תחת זאת, פתחו הליך נפרד נגד התובע בגין הנזקים שנגרמו להם: נזק למסעדה, שווי כרטיס הטיסה ותשלום למתן היתר למשרד הפנים על מנת שתקן העסקת עובד זר לא יבוטל.
השאלות שבמחלוקת
לשם הנוחיות, נביא להלן את השאלות הצריכות הכרעה בעניינינו:
א) מה היה הקף העבודה של התובע?
ב) מה היה אופן תשלום שכרו של התובע והאם תלושי השכר היו פקטביים?
ג) מי מעסיקו של התובע?
ד) האם יש להרים את מסך ההיתאגדות?
ה) מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים?
ו) מהן הזכויות להן זכאי התובע במסגרת סיום העסקתו : האם התובע זכאי לתשלום בגין הפרישי שכר, פיצוי בשל אי הפרשה לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, חלף הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים?
דיון והכרעה
א) הקף העבודה
טענות התובע
אומנם לתובע אין רישום על שעות עבודתו המרובות, אך יש לו גרסה מוצקה וסדורה בדבר מתכונת עבודה קבועה, אל מול כרטיסי הנוכחות שלא מולאו על ידי התובע ונחתמו על ידי מר חכם, מר שחר (עד יולי 2011) או אלמונים אחרים ששמם וזהותם לא פורט (עד סוף 2013), ולגישתו פוברקו על ידי הנתבעים.
לעניין הוכחת העברת כספים לקרן הפנסיה, קבע בית הדין כי-
"אין די בתלושי השכר כדי להרים את נטל ההוכחה. תלוש משכורת כלשעצמו אינו מעיד על העברת הכספים בפועל לקרן הפנסיה. כלל הראיה הטובה ביותר דורש הצגת אישור מקרן הפנסיה על העברת הכספים או כל מיסמך אחר המעיד על תשלומם. המבקשת [המעבידה] לא המציאה הוכחה זו, ולכן לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת התשלום לקרן הפנסיה" (בר"ע (ארצי) 29175-07-12 ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ - טקלה פנטה 14.11.12).
אשר לניראור, אין מחלוקת כי היא שהביאה את התובע לישראל וחתמה איתו על הסכם העסקה, היא שקלטה אותו בסניף פתח תקוה ולאחר מכן העבירה אותו לסניף רמת אביב, היא שהקימה את סניף רמת אביב על חשבונה והיא ששילמה לתובע את שכרו עד 1.4.09.
ממועד ניודו ואילך, אין לניראור כל קשר משפטי עם התובע, אשר היתקשר עם הזכיינית בהסכם העסקה אחר, הדומה מאוד להסכם העבודה עליו חתם בתאילנד.
כך לשם המחשה, הציבור אינו רוכש המבורגר מבעל זיכיון זה או אחר כי אם מרשת מקדונלדס, המבורגר קינג וכדומה.
אחריותו של מר בר-און נובעת משום שאפשר את המשך הפרת הסכם העבודה וחוקי המגן עם התובע מיום שניכנס לתפקידו כמנהל ניראור.
...
נוכח התנהלות זו, יחד עם הפער המשמעותי מאוד בין סכום התביעה (שעמד על למעלה משני מליון שקלים) לתוצאה אליה הגענו, מצאנו כי אין לפסוק הוצאות לטובת התובע על אף שתביעתו התקבלה (בחלקה הקטן) וכי עליו לשאת בהוצאות הנתבעים בשל התנהלותו הכוללת בהליך בסך 10,000 ₪.
כמו כן, נוכח הנזקים שנגרמו לבעלי המניות, אשר נגררו להליך בעל כורכם וללא נימוק או כל הוכחה לצורך היותם צד להליכים אלה מאז שנת 2014, מצאנו כי יש לחייב את התובע בהוצאות בעלי המניות בהליך זה בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מבעלי המניות (מר מעתוק, מר בר-און, מר חכם ומר שחר).
כל הסכומים שלעיל - יקוזזו מהסכום שנפסק לטובת התובע בהליך זה. דהינו: בסיכומו של דבר על הנתבעת 4 לשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום, סכום כולל בסך 64,395 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה (9.3.2014) ועד למועד התשלום בפועל.