במשקל של 15.19 גרם נטו בתמורה ל 1,000 ₪.

...

כאן המקום לומר כי אין בידי לקבל המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית בדמות צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב של 300 שעות, אשר אינה מביאה בחשבון את מקומם של שיקולי הרתעת הרבים הנדרשים בבחינת עונשו של הנאשם ובעיקר נוכח שמדובר בעבירות סמים.

עם זאת, לאור חיוניות רישיון הנהיגה להתנהלות בחיי היומיום, ובעיקר בהינתן שהנאשם עובד למחייתו כנהג, לרבות נתוניו האישיים ומאפייניו החיוביים, סבורני כי ניתן להסתפק בפסילה על תנאי שתהווה גורם הרתעתי נוסף.

סוף דבר מכלל הדברים האמורים, ולאחר איזון בין מכלול האינטרסים ושיקולי הענישה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.