בכך בלבד אין כדי לבסס עילה לביטול הסכם בכלל והסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין בפרט, בשל עושק, כפיה או הטעה (ראו: ע"א 3156/98 בן ישי נ' ויינגרטן, פ"ד נה(1) 939, 949 (1999); ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב - הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 543 (1986); ע"א 627/85 ד. איתן - ע. גושן אדריכלים בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון - מע"צ, פ"ד מג(3) 42, 46 (1989); ע"א 1912/93 שחם נ' מנס, פ"ד נב(1) 119, 129 (1998)).
המומחה העריך את שווי העסק באמצעות מודל הוון תזרים מזומנים (DCF) המבוססת על ניתוח מצבה התחרותי של הפירמה בענף, ניתוח הענף בעתיד וסכויי צמיחתו, ניתוח צרכי השקעה ברכוש קבוע ובהון חוזר.
עוד טען כי בתקופת הקורונה ושנתיים לאחריה, היה קושי ברכישת מוצרים מספקים, היות והשינוע מחו"ל כימעט לא התבצע, הוא לא יכול היה לרכוש סחורה, ונאלץ להשתמש במלאי הקיים ומכר מתוכו, וכך בספירה של המלאי בסוף שנת 2020 עמד המלאי ע"ס של 644,017 ₪ כפי שצוין בדו"ח.
על פי שיטת התובע, ערך המלאי לשנת 2020 עמד על 1,987,000 ₪.
ח. חובות אבודים
לטענת הנתבע, היות והשותפות פנתה לאוכלוסיות חלשות יותר מבחינה כלכלית, שאין בידם שיקים או אשראי, ובכל זאת הן אינן יכולות לשלם את כל הסכום בעת הרכישה, אלא בחלוקה לתשלומים, הרי שהשותפות אפשרה ללקוחותיה, רכישת מוצרים בתשלומים, בתשלום מזומן בכל חודש, כנגד חתימה על שטר חוב המהוה בטוחה לתשלום מלוא החוב.
...
לאור כל האמור, אני דוחה את טענות התובע כי נפלה טעות אריתמטית בחוות הדעת של המומחה בחישוב השווי.
אחרית דבר
אשר על כן, אני קובעת כי שווי השותפות עומד על סך של 5,725,297 ₪.
לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 2,783,905 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ה- 2.11.20 ועד למועד התשלום בפועל.