ביטול העברת עובד מקדונלדס לסניף אחר עקב הפרת חוזה

לחלופין צו הצהרתי זמני הקובע כי העברתו של המבקש לסניף מקדונלד'ס כרמל, נעשתה שלא כדין.

בו ביום ניתנה החלטת השופטת דלית גילה, בה נקבע כדלקמן: "לפני בקשה למתן צו זמני, במעמד צד אחד, שיורה למשיבה לבטל את העברתו של המבקש מניהול סניף מקדולנד'ס בגן שמואל לתפקיד אחר וימנע מינוי אדם אחר תחתיו, עד לפסק דין בתיק העקרי.

המבקש הדגיש כי החברה ממשיכה להפר את הצוו הארעי, וגם מטעם זה ראוי היה כי התיק יישמע ולא יידחה למועד רחוק, שעה שהמבקש ממשיך להפגע ללא שנשמע ובעיקר עת עיניים כה רבות נשואות אל ההליך, ובכלל זה עובדים שהצטרפותם להסתדרות נרמסת על ידי החברה.

המבקש גרס כי ההסתדרות בחנה את נסיבות המקרה והיא רואה במקרה חשיבות רבה בכל הנוגע להתארגנות עובדים ראשונית, במפעל בו המעביד נימנע זה למעלה מחצי שנה מחזרה לשולחן המשא ומתן ביחס לטיוטת הסכם קבוצי שהיתה קרובה לחתימה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי, נתתי דעתי לטענות המבקש, ובחנתי כלל החומר המונח בפני, אני מחליט כי אין להיעתר לבקשה לרשות ערעור בשלב זה. זאת, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

תחת זאת, פתחו הליך נפרד נגד התובע בגין הנזקים שנגרמו להם: נזק למסעדה, שווי כרטיס הטיסה ותשלום למתן היתר למשרד הפנים על מנת שתקן העסקת עובד זר לא יבוטל.

השאלות שבמחלוקת לשם הנוחיות, נביא להלן את השאלות הצריכות הכרעה בעניינינו: א) מה היה הקף העבודה של התובע? ב) מה היה אופן תשלום שכרו של התובע והאם תלושי השכר היו פקטביים? ג) מי מעסיקו של התובע? ד) האם יש להרים את מסך ההיתאגדות? ה) מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים? ו) מהן הזכויות להן זכאי התובע במסגרת סיום העסקתו : האם התובע זכאי לתשלום בגין הפרישי שכר, פיצוי בשל אי הפרשה לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, חלף הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים? דיון והכרעה א) הקף העבודה טענות התובע אומנם לתובע אין רישום על שעות עבודתו המרובות, אך יש לו גרסה מוצקה וסדורה בדבר מתכונת עבודה קבועה, אל מול כרטיסי הנוכחות שלא מולאו על ידי התובע ונחתמו על ידי מר חכם, מר שחר (עד יולי 2011) או אלמונים אחרים ששמם וזהותם לא פורט (עד סוף 2013), ולגישתו פוברקו על ידי הנתבעים.

לעניין הוכחת העברת כספים לקרן הפנסיה, קבע בית הדין כי- "אין די בתלושי השכר כדי להרים את נטל ההוכחה. תלוש משכורת כלשעצמו אינו מעיד על העברת הכספים בפועל לקרן הפנסיה. כלל הראיה הטובה ביותר דורש הצגת אישור מקרן הפנסיה על העברת הכספים או כל מיסמך אחר המעיד על תשלומם. המבקשת [המעבידה] לא המציאה הוכחה זו, ולכן לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת התשלום לקרן הפנסיה" (בר"ע (ארצי) 29175-07-12 ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ - טקלה פנטה 14.11.12).

אשר לניראור, אין מחלוקת כי היא שהביאה את התובע לישראל וחתמה איתו על הסכם העסקה, היא שקלטה אותו בסניף פתח תקוה ולאחר מכן העבירה אותו לסניף רמת אביב, היא שהקימה את סניף רמת אביב על חשבונה והיא ששילמה לתובע את שכרו עד 1.4.09.

ממועד ניודו ואילך, אין לניראור כל קשר משפטי עם התובע, אשר היתקשר עם הזכיינית בהסכם העסקה אחר, הדומה מאוד להסכם העבודה עליו חתם בתאילנד.

כך לשם המחשה, הציבור אינו רוכש המבורגר מבעל זיכיון זה או אחר כי אם מרשת מקדונלדס, המבורגר קינג וכדומה.

אחריותו של מר בר-און נובעת משום שאפשר את המשך הפרת הסכם העבודה וחוקי המגן עם התובע מיום שניכנס לתפקידו כמנהל ניראור.

...

נוכח התנהלות זו, יחד עם הפער המשמעותי מאוד בין סכום התביעה (שעמד על למעלה משני מליון שקלים) לתוצאה אליה הגענו, מצאנו כי אין לפסוק הוצאות לטובת התובע על אף שתביעתו התקבלה (בחלקה הקטן) וכי עליו לשאת בהוצאות הנתבעים בשל התנהלותו הכוללת בהליך בסך 10,000 ₪.

כמו כן, נוכח הנזקים שנגרמו לבעלי המניות, אשר נגררו להליך בעל כורכם וללא נימוק או כל הוכחה לצורך היותם צד להליכים אלה מאז שנת 2014, מצאנו כי יש לחייב את התובע בהוצאות בעלי המניות בהליך זה בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מבעלי המניות (מר מעתוק, מר בר-און, מר חכם ומר שחר).

כל הסכומים שלעיל - יקוזזו מהסכום שנפסק לטובת התובע בהליך זה. דהינו: בסיכומו של דבר על הנתבעת 4 לשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום, סכום כולל בסך 64,395 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה (9.3.2014) ועד למועד התשלום בפועל.

לחלופין, ומאחר שמערכת היחסים בין הצדדים כוללת מרכיב משמעותי של אמון הדדי, הרי שהסכם הזיכיון בוטל כדין נוכח הפרת בלום את ההסכם ונוכח אובדן האמון בין הצדדים עקב התערערות היחסים ביניהם (להלן: פסק הדין הראשון).

במקרה דנן, אכיפת ההסכם כימעט 15 שנים לאחר שבלום הודיע לאנגלו סכסון כי ברצונו לפרוש מעסקי התיווך, 10 שנים לאחר שההסכם בוטל, וכאשר ביני לביני נקשרה אנגלו סכסון עם זכיין חדש, ניפתח סניף נוסף בהרצליה תחת הזכיין, הוחלפה הנהלת אנגלו סכסון, היתקיימו הכשרות והשתלמויות רבות, ומן הסתם השתנו סדרי העבודה והמעטפת הטכנולוגית עימה עובדים זכייני המערערת – כל אלה שיקולים שיש לקחת בחשבון.

במקרה אחר נקבע כי גם אם חוזה למתן שירותים בוטל שלא כדין, היה על התובעת להציע שירותיה ללקוחות אחרים ולקבל עבודות אחרות, ולתבוע רק את ההפרש, אם בכלל.

כך, למשל, הוחל נטל הקטנת הנזק עת הופר חוזה להשכרת שטח בקניון לצורך פתיחת סניף של רשת מקדונלד'ס. באותו מקרה נפסק כי הנפגעת לא עמדה בנטל הקטנת הנזק בכך שלא עשתה מאמץ ממשי לפתוח סניף חלופי.

לכן נפסק פיצוי המשקף אובדן רווח למשך תקופה מוגבלת, שבמהלכה הייתה הנפגעת יכולה לנסות ולאתר שטח חלופי לפתיחת סניף אחר שיצמיח לה רווחים (עניין אלוניאל; ראו גם ע"א 6581/98 זאבי נ' מדינת ישראל, מחלקת עבודות ציבוריות, פ"ד נט(6)1 (2005), שם נקבע כי במסגרת הקטנת הנזק היה על הנפקע להעביר מבנה וגידולים מהשטח שהופקע לשטח אחר).

...

דין הטענה להידחות.

לכך יש להוסיף את הביקורת שמתח בית המשפט על התנהלות בלום מול מומחה בית המשפט, כאמור בהחלטתו מיום 9.2.2012 בה נאמר כי "אופן התנהלות זו של התובע [בלום – י"ע] יבוא לכלל ביטוי במסגרת בחינת הוצאות ההליך בסיומו". אשר על כן, אפסוק לזכות בלום הוצאות ושכ"ט בשיעור 20% מהסכום שנפסק לזכותו על פי פסק דין זה. סוף דבר סוף דבר, שדין הערעורים להתקבל בחלקם, כפי שיפורט להלן: ערעורה של אנגלו סכסון כנגד אכיפת הסכם הזיכיון החל מיום 1.1.2017מתקבל, וממילא נדחה ערעורו של בלום לאכיפה מיידית של ההסכם.

אף אני סבורה כי בנסיבות העניין מכלול העובדות שפורטו על-ידי חברי אכן מובילות למסקנה כי יש להימנע מאכיפה בגדרו של חריג זה (בין השאר, בשים לב ל"אפקט המשולב" של אופי החוזה וחלוף הזמן, כמו גם לכך שחלוף הזמן לא נבע מאשם של המפרה).

הסעיף מורה כי אין המפר חייב בפיצויים בשל הפרת הסכם "בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". העקרונות המנחים ביחס לנטל הקטנת הנזק פורטו לאחרונה בע"א 5620/16 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' Luxottica Group Spa (21.1.20) כדלקמן: "על פי כלל זה על התובע מוטלת חובה לנקוט בכל צעד סביר להקטין את ההפסד שניגרם לו כתוצאה ממעשה העוולה של הנתבע והא אינו יכול לזכות בפצוי על הפסד כזה אשר היה יכול למנעו או להקטינו אך נימנע מלעשות כן (ע"א 462/81 שמחון נ' יוסף בכר חברה לבנין ופיתוח בע"מ, פ"ד לט(1) 701, 708 (1985); ע"א 434/07 פרינץ נ' אמירים... בפיסקה ל"ד (14.6.2009)). על מנת לעמוד בנטל להקטין את ניזקו, על הנפגע לעשות את שסביר לעשות באותן נסיבות, ואין הנפגע חייב 'לצאת מגדרו' בנסותו למלא את החובה המוטלת עליו (ע"א 531/71 לכוביצר נ' רודה, פ"ד כו(2) 113, 119 (1972); ע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, מה(4) 45, 53 (1991); ע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ, בפיסקה 45 (9.7.2012)). הדרך השכיחה להקטנת הנזק היא רכישת תחליף לנכס או לזכות אשר לא סופקו לנפגע (שלו ואדר, בעמ' 362). המענה לשאלה האם עמד הנפגע בנטל להקטנת הנזק תלוי בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, והוא עשוי להיות מושפע ממגוון שיקולים, ביניהם, אופי הנזק, הקפו, זמינותם של תחליפים, גובה ההוצאה הנדרשת ויכולתו של הנפגע לעמוד בהוצאה כזו וההסתברות שהמאמץ להקטנת הנזק יישא פרי (שלו ואדר, בעמ' 361). עוד חשוב לציין, כי הנטל להוכחת הטענה שהנפגע לא עמד בנטל הקטנת הנזק הוא על המפר (**** פרידמן ונילי כהן חוזים – כרך ד 727 (2011)..." (פסקה 43 לפסק דינו של כב' השופט ג' קרא.

במקרה אחר נקבע כי גם אם חוזה למתן שירותים בוטל שלא כדין, היה על התובעת להציע שירותיה ללקוחות אחרים ולקבל עבודות אחרות, ולתבוע רק את ההפרש, אם בכלל.

כך, למשל, הוחל נטל הקטנת הנזק עת הופר חוזה להשכרת שטח בקניון לצורך פתיחת סניף של רשת מקדונלד'ס. באותו מקרה נפסק כי הנפגעת לא עמדה בנטל הקטנת הנזק בכך שלא עשתה מאמץ ממשי לפתוח סניף חלופי.

לכן נפסק פיצוי המשקף אובדן רווח למשך תקופה מוגבלת, שבמהלכה הייתה הנפגעת יכולה לנסות ולאתר שטח חלופי לפתיחת סניף אחר שיצמיח לה רווחים (עניין אלוניאל, ראו גם ע"א 6581/98 זאבי נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(6)1 (2005), שם נקבע כי במסגרת הקטנת הנזק היה על הנפקע להעביר מבנה וגידולים מהשטח שהופקע לשטח אחר)" (שם, בפיסקה 29 לפסק הדין).

...

התביעה למימוש שטרי החוב ביחס לנזקים (במובחן ממימושם החלקי ביחס ליתרת דמי השכירות ממועד עזיבת המושכר ועד לתום תקופת ההסכם) – נדחית (פרק ג(5) לעיל).

הערבים חבים בסכום החוב, ביחד ולחוד עם השוכר, ותביעתם לבטלות הערבות נדחית (פרקים ג(1) ו- ג(2) לעיל).

סוף דבר על השוכר והערבים לשלם למשכירה, יחד ולחוד, סך כולל של 174,315 ₪ כולל מע"מ. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16.8.20 ועד למועד התשלום בפועל.

ואולם, להפתעתה, הודיעה לה חברת דירות יוקרה כי אין בידה לקבל ההצעה כיוון שהיא קשורה בהסכם בלעדיות עם חברת מקדונלדס, אשר מפעילה סניף בקניון, לפיו התחייבה דירות יוקרה, "שלא להקנות זכויות כלשהן בשטחי המרכז המסחרי לכל אדם, גוף או רשת מסעדות...

בסעיף ההגדרות (סעיף 2 להסכם), הגדירו הצדדים "כח עליון" – "שריפה, התפוצצות, פיצוץ, אסון טבע, שביתה, השבתה, מלחמה, מצב חירום ביטחוני, גיוס מילואים נרחב, צווי הפסקת עבודה מטעם רשויות וכל סיבה אחרת שאינה בהשפעתן ושליטתן של המשכירה ו/או חברת הניהול ו/או השוכרת ואינה תוצאה של רשלנות מצידן". לכאורה, על פי לשון ההסכם, המבטאת הסכמת הצדדים, קמה לפיצה האט הזכות להביא ההסכם לסיומו מחמת קיומו של מצב חרום בטחוני, לו היא טוענת.

מסעיף זה נמחקה האפשרות של המשיבה לסרב לבקשת המבקשות להעביר השכירות לאחר, "על פי שיקול דעתה הבלעדי מבלי שתהיה חייבת בנימוק כלשהוא". כך שלאחר התיקון האמור בנוסח הסעיף, הותאם הסעיף בהסכם לדרישה הקבועה בסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א – 1971.

ראו סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, לפיו: הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן.

...

אולם נראה לי כי בשלב זה של הדיון בבקשת הרשות להגן, יש די בהתכתבויות שצורפו לבקשה, באשר אלה מעידות על רצון שהביעה בורגר ראנץ לשכור החנויות.

על פי ההלכה הפסוקה והעקבית נתבע המבקש לקבל רשות להתגונן לא יצא ידי חובתו בהעלאת טענות כלליות או סתמיות, אלא עליו לפרט כראוי את טענותיו ובלשון ביהמ"ש בע"א 543/86, כלל חברה לביטוח בע"מ נ' **** כלפון, פד"י מב (3) 343: "מקובלת עלינו מקדמת דנא ההלכה כי נתבע המבקש רשות להגן חייב להכבד ולהכנס לפרטי העובדות...

סיכום א. אשר על כן ולאור האמור והמקובץ לעיל, אני קובע בזאת: ניתנת בזה למבקשות הרשות להתגונן מפני התביעה בהתאם למפורט בסעיפים שלעיל.