ביטול הערובה הערבות הבנקאית שהוציאה החברה במהלך הקפאה

ניכר בהסכמה (הסכם) מחודש נובמבר 2011 לעיל שהיא פועל יוצא (ומתמשך) מדברי עו"ד א' ורדי במסגרת הדיון בתיק הקפאת ההליכים מיום 10.6.04, ביחס לצורך בשחרור ערבויות ההורים (הורי השותפים), במסגרת ההליך הנ"ל. ההסכם מלמד כי בזמן אמת במועד קריסת החברה (בשנת 2004) ידעו התובעים (ויחידי השותפות–התובעת) כי הם אינם זכאים לקבל בחזרה את הפקדונות/הבטחונות השונים שהם נתנו להבטחת חובות "אופרה על הים" (ופרויקטים נוספים) וההתחייבויות שניתנו בגין פרויקטים אלו, בשים לב לגובה החובות העצומים (בסדר גודל של עשרות רבות של מיליוני ₪, ואליבא דנספח 11 כ־170 מיליון ₪).

בפרק הסיכום של חוות הדעת ציין המומחה כי הבנק שיחרר לתובעים את הפקדון – ערובה בפרויקט אופרה על הים ומכאן שלא ברור מדוע "..דין הפקדונות האחרים ששועבדו לטובת הפרויקטים השונים אינו כדין הפקדון ששוחרר בפרויקט אופרה על הים. כלומר מדוע כל הפקדונות האחרים לא הוחזרו לתובעים?". עוד תמה המומחה "מדוע הבנק נהג בפקדונות האחרים כמנהג בעלים, כאשר העביר אותם מפרויקט לפרויקט, למרות שהדעת אומרת שפיקדון ששועבד לטובת פרויקט ספציפי יש להחזירו/לשחררו בתום הפרויקט. שכן נהג הבנק במקרה של הפקדון בפרויקט אופרה על הים. בחלק מהמקרים הבנק חילט את פקדון ובחלק אחר העביר את הפקדון מפרויקט לפרויקט" (ר' סעיפים 35–38).

דיון והכרעה בהסכם הפשרה הראשון (נספח כב) נקבע בסעיף 14 "...כי אין בהסכם זה כדי לגרוע מהתחייבויות החייבים בגין ערבויות שהוצאו במסגרת חשבון 026-019019". כך גם בהסכם הפשרה השני (נספח כה) נקבע בסעיף 15 כי אין בו "..כדי לגרוע מהתחייבויות החייבים בגין ערבויות בנקאיות שהוצאו במסגרת חשבון 144-019019 וחשבון מס' 026-023032 בסניף מרכז עסקים באר שבע, והם מתחייבים לכסות באופן שוטף את כל חיובי העמלות בגין הערבויות". בהסכם הפשרה השלישי (נספח כו) – מחודש מרץ 2011 – נקבע בסעיף 5.2 כי החייבים "..יעשו כל מאמץ על מנת לבטל ללא דיחוי בהקדם האפשרי, עד ולא יאוחר מיום 30 באפריל 2011 את כל הערבויות הבנקאיות שהוצאו לבקשתם בחשבונות מס' 144019019 ומס' 026023032 (להלן: הערבויות). עד לביטול הערבויות, ישלמו החייבים לבנק את כל העמלות וכן את כל הערבויות שיחולטו ככל שיחולטו, שבהן יחויבו החשבונות הרלוואנטיים". בסעיף 5.3 להסכם נקבע בין היתר כי " במעמד חתימת ההסכם יפקידו החייבים בידי הבנק שני פקדונות, שישועבדו לטובת הבנק, האחד בסך השווה לגובה הערבויות שטרם בוטלו בהתאם לתדפיס נספח ב' (פקדון זה יופחת בהתאם לסכום של כל ערבות שתוחזר) והשני בסך 140,000 ש"ח....הפקדון האחד ישועבד להבטחת ביטול כל הערבויות..." בכתב התביעה נתבע כאמור ובלא פירוט סך של כ-240,000 ₪ (נומינלי) בגין הפקדונות שבידי ב"כ הבנק, ואשר לשיטת התובעים על הבנק להשיבם (ר' סעיף 123).

בסעיף 5.4 נקבע כי " לאחר התשלום האמור בסעיף 5.1 ופרעונו הסופי והמוחלט, והפקדת הפקדונות ובכפוף למילוי כל התחייבויות החייבים – כולם ביחד וכל אחד לחוד – שעל פי הסכם זה, במלואן ובמועדן המדויק, ובכלל זה פרעון יתרת החוב שתיוותר בתיקי ההוצל"פ שניפתחו למימוש דירות עופר....(אך למעט ביטול הערבויות, ובכפוף לאמור בסעיף 6 דלהלן) ימחל הבנק לחייבים על "הלוואת המחילה המותנית של עופר" ו– הלוואת המחילה המותנית של אריה", כהגדרתן בהסכם השני".

...

אשר על כן ישלם התובע 2 לבנק את הסך של 191,424 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה, בצירוף ריבית כקבוע בנספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה שכנגד, עד מועד התשלום המלא בפועל (ר' בהרחבה סעיפים 366-332 לעיל).

בנסיבות העניין בשים לב לניהולו של התיק לאורך שנים, מספר הדיונים שהתקיימו, היקף העבודה ותוצאתו, הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לבנק בגין שכר טרחת עו"ד (ביחס לתביעה ולתביעה שכנגד) סך כולל 225,000 ש"ח, עד יום 28.2.23 וממועד זה ואילך ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כמו כן ישלמו התובעים לנתבע, ביחד ולחוד, חלקו בעלות ההקלטה והתמלול (כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום ועד מועד מתן פסק הדין.

המשיבה "דחתה" את הודעת הביטול ולכן, המבקשת הגישה את הבקשה במסגרתה עתרה לסעדים זמניים כדלקמן: צו המורה למשיבה להשיב את כתבי הערבות הבנקאית המקוריים שקבלה בגין התשלומים בהסכם המכר ופנקס השוברים וכן לחתום על תצהירי ביטול של הסכם המכר ועל הצהרה בדבר ביטול וכל מיסמך הנידרש בהקשר זה מול רשויות המס.

המשיבה לא חלקה על ההתראות והארכות שניתנו לה ואף לא חלקה על כך שלאחר פגישת הצדדים ביום 13.3.23 הגיעו להסכמות כמפורט בנספח 12 לבקשה-נספח עליו חתמה המשיבה, על פיו הסכימה והתחייבה כי ככל שלא תשלם את מלוא התמורה ולא רק את התשלום השני, עד ליום 13.4.23 ,יבוטל ההסכם תוך ויתור על טענה לאכיפת ההסכם וכי "ניתנת בזאת הוראה לב"כ החברה לפעול לביטול ההסכם והרוכשת תשתף פעולה בכל הקשור לביטול ההסכם לרבות החזרת פנקסי שוברים וחתימה על המסמכים הרלוואנטיים ככל ויידרש". המשיבה גם לא חלקה על כך שעד להגשת הבקשה לא שילמה דבר וכי קיבלה את הודעת הביטול ששלחה אליה המבקשת ביום 21.6.23.

בעיניין זה ראה סעיפים 25-30 לתצהיר מר מורג התומך בבקשה (ואשר המשיבה ויתרה על חקירתו),על פיהם, אי השלמת הבית שרכשה המשיבה והותרת המבקשת במצב בו ההסכם לא מבוטל אך גם לא מקודם, גורמת לכך שהתמורה בגין הבתים שבפרויקט מעוכבת ע"י הלווי הבנקאי שניתן ביחס לכל 9 הבתים שבפרויקט ואף יש בה לעכב הוצאת טופס 4 גם לבית הצמוד לבית שרכשה המשיבה.

למעשה המשיבה מבקשת להחזיק את המקל משתי קצוותיו: לא עומדת על אכיפת ההסכם שכן לא רק שויתרה על כך מפורשות, הסתבר שגם אין לה את האמצעים לעמוד בהתחייבויותיה במועדים, וזאת אפילו לאחר הארכה שניתנה, ומאידך גיסה ,גם לא מסכימה לביטול ההסכם ובכך מנסה להותיר את המבקשת תלויה ונתונה לגחמותיה של המשיבה ,תוך עיכוב סיומו של הפרויקט כולו קבלת התמורה והשלמת הבניה גם בבית הצמוד לבית שרכשה.

כמו כן אמנם המדובר בצו עשה ולא בצו מניעה וידוע כי ידו של בית המשפט במתן צו עשה זמני, המשנה מצב קיים, קפוצה בהשוואה למתן צו מניעה זמני המקפיא את המצב הקיים.

הפקדת ערובה כספית במזומן או בערבות בנקאית בסך של 40,000 ₪.

...

לסיכום-במקרה דנן, שעה שסיכויי התביעה טובים מאוד וכשהמשיבה לא הציגה למעשה כל גרסה או טענה כנגד התביעה וכשגם מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת (ולו רק בהעדר כל טענה מצד המשיבה גם בעניין זה), אין למעשה כל טעם המונע היעתרות לסעד הזמני המבוקש ביחס להשלכות ביטול ההסכם.

וראה דברי ביה"מ ברע"א 5711/12 נ.מצה בע"מ נ. דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ: "בנוסף, סבורני כי יש להיזהר מליתן משקל יתר לטענה כי אין להעניק, ככלל, סעד זמני המתלכד עם הסעד הסופי [ובלאו הכי כוחו של "כלל" זה פוחת מקום בו מתרשם בית המשפט כי סיכויי התביעה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.

לאור האמור יש מקום להיעתר וליתן את הסעדים הזמניים המבוקשים, למעט הסעד המתייחס לפיצוי המוסכם (סעיף 4 לבקשה),שעניינו רלוונטי להליך הכספי שיתנהל בין הצדדים ותלוי בתוצאת ההליך העיקרי, דהיינו האם ההסכם בוטל כדין אם לאו.

בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) תשל"ה-1974 נקבע: הבטחת כספי הקונה לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר: (1) מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו בסעיף 3ג1, הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על בנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית; (2) ביטח את עצמו אצל מבטח, שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע"מ, כהגדרתו בסעיף 3ג1, הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפיסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח; (3) שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפיסקה ;(1) (4) רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ובילבד שלא נרשמו לגביהם שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה; (5)  העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי.

(הצעת חוק 1074 כה בסיון תשל"ג 25.6.1973) בע"א 8343/01 פרופ' ירדנה וד"ר ליאון עובדיה ואח' נגד סיבל נהריה בע"מ (בכינוס נכסים) ואח' אומר ביהמ"ש מפי כב' השופט טירקל: "10. כידוע, תושבי ישראל רוכשים בדרך-כלל את הדירות המשמשות למגוריהם. רוב הרוכשים משקיעים בקניית הדירה את כל חסכונותיהם, ואף מוסיפים ונוטלים הלוואות לצורך הרכישה. ברוב המקרים נרכשת הדירה עוד לפני הקמת הבניין שבו נימצאת הדירה. מטרת החוק היא למנוע מצב שבו אין לקונה כל ערובה להשקעתו אם הקבלן-הבונה יהפוך לחדל-פרעון. במילים אחרות, החוק נועד להבטיח מצב שבו רוכש דירה לא יוותר ללא קורת גג וללא הכספים שהשקיע בקניית הדירה. אחד האמצעים שנקבעו בחוק להגנת הרוכשים נקבע בחיובו של הקבלן-הבונה להבטיח את כספי הרוכשים, בין השאר בהוצאת ערבות בנקאית לטובת הרוכש, כאמור בסעיף 2(1) לחוק.

צא ולמד, שאם המוכר/הקבלן/העוררת היה נקלע לקשיים כלכליים והבניה לא הייתה מתבצעת ו/או שהוא לא היה מחזיר את ההלוואות שלקח מהבנק, זכויות הבנק עדיפות על אלו של הקונים, כאשר ברי, שהבנק יעדיף את האינטרסים שלו על פני האינטרסים של הקונים אשר עשויים להנזק בשל כך. ללמדך, עד כמה חשוב היה שביום 26.9.2019, עת העבירו הקונים סכום נכבד של 525,000 ש"ח לחשבון "בנאמנות עבור אחים עזרא", יקבלו לידיהם הקונים ערובה/בטוחת חוק מכר.

...

הקונה מצהיר כי הובהרה לו זכותו להתייעץ עם עורך דין מטעמו וכי הוא ויתר או עשה שימוש בזכות זו והוא חותם על הסכם זה לאחר שמיצה את זכותו זו. הקונה מצהיר כי הובהר לו היטב שאין בתשלום ההשתתפות בהוצאות המשפטיות של החברה משום יצירת יחסי לקוח-עורך דין בינו לבין עוה"ד הנ"ל. יחד עם כל האמור לעיל, הובהר לקונה כי עוה"ד הנ"ל יבצעו את רישום הזכויות בדירה כאמור אך לא בתור עורכי דינו אלא מכח חובתו על-פי דין של המוכר לרשום את זכויות הקונה בספרי המקרקעין, חובה אשר המוכר מבצע אותה באמצעות יועציו המשפטיים הנ"ל. הקונה מצהיר כי ידוע לו והוא מאשר זאת ומסכים לכך כי עוה"ד הנ"ל ייצגו את המוכר כנגדו בכל ענין והליך הקשור בחוזה המכר, בדירה ו/או בכל הקשור בהם ו/או הנובע מהם.

סוף דבר אנו דוחים את הערר.

בהתחשב בעיצום שהוטל על העוררת ובכך שבסופו של יום נמסרה לקונים ערבות בנקאית, אם כי באיחור של שנתיים וחצי !! ובכך שבהמשך הדירה נמסרה לקונים, אנו מחליטים לא לעשות צו להוצאות.

כן צוין כי החברה ובעל המניות לא צרפו כל מקור ו/או ערובה ו/או אמצעי מימון להליך ולא ברור מה יעלה בגורל הסכמי העבודה שהחברה טענה שתוכל לבצע ככל שיינתן צו ההקפאה.

במהלך תקופת הקפאת ההליכים לא תחולט כל ערבות מכל סוג שהוא לרבות ערבויות ספקים, טיב, ביצוע או מיכרז, לרבות ערבויות שהופקדו להבטחת חיובים על פי חוזה היתקשרות עם משרדי ממשלה ו/או בעלי נכסים לטובת השכרתם וכן להבטחת כל התחייבות חוזית אחרת שהוצאו על ידי תאגיד בנקאי או אחר ולא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא על ידי מי מנושי החברה ובכלל זאת סילוק יד, תפיסת נכסים, קזוז, עיכבון, המחאת חוב או ניכוי ממחיר ללא אישור בית המשפט.

במהלך תקופת הקפאת ההליכים לא יינקטו באופן חד צדדי מהלכים או פעולות לביטול התקשרויות חוזיות בין החברה לבין צדדים שלישיים אך ורק מחמת היקלעות החברה להליך הקפאת הליכים ו/או חידלות פרעון וכל עוד החברה עומדת בהתחייבויותיה השוטפות על פי התקשרויות אלו בתקופת ההקפאה.

...

הגם שבשלב לא ברורה היתכנותו של הליך שיקום והבראת החברה ואף לא הוצגו נתונים ומסמכים חיוניים על ידי החברה ובעל המניות, סבורני ולא בלי היסוס כי בנסיבות המקרה ראוי להעדיף ניסיון של הליך שיקום על פני הליך פירוק של החברה, שכן הנושים לא יינזקו מנקיטה בהליך זה, והתועלת שיפיקו נושי החברה מהליך השיקום עשויה לעלות על פני התועלת שתופק מהליך של פירוק.

לאור כל האמור הנני נעתרת לסעדים המבוקשים הבאים: הנני מורה על מתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה לתקופה עד ליום 01/06/20 ו/או עד למתן החלטה אחרת.

הנני מורה על מינויו של עו"ד גיא וייס כנאמן לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן") ונותנת לו את סמכויות ניהול החברה בתקופת הקפאת ההליכים.

הנני מאשרת לנאמן בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק חדלות פירעון לאמץ או לוותר על חוזה קיים ובכלל זה מאשרת לנאמן להשתחרר מהסכמי שכירות, הפעלה או אספקת שירותים אשר לגביהם יגיע הנאמן למסקנה כי אינם כלכליים עבור החברה וכי הם מכבידים על המשך פעילות החברה הכל על פי שיקול דעת הנאמן.

תחילה, לפי בקשת בן-נון, ניתן על ידי צו אירעי, במעמד צד אחד, המקפיא את המצב הקיים, אך לאחר שהתקיים דיון בבקשה ונשמעו טיעוני הצדדים, דחיתי, בהחלטתי מיום 30.11.21, את הבקשה למתן סעד זמני, מהנימוקים המפורטים בהחלטה והצו הארעי בוטל.

ראו: בג"ץ 3991/92 המועצה המקומית אבו סנאן נ' שר החינוך והתרבות, מז(3) 234 (24.06.1993) שם הובהר כי: "אין שתי מערכות דינים בישראל, האחת המיוחדת לבית הדין לעבודה והאחרת המיוחדת לבית המשפט הגבוה לצדק... אחדות נורמטיבית והרמוניה שיפוטית מאפיינות את מערכות המשפט והשיפוט. על כן, כאשר בית-דין לעבודה דן בעיניין בעל אופי צבורי, הוא מחיל עליו את דיני העבודה ואת דיני המשפט המנהלי. כאשר אותו עניין עצמו יבוא לדיון לפני בית המשפט הגבוה לצדק (בעתירה על החלטת בית הדין הארצי לעבודה), הוא ידון בעיניין על-פי אותה מערכת נורמטיבית עצמה. שינוי הכלי אינו גורר אחריו שינוי בתוכן. על כן, תורת שיקול הדעת המנהלי, הקובעת אמות מידה ראויות להפעלת סמכות מינהלית, חלה בכל בית-משפט ובכל בית-דין". תחולת דיני מכרזים על המיכרז המיכרז הוצא על ידי אגודת הסטודנטים של הטכניון ואף נכתב בו כי "היתקשרות החברה תהיה ישירות מול אגודת הסטודנטים בטכניון..." (סעיף 4 למכרז), אך המיכרז הוצא מכוח הרשאה מוגבלת בזמן שנתן הטכניון לאגודה להציב ולהפעיל מכונות, כאמור, עבור הסטודנטים (ראו: "ההואיל" השני שבחוזה ההרשאה להפעלת מכונות אוטומאטיות במעונות (להלן: "חוזה ההרשאה") שהוא חלק ממסמכי המיכרז.

לגישת האגודה, במקרה זה, נוכח הסכום הנמוך של הערובה, מדובר יותר ב"דמי רצינות" מאשר בערבות.

(א) הטעות נלמדת מהערבות עצמה; (ב) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים; (ג) על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי-גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהיא של המציע, או של הבנק הערב; (ד) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעיקרון השויון וביתר הכללים של דיני המכרזים.

כבוד השופט העמית, קובי ורדי, ציין בעת"מ (מנהליים ת"א) 10035-09-21 פורום שתיל בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בע"מ (09.11.2021) במקרה בו הופקדה, עקב תקלה, ערבות מטיבה בסך 250 א' ₪, במקום 200 א' ₪, על ידי מציע תם לב, כי לאחרונה הופיעו בפסיקה "ניצנים" שייתכן "... שינבטו לכלל הלכה חדשה שלא תיפסול ערבות מטיבה במיכרז", אך סבר שיש להותיר עניין זה לבית המשפט העליון, לעסוק בו. להמחשת הביטוי "ניצנים" הפנה כבוד השופט ורדי אל דיעות מיעוט שנשמעו בפסיקה - דברי כבוד השופט עמית (בדעת מיעוט) בעיניין עע"מ 5375/15 ביטחון שירותים אבידר בע"מ נ' נתיבי ישראל (11.8.2016) (להלן: "עניין אבידר"); לדברי כבוד השופטים עמית וגרוסקופף בע"א 2789/20 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' הבאר השלישית תאגיד מים וביוב (23.7.2020) (להלן: "עניין אפקון החדש") ולדברי כבוד השופט גרוסקופף בעיניין עע"מ 9289/20 לייט טי.אל.וי.אן.טי.איי בע"מ נ' נת"ע בע"מ (20.5.2021) (להלן: "עניין לייט") לפיהן אין לפסול ערבות בנקאית באופן "אוטומאטי" בשל פגם טכני כזה או אחר, אלא יש לפעול במידתיות, תוך בחינה האם יש בפגם כדי לפגוע בשויון ותוך מתן משקל לקידום היעילות הכלכלית שבדיני מכרזים.

...

עם זאת, בנסיבות העניין, נוכח הפגם בערבות, שנפל בהצעה של מ.א., מצד אחד ונוכח העיקולים שהוטלו על מכונותיה של מש-קר, מצד שני (כמו גם הפגם בהצעתה של בן-נון, שנזכר בהחלטתי לדחיית סעד הביניים שהתבקש על ידה) אין מנוס מכך.

בהביאי בחשבון את כל האמור לעיל ואת כל נסיבות העניין, החלטתי לקבל את התביעה במובן זה שאעניק למש-קר את הסעד החלופי שהתבקש על ידה, היינו - ביטול המכרז.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת, חלקית, את התביעה וקובעת כדלקמן: אני מבטלת את המכרז ומורה לאגודה לערוך מכרז חדש, בתוך 60 ימים ממועד מתן פסק דין זה. עד להכרזה על הזוכה במכרז החדש ומימוש הזכייה בפועל, תמשיך מ.א. להפעיל את המכונות בטכניון.