ביטול הסכם מייסדים בשל התנהגות

הטענה לביטול הסכם המייסדים והעברת מניות הנתבע לטענת התובעים, היתנהגות הנתבע מהוה הפרה יסודית של התחייבויותיו בהסכם המייסדים ולכן בדין בוטל הסכם המייסדים ובדין גם הועברו מניות הנתבע בחברה לתובעת 2.

...

אשר על כן, אני מקבל את התביעה בחלקה וקובע כדלהלן: אני מחייב את הנתבע להשיב לחברה, התובעת 1, סך של 45,150 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום שנתגלה החוסר, 10.7.18.

כל יתר טענות התובעים – נדחות.

הנתבע יישא בהוצאות התובעים בגין תביעה זו, ובשים לב לפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק, אך גם למשאבים שהושקעו בבירור הטענות, אני מחייב את הנתבע לשאת באגרת בית המשפט ובנוסף לה גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהמשך נטען סעיף 27 להסכם הפירוד (שאותו צטט ב"כ התובעות באופן חלקי) סותר את סע' 31 לאותו הסכם, ואם בוחנים את אומד דעת הצדדים יש להעדיף את סעיף 27 על פני סעיף 31 וקבוע כי הסכם המייסדים בטל.

לאור כל האמור לעיל, וכן בהיעדר ביסוס ראש נזק זה בתצהירי התובעות כנקבע לעיל, יש לדחות גם את התביעה על סך 100,000 ש"ח הנ"ל. נותרה איפוא רק התביעה בסעיף 57.4 לכתב התביעה שהועמדה על סך 200,000 ₪ (לצרכי אגרה) "בגין הנזקים אשר נגרמו לתובעות, עקב היתנהגותם הקלוקלת וחסרת תום הלב של הנתבעים, ובין היתר בגין איבוד הסניף המהוה חוליה אינטגראלית ברשת "ספגטים"".

...

עיון בסעיפים אלו מעלה כי אין בהם הפניה לראיות ואסמכתאות לביסוס הסכומים שנתבעו בסעיפים הנ"ל. ב"כ הנתבעים טענו בפרק א' לסיכומיהם כי "התובעות לא הוכיחו... ואף לא ניסו להוכיח מי מנזקיהם הנטענים" וכן הוסיפו וטענו כי "למעשה ניתן היה לחתום הסיכומים כבר עתה, שכן אף לו יעלה בידן של התובעות להוכיח את מלוא עילות תביעתן (ולא כך הוא, כפי שיוכח להלן), הרי שבהיעדר כל טענה ו/או גרסה עובדתית מטעם הנתבעות [צ"ל – התובעות] ביחס לנזקיהן הנטענים ובהיעדר כל עדות ו/או ראיה כלשהי להוכחת נזקיהן הנטענים – דין תביעתן לדחייה". אכן די בטענה זו בסיכומי הנתבעים שכן התובעות לא ביססו את הנזקים שנתבעו בכתב התביעה ואף לא הזכירו אותם בתצהירים שצורפו בתמיכה לתביעתן.

לאור כל האמור לעיל, וכן בהעדר ביסוס ראש נזק זה בתצהירי התובעות כנקבע לעיל, יש לדחות גם את התביעה על סך 100,000 ש"ח הנ"ל. נותרה אפוא רק התביעה בסעיף 57.4 לכתב התביעה שהועמדה על סך 200,000 ₪ (לצרכי אגרה) "בגין הנזקים אשר נגרמו לתובעות, עקב התנהגותם הקלוקלת וחסרת תום הלב של הנתבעים, ובין היתר בגין איבוד הסניף המהווה חוליה אינטגרלית ברשת "ספגטים"".

לכן, יש לדחות גם התביעה על סך 200,000 ₪ הנ"ל. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית במלואה.

התובעות ישלמו לנתבעים בגין שכר טרחת עו"ד סך של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

שאלת הסמכות העניינית מתעוררת בעניינינו לאור העובדה שאיננה שנויה במחלוקת שמיכל ולקן הסכימו על פירוק החברה (ר' סעיף 9 לעיל) וכן נוכח העובדה שהחוב הנתבע במסגרת התביעות ההדדיות הוא לכאורה חוב של חברת עמק האלה (החזר הלוואת הבעלים שהלוו לקן לחברה) או חוב כלפי החברה (בתביעה שכנגד) והסעד הנתבע הוא סעד של ביטול הסכם המייסדים, שעשויה להיות לו השלכה גם על מעמדה של החברה.

כמו-כן אני סבורה שבנסיבות העניין יש לראות בהתנהגות הצדדים משום הסכמה הדדית על ביטול ההסכם (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהתכתבויות הדדיות וכן בעובדה שמיכל עצמה עתרה בתביעה שכנגד לסעד של ביטול ההסכם).

...

יש לציין שסיכום זה לא מצא ביטוי מפורש בהסכם ומיכל טוענת לסיכום בעל-פה. בנסיבות אלה הגישה מיכל תביעה שכנגד ובה עתרה לביטול הסכם המייסדים וקבלת פיצויי קיום ופיצויי הסתמכות בסך של כ-240,000 ₪.

בנסיבות אלה התביעה שכנגד נדחית.

כמו-כן אני סבורה שעל מיכל להוכיח שלא דאגה לקבל את שכרה מחברת קסומשום.

סוף דבר – התביעה שכנגד נדחית.

עם התובע סוכם על שכר חודשי של 10,000 ₪ אולם הצדדים חלוקים בשאלה אם הסיכום היה בערכי "נטו" או "ברוטו". הנתבעת הגישה נגד התובע תביעה בבית המשפט השלום, לביטול הסכם המייסדים ופצוי בגין מעשה הגניבה שנטען, ובפסק הדין שניתן ביום 27.10.21, בית המשפט השלום קיבל את תביעתה, הורה על ביטול הסכם המייסדים וחייב את התובע בפצוי בסך 45,150 ₪ ובהוצאות משפט בסך 20,000 ₪[footnoteRef:1].

אמנם, הסכם המייסדים קובע שהשכר יעמוד על 10,000 ₪ ברוטו, אולם תלושי המשכורת מאוחרים להסכם המייסדים ולא מן הנמנע כי ההסכמה בעיניין זה שונתה ולו בהתנהגות.

...

בנסיבות העניין, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, סך של 23,427 ₪ לפי הפירוט הבא: חלף הודעה מוקדמת בסך 2,976 ₪; חלף הפרשה לפנסיה בסך 4,405 ₪; פדיון חופשה בסך 3,472 ₪; החזר הוצאות נסיעה בסך 1,278 ₪; שכר חודש יולי 18' בסך 11,296 ₪; על מלוא הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.7.18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בשים לב כי התביעה מתקבלת בחלקה בלבד, ובהינתן אחריותו של התובע למחדלי הנתבעת באי קיום מלוא חובותיה החוקיות מכוח משפט העבודה כלפיו, ובהתחשב בנסיבות הפסקת עבודתו, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ביום 22.12.2015 החליטו החברה המשותפת וחברת מנרב על ביטול הסכם המייסדים ותחת זאת חתמו על הסכם חדש בין חברת מנרב מצד אחד ובין חברת אד.פי ונתבעת 2, חברה בבעלותו ושליטתו של נתבע 2 (להלן: חברת טולוס ביניין) מצד שני (להלן: הסכם מנרב השני).

כמו כן, על בית המשפט לשקול האם התביעה הוגשה בתום לב והאם מצבה הכלכלי הרעוע של החברה נגרם עקב היתנהגותו של הנתבע (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.2008)), ורשאי הוא לבחון את סכויי התביעה ולפטור מהפקדת ערובה אם מצא כי סכויי התביעה גבוהים במיוחד (רע"א 686/21 קונדר תעשיות תעופה בע"מ נ' Origin Medical Devices, Inc, פסקה 13 והאסמכתאות שם (16.6.2021)).

...

עוד נפסק, כי על דרך הכלל "אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משמגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין" (רע"א 875/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, פסקה 5 (23.5.2011)).

יכולתה הכלכלית של חברת אד.פי - אני סבורה כי לא עלה בידי חברת אד.פי, שהנטל עליה, להוכיח איתנות כלכלית או יכולת לשלם באופן מיידי את הוצאות הנתבעים ככל שאלה יפסקו לטובתם.

סיכויי התביעה וקיומן של נסיבות אחרות המצדיקות אי חיוב בהפקדת ערובה - כפי שצויין לעיל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ולא שוכנעתי כי סיכויי התביעה של חברת אד.פי גבוהים במיוחד באופן המצדיק חריגה מן הכלל המחייב חברה בע"מ בהפקדת ערובה.