ביטול הסכם קניית רכב בשל הסתרת תאונה קודמת

התובעים שהנם בני זוג טענו באמצעות התובע שניהל את המשא והמתן והתובעת הרוכשת הפורמלית, כי הוסתר מהם מידע מהותי לעניין תאונות קודמות בעת רכישת הרכב מושא המחלוקת יונדאי I 35 שנת יצור 2012 עליו שלמו 75,500 ₪ , הגם שנציג הנתבעת טען בפני התובע, כי הרכב נפגע פגיעות קלות בחלק האחורי, שתוקנו זה מכבר לפני הרכישה , וכי אין לנציג כל מידע אודות ירידת ערך, עוד הוסיף, כי נימנע ממנו לבדוק הרכב.

אלא , שגם אם נכון הוא הדבר, סעיף החוזה אודות מכירת הרכב as is וציון סעיף אובדן הזכות לטעון בחוזה אחיד בשל קיומה של האפשרות לבדוק את הרכב , אינו יכול להתגבר על הוראות החוק בדבר חובת הגילוי נאות תאונה קודמת או פירוטה בחומרתה או מענה אמת לשאלת ירידת הערך או ניהול משא ומתן בתום לב, או תכלית החוק בפער הכוחות בתחום זה , שהרי אם יגבר סעיף העידר תביעות משום שהרכב נמכר as is עיקרת הוראות החוק מתוכן .זאת ועוד , דוקא הגילוי המינורי והסבריו המטשטשים הוא ההטעייה הגדולה יותר , שכן בכך , יוצר המגלה טפח " מצג אמינות " המשגה בדרך לעסקה .

אין חובה למכור בהתאם לערך שמאי אך קיימת חובה לספק מידע על אודות תאונה מהותית העלולה להשליך על ערך הרכב ,והגם שלא נידרש ביטול העסקה , הרי שמקום לפצוי קיים גם קיים, בנסיבות בהן אין מדובר בהפרש זניח כעולה בחוות דעת המומחה המוסכם מטעם בית המשפט– 27.73% שהם 16,719 ₪ בין מה ששולם לבין מה שהיה ערכו של הרכב בעת הרכישה .

...

נציג הנתבעת טען כי לא ידע על הפגיעה במרכב התחתון " השאסי " – טענה זו ,אין בידי לקבל נוכח קיומם בהודאתו כל התיעודים לרבות השמאות בגין הפגיעה במרכב התחתון הידוע בכיוניו " שאסי " והיה עליו לבדוק במחלקת התביעות .

לאור האמור ובמכלול השיקולים ולאחר שבחנתי מכלול הטענות כולן הריני מורה כדלקמן: תשלם הנתבעת לתובעים יחד באמצעות העברה לתובעת הרוכשת הפורמאלית סך כולל הוצאות של 16,719 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין.

נוסף לאמור תשלם הנתבעת הוצאות חוות דעת המומחה וכן הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ .

לפניי תביעה לפצוי בגין ירידת ערך הרכב שנגרמה בשל תאונה שהוסתרה מהתובע על ידי הנתבעת במועד הרכישה.

משנבדק על ידי שמאי, נתגלה כי בשנת 2010 היה מעורב בתאונה קודמת בעקבותיה הוכרז "אובדן להלכה". לטענת התובע הנתבעת הטעיתה אותו בכך שלא הביאה לידיעתו שמדובר ברכב שהורד מהכביש, והוחזר באופן לא בטיחותי לאחר ששוקם.

מימצאי הבדיקה מלמדים, בין היתר, על כך שהרכב היה בעבר מעורב בתאונה בה נגרמו לו פגיעות שלדה ובוצעו תקוני מרכב והתובע בחר לרכוש את הרכב כשנתון זה הובא לידיעתו.

סעיף 15 לחוק החוזים אף מקנה סעד של ביטול הסכם – שבנסיבות מתאימות ניתן להמירו בפצוי – מקום בו תוכח הטעה.

טענת התובע שמסכום זה יש להפחית בין 5-10% בשל כך שהרכב נרכש מסוחר, דינה להדחות.

...

טענת התובע שמסכום זה יש להפחית בין 5-10% בשל כך שהרכב נרכש מסוחר, דינה להידחות.

מכל האמור לעיל, יש לדחות את דרישת התובע לפיצוי בסך 23,000 ₪ בגין ירידת ערך הרכב כתוצאה מהכרזתו "אובדן להלכה" וזאת בהיעדר הוכחה.

סוף דבר, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

לפני תביעה לביטול עסקת רכישת רכב בשל טענת התובעות להסתרת מידע נרחב ומשמעותי על מצב הרכב ע"י הנתבעת בעת מכירתו, ובעיקרם של דברים כי הרכב ניזוק בתאונה משמעותית בחלקו הקידמי.

" (ההדגשה אינה במקור – ע.כ.) בעניינינו, שוכנעתי בכנות טענת התובעות כי אילו היו יודעות על הפגיעות ברכב, ובפרט הפגיעה בחלקו הקידמי תוצאת תאונה קודמת, כלל לא היו מתקשרות בהסכם הרכישה, וההצהרה בדבר היעדרן של פגימות כאמור היא שהניעה אותן להיתקשר בחוזה כמו שהוא.

...

לא הוכחו לפני הוצאות קונקרטיות דוגמת עלויות בדיקה קודמות לרכישה, עלות התקנת אביזרים ברכב שירדה כעת לטמיון, וכיוצא באלה, ואף לא שוכנעתי כי יש מקום לפסיקת פיצוי בשל עגמת נפש של ממש (צער עמוק וממשי).

לסיכום, אני מורה על ביטול עסקת מכר הרכב נשוא התביעה, עסקה מיום 2.9.19 למכר רכב מסוג ניסן מיקרה מ.ר. 7289672, בעלות עסקה בסך 11,218 ₪.

בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת 2, רוכשת הרכב, את הסך של 12,718 ₪ (לאחר קיזוזים, ר' סעיף 12 לעיל.

כן ביקש הסוכן מהתובע להמציא לו רישיון רכב על שמו של התובע, או חוזה לרכישת רכב.

בנוסף, טענה הנתבעת, הסתיר ממנה התובע כי קודם להפקת הפוליסה, בוטח הרכב ב"כלל חברה לביטוח", אשר ביטלה את הפוליסה.

לא זו אף זו, לא מצאתי כי בנסיבות העניין שאלת הבעלות ברכב במועד התאונה רלבאנטית לעניין זכות התובע לקבל את תגמולי הביטוח הנתבעים.

...

עוד מקובלת עליי טענת התובע, כי העביר לסוכן הביטוח לצורך הקמת הפוליסה בנתבעת, את זיכרון הדברים אשר נחתם בינו ובין הגב' סומיה זידאן.

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

הנתבעת אף לא טענה כנגד הסכומים שנקבעו בה. משכך, אני מורה לנתבעת לשאת בתשלום תגמולי הביטוח בהתאם להערכת השמאי מילאד מלשה בחוות דעתו מיום 1.12.2017, בסכום כולל של 55,343 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום.

הנתבע הפר חיוביו לפי סעיפים 11 ו- 16 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") בכך שמכר לתובעת רכב שהוכרז בעברו כאבדן להלכה, ולמעשה אינו תואם באיכותו את איכות הרכב התקין שהוצגה לה. יתרה מכך, נטען כי הנתבע, הסתיר מפני התובעת, את חוסר ההתאמה.

בדיון ציינה התובעת כי הנתבע סרב לביטול העסקה לאחר שנודע לו שהרכב היה מעורב בתאונת דרכים לאחר עסקת הרכישה ביניהם.

לתובעת נגרמו נזקים בסך מיצטבר של 41,037 ₪, כמפורט: 25,104 ₪ - ההפרש בין הסכום שבו רכשה התובעת את הרכב מהנתבע (63,000 ₪) לבין שיעור הנזק (עלות תיקונים+ ירידת ערך) בסך של 37,896 ₪ שניגרם לרכב בשל ניזקי ההצפה (לפי חוות דעת של השמאי ונציה רפי).

סעיף 4 (א) לחוק מכירת רכש משומש קובע, בין היתר, שעוסק ברכב נידרש למסור לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום ובו פרטים לרבות פרטי הצדדים לעסקה, מספר הבעלים הקודמים של הרכב, פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי,מספר הקילומטרים שעבר הרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, והסכום שישולם בעבור הרכב.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בכל אשר מונח לפניי, באתי לכלל דעה שיש לקבל את התביעה, אם כי לא ראיתי לפסוק לתובעת את מלוא הסכום שתבעה, כי אם חלקו בלבד, וזאת כפי שיפורט להלן: עסקינן כאמור בעסקת חליפין למכירת רכב משומש, כאשר הנתבע הוא סוחר רכב.

לפיכך אני קובעת כי התובעת זכאית למחצית מעלות השכרת הרכב החלופי בסך של 612.5 ₪ בלבד.

לפיכך אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 600 ₪ בגין הוצאה זו. גרר- התובעת צירפה 2 קבלות- על האחת לא צוין מועד הגרירה ועל שניה צוין כי הגרירה בוצעה למוסך העמק בבאר שבע.

סך הפיצוי שישלם הנתבע לתובעת 15,854.5 ₪.