מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול הסכם שיקים עתידיים לרכישת סחורה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

עילת ההטעיה מוגדרת בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"): "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן" בסעיף 14(ד) לחוק החוזים מבהיר המחוקק: "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 - בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.
לדברי התובעים התמורה ממכירת הסחורה, עתידה הייתה לשמש לרכישת סחורה נוספת בפעילות העסק.
שיקים בסך של 16,000 ₪ התובעים טענו כי הנתבע ביקש מהתובע שיקים פתוחים על מנת ליטול כנגדם הלוואה "מחברים" לדבריו, בסך של 10,000 ש"ח. לאחר שניתנו חמישה שיקים טען הנתבע כי נטל הלוואה בסך של 16,000 ש"ח כנגד השיקים בטענה כי מוטב לקנות כמה שיותר סחורה.
...
אני סבורה כי יש בהעברת הכספים לחשבון הנתבעת בתאריך הסמוך למועד ביצוע ההסכמות של השותפות, כאשר המדובר בכספים שהועברו בעקבות מצגי השווא שניתנו לתובעים, כדי להוות אינדיקציה לידיעתה של הנתבעת להסכמות בין הצדדים בעניין זה, ויש בכך כדי לראות את הנתבעת אף כמי שלקחה חלק בהסכמות אלו.
אני סבורה כי הוכח שהתובעת לקחה חלק בהסכמות בין הצדדים ביחס להסכם השותפות, ידעה עליהם והשתתפה בהם, ואף חלק מהכספים הועברו לחשבונה.
סוף דבר לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 45,205 ש"ח. בנוסף, על הנתבעים לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפני בקשת נאמן לביטול הסכם מכירת כל המלאי של חברת קוסמטיקה בשם "יולי עולם היופי", המצויה בבעלות מלאה של החייבת (להלן: החברה), לחברת ליזה – מרכז היופי והקוסמטיקה בע"מ (להלן: צד ג'), בטענה כי מדובר בהסכם מלאכותי שנועד להבריח את נכסיה החברה מנושיה של החייבת.
ההסכם קבע כי התמורה שעל צד ג' לשלם לחברה תשולם באמצעות קזוז מלא של חוב החברה לצד ג', אשר תפעל מול הספקים להשבת חלק המחאות עתידיות של של החברה באמצעותן נרכש חלק מהמלאי והחברה לא תפעל להשבת הציוד לספקים.
אלא, שהחייבת עצמה הבהירה כי אפילו את הסחורה שקבלה מספקים בתמורה לתשלום אחוז ממכירה עתידית, הקלידה לתוך תוכנת הנהלת החשבונות [ראו עמ' 17 שורות 14-20 לפרוטוקול הדיון] ומשמעות הדברים היא כי נתוני המלאי עודכנו בספרי החברה.
...
אמירה זו מובילה למסקנה כי המלאי נוהל באמצעות התוכנה החשבונאית אפילו מבלי להתחשב בדברי העובדות בדבר המחסנים המלאים בסחורה עת נחתם ההסכם (ראו עמ' 6 שורות 1-3 לפרוטוקול).
נוכח האמור, הרי שדין בקשת הנאמן להתקבל וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובעת עותרת לחיוב דמי שכירות לעתיד בגין חודשים ינואר –מאי 2021, עת זכותה לקבל דמי שכירות עבור חודשים אלו טרם התגבשה ביודעה כי הסכם השכירות בוטל לכל המאוחר בחודש אפריל 2020 והיא יושבת בחיבוק ידיים ואף לא פועלת למציאת שוכר חלופי למושכר.
בהיעדר השטח התפעולי המעבר המצוי בצד המושכר והמיועד לשינוע סחורות וציוד נותר בלתי שמיש ובלתי פונקציונלי לחלוטין שכן במהותו הוא אמור לקשר בין הרחוב הראשי לבין השטח האחורי ומששטח זה נהרס ובוטל אין למעבר זה כל שימוש שהוא כאשר גם בהסכם השכירות הותנה במפורש כי השמוש במעבר זה לא ייפגע ולא יפריע בעטיין של עבודות בנייה ככל שתובענה במקום.
עם זאת, כן הוצגו תמונות שקיים קושי לבחון את השלכות עבודות הבנייה על המושכר – מקום בו ביטול החוזה נבע כתוצאה מאי שימוש במושכר בשל אותן עבודות כשאין חולק שכן היו עבודות ויכול ויש בדבר לפחות להשליך על גובה השכירות, משמע על גובה סכום התובענות, ובשים לב לכך שנטען כי הנכס נמכר בחודש פברואר 2021, כי אז על מה דורשת התובעת הספציפית תשלומים מחודש פברואר 21 עד מאי 2021? לא הוצג כל הסכם המחאת זכויות מהרוכש החדש באופן שהתשלום לתובעת הופחת נוכח הזכות לתבוע עבור חודשים אלו שהיא לא הייתה הבעלים של הנכס (עת נציג המשיבה טען כי הנכס היה בחזקתו עד ליום 1.5.21 ואם כך הדבר, מדוע מבקש גם עבור חודש מאי 2021 תשלום ומדוע לא גילו לבית המשפט דבר מכירתו של הנכס?).
...
בהתאם לפסיקה זו, הרי מקום שאין מדובר בהגנת בדים והגנת המבקש היא "אפשרית, ולו בדוחק", והיא אינה "הגנת בדים", כי אז המסקנה המשפטית המתחייבת היא שנכון הוא לאפשר למבקשת את ההתגוננות מפני ההליך" (רע"א 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו (22.7.2019)).
זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).
אומנם לא סיכויי התביעה נבחנים אלא סיכויי ההגנה אולם כן יש משמעות להפרכת הטענה העיקרית לאי תשלום בשל העבודות מצד המשיבה וכן בשל הקורונה, ועל פניו נראה כי על המבקשים לשלם את החוב, גם אם יופחת בשל טעמים שהעלו כהגנה, עת מותר להם בשלב זה לטעון טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב, עת לא ברור מהו היקף הפגיעה של מגיפת הקורונה ובכל זאת אין בכך כדי לפטור אותו מתשלום מלא, אני סבורה כי יש ליתן לו רשות להתגונן משגילה סיכויי הגנה, הגם שנמוכים הם עד כדי דוחק אולם אני מתקשה להגדירם כמקשה אחת כהגנת בדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאשר המוכר מספק חלק מהסחורה או סחורה שאינה מתאימה למקובל או למוסכם בין הצדדים, והרוכש מודיע על ביטול החוזה בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
הנתבעת היתה יכולה להגן על עצמה, ולהגביל מלכתחילה את סחירות השיקים, בפרט כשלטענתה השיקים נועדו לאספקה עתידית של סחורה, אך היא עצמה סייעה במעשיה לחב' עדין להציג מצג בפני גופים כמו התובעת, לפיו חב' עדין היא חברה פעילה שלה לקוחה איתנה המעונינת לרכוש את מוצריה, ולכן אין מניעה לנכות את השיקים.
נראה כי לא לחינם היה חשוב לנתבעת לקבל מכתב מחב' עדין כי תוכל לבטל את השיקים אם הסחורה לא תסופק לה. כלומר, הנתבעת ביקשה להגן על עצמה, אך בה בעת מסרה שיקים לא סחירים שאיפשרו לחב' עדין לקבל אשראי חוץ בנקאי, תוך הצגת מצג בפני רוכשי השיקים כי עסקיה של חב' עדין הם במצב תקין.
...
מעבר לאמור לעיל, אני סבורה כי הנתבעת מנועה כיום מלהעלות טענות בדבר חוסר תום לבה של התובעת, נוכח מצגיה היא.
לאור כל האמור, באתי לכלל מסקנה כי התובעת היא בגדר אוחזת כשורה וממילא היא גוברת על טענת כישלון התמורה.
סוף דבר ההתנגדויות שהוגשו בארבעת תיקי בית המשפט המנויים בכותרת, נידחות בזאת.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בכך בלבד אין כדי לבסס עילה לביטול הסכם בכלל והסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין בפרט, בשל עושק, כפיה או הטעה (ראו: ע"א 3156/98 בן ישי נ' ויינגרטן, פ"ד נה(1) 939, 949 (1999); ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב - הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 543 (1986); ע"א 627/85 ד. איתן - ע. גושן אדריכלים בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון - מע"צ, פ"ד מג(3) 42, 46 (1989); ע"א 1912/93 שחם נ' מנס, פ"ד נב(1) 119, 129 (1998)).
המומחה העריך את שווי העסק באמצעות מודל הוון תזרים מזומנים (DCF) המבוססת על ניתוח מצבה התחרותי של הפירמה בענף, ניתוח הענף בעתיד וסכויי צמיחתו, ניתוח צרכי השקעה ברכוש קבוע ובהון חוזר.
עוד טען כי בתקופת הקורונה ושנתיים לאחריה, היה קושי ברכישת מוצרים מספקים, היות והשינוע מחו"ל כימעט לא התבצע, הוא לא יכול היה לרכוש סחורה, ונאלץ להשתמש במלאי הקיים ומכר מתוכו, וכך בספירה של המלאי בסוף שנת 2020 עמד המלאי ע"ס של 644,017 ₪ כפי שצוין בדו"ח. על פי שיטת התובע, ערך המלאי לשנת 2020 עמד על 1,987,000 ₪.
ח. חובות אבודים לטענת הנתבע, היות והשותפות פנתה לאוכלוסיות חלשות יותר מבחינה כלכלית, שאין בידם שיקים או אשראי, ובכל זאת הן אינן יכולות לשלם את כל הסכום בעת הרכישה, אלא בחלוקה לתשלומים, הרי שהשותפות אפשרה ללקוחותיה, רכישת מוצרים בתשלומים, בתשלום מזומן בכל חודש, כנגד חתימה על שטר חוב המהוה בטוחה לתשלום מלוא החוב.
...
לאור כל האמור, אני דוחה את טענות התובע כי נפלה טעות אריתמטית בחוות הדעת של המומחה בחישוב השווי.
אחרית דבר אשר על כן, אני קובעת כי שווי השותפות עומד על סך של 5,725,297 ₪.
לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 2,783,905 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ה- 2.11.20 ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו