ביטול הסדר עם נושים מחוץ להליך חדלות פירעון

ע"א 6369/05 וע"א 9729/06 - גביית היטל השבחה וארנונה בעת מימוש משכנתה האם החיוב בגין היטל ההשבחה וארנונה מקנה לרשויות מעמד עדיף על הנושים, המובטחים והרגילים, בהליכי חידלות פרעון (פירוק ופשיטת רגל) ובהליכי כנוס נכסים למימוש משכנתה? בכל הנוגע לחיוב בהיטל השבחה, הרי לסוגיה זו חשיבות לא מבוטלת, בהיתחשב במסקנה אליה הגעתי לעיל, לפיה אין לראות במועד רישום המשכנתה כ"מימוש זכות" המחייב את תשלום היטל ההשבחה בד בבד עם הרישום.

חשוב להדגיש כי למרות שהמחוקק הקנה לרשויות המקומיות ולוועדות המקומיות לתיכנון ובניה כלים לגביית חובות ארנונה והיטל השבחה, בדמות הוראות חוק מסויימות, הרי שסעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] וסעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 אינם מקנים לרשויות המנהליות מעמד של נושה מובטח בגין חובות ארנונה והיטל השבחה, והוראות סעיפים אלה נסוגות בפני הסדרי הנשייה הרגילים.

השאלה שהתעוררה בהקשר זה בכל חוזקה היא האם החיוב בגין היטל השבחה וארנונה מקנה לרשויות מעמד עדיף על פני נושים אחרים? במסגרת הדיון בסוגיה זו נערכה הבחנה בין המצב המשפטי ביחס למעמד הרשויות בהליכי חידלות פרעון קולקטיביים, לבין מצב של מימוש נכסים בהליכי כנוס, המתקיימים מחוץ להליך חידלות פרעון.

...

גם אני סבורה כי ישנה חשיבות בשמירה על אחידות בסדרי העדיפות בין הנושים בהליכי כינוס ובהליכי חדלות פירעון, כך שלא ייווצרו שני סוגים של סדרי נשייה כתלות בסוג ההליך.

מקובלת עליי המסקנה אליה הגיע הנשיא כי הוראות סעיפים 324(א) לפקודת העיריות וסעיף 10(א) לתוספת השלישית אינן מקנות, כשלעצמן, עדיפות לרשויות על פני נושים מובטחים.

ת אשר על כן התוצאה היא כדלקמן - לעניין בג"ץ 7009/04 - (א) לגבי שאלת החיוב בתשלום היטל השבחה, בד בבד עם רישום משכנתה, הוחלט ברוב דעות של הנשיא א' גרוניס והשופטים ע' ארבל, א' רובינשטיין, ח' מלצר, י' דנציגר ו-ע' פוגלמן, לדחות את העתירה ולקבוע כי עסקת הלוואה המובטחת במשכנתה אינה מהווה מימוש זכויות במשמעות הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

נטען כי עו"ד בראונשטיין מייצג את הנושה בעניינים שונים, ועל כן יש חשש שמא בעת חתימת ההסכם פעל למען לקוחו ולא לטובת החברה ובעלי השליטה בה. הכרעה כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין בקשת המפרק והנושה להדחות, וכי יש לבטל את הסדר הפשרה.

גם תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א - 1981 מורה כי: "לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד". על דברים ברורים אלו חזרו בתי המשפט במקרים רבים (ראו למשל עש"א (ת"א) 14485-03-18 דן נ. עו"ד ישראל ברדה - נאמן לנכסי המנוח אמיר שמאי ז"ל (22/4/2018); צפורה כהן, פירוק חברות 280-277 (מהדורה שנייה, 2016); וראו גם סעיף 33(ד) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018).

מימוש הנכס, גם מחוץ להליכי הפרוק, משפיע על הקף הנשייה של הנושה ועל כן גם על כלל הנשייה בתיק הפרוק.

גם המלצה להסדר פשרה עם נושה, צריכה להיות מבוססת על בדיקה ממצה של סכויי וסכוני כל תביעה ובבקשתו לאישור הסדר הפשרה לא הבהיר המפרק מדוע יש לקבל את תביעת החוב וכיצד הגיע למסקנה כי יתרת החוב היא כנטען על ידי הנושה ולא על ידי יחידי מנגד.

...

גם המלצה להסדר פשרה עם נושה, צריכה להיות מבוססת על בדיקה ממצה של סיכויי וסיכוני כל תביעה ובבקשתו לאישור הסדר הפשרה לא הבהיר המפרק מדוע יש לקבל את תביעת החוב וכיצד הגיע למסקנה כי יתרת החוב היא כנטען על ידי הנושה ולא על ידי יחידי מנגד.

סוף דבר אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למינוי כונסי נכסים למכירת בית המגורים.

אני מקבל את טענת יחידי מנגד ומורה על ביטול הסדר הפשרה והחלטת בית המשפט מיום 14/3/2017.

תשלום נפרד לנושה מחוץ לגדר ההסדר רק על מנת "לקנות" את קולו בהצבעה על ההסדר מהוה היתנהגות פסולה, חסרת תום לב ופוגעת בעקרון השויון, ועל כן יש להיתעלם משינוי ההצבעה בעקבות היתנהגות כזו של מציע.

אמנם הוצע על ידי המערער להפקיד את כל התשלום בנאמנות עד השגת הסדר עם נושיה של אומיימה, אולם בשלב זה לא ניתן לדעת האם ומתי יאושר הסדר שכזה שבגדרו תאושר העברת המניות למערער.

כפי שצוין בדברי ההסבר לסעיפים אלה בהצעת החוק: "הוראות סימן זה נועדו להביא להגדלת השויון בחלוקת נכסי החייב בין הנושים. עיקר ההוראות המעגנות את עיקרון השויון בין הנושים נמצא בסדר חלוקת נכסי החייב בין הנושים בסימן ב' לפרק ה' בחלק זה, שעניינו סדר הפרעון. אך בכך אין די כדי להגשים את עיקרון השויון בין הנושים. בדרך כלל, קודמת חידלות הפרעון הכלכלית של החייב למועד הצוו לפתיחת הליכים כנגדו. פער זמנים זה מאפשר לחייב להעביר נכסים כאשר הוא כבר בחדלות פרעון, לנושים מסוימים או לאנשים אחרים. כך יכול החייב להעדיף נושים מסוימים על פני אחרים או להבריח את נכסיו מפני הנושים. כדי למנוע זאת, יש צורך בהוראות שיאפשרו לבטל עיסקאות שנעשו קודם לפתיחת הליכי חידלות הפרעון הפורמאליים. הוראות אלה 'מושכות לאחור' את פתיחת הליכי חידלות הפרעון אל נקודת הזמן שבה החל החייב להיות חדל פרעון מבחינה כלכלית" (עמ' 711).

הינה כי כן, לעקרון השויון מעמד רם בהליכי חידלות פרעון, והוא בא לידי ביטוי בהסדרים שונים המצויים בחוק.

...

אולם חרף מאפיינים מסוימים השונים משיטת המכרז, גם בהליך של התמחרות יש להקפיד על כללי הגינות בסיסיים המאפיינים את דיני המכרזים ובכלל זה על הכלל כי אין לאפשר ניהול התמחרות תוך מתן יתרון בלתי הוגן למציע אחד על חשבון חבריו (ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 422 (2001)).

הערכאה הדיונית אשר התוודעה באופן ישיר לנפשות הפועלות ולהלכי הרוח באולם בית המשפט הגיעה למסקנה כי בענייננו מדובר ב"העדפת נושה" ללא כל צידוק, הפוגעת בעיקרון השוויון ובחובת ההגינות המוטלת על כל הצדדים להסדר.

התוצאה היא שהערעור נדחה בלא צורך בתשובה.

המערער הוסיף וטען כי עתה לאחר שנודע לו כי ניתן כנגד היחיד צו פתיחת הליכי חידלות פרעון, הוגשה מטעמו תביעת חוב מסודרת והוא מבקש לממש את הבטוחה.

הנאמן סבר כי המערער לא עמד בנטל הוכחת המוטל עליו וכי הסכם ההלוואה הוא כסות שנועדה לשמר זכויות היחיד במקרקעין, באם יפסיד היחיד בהליך בוררות אשר היתנהל כנגדו בידי נושיו.

ראה בבש"א (מחוזי נצרת) 1214/09 א. ג'בארין בע"מ נ. הנאמן על הסדר נושים (ניתן 14/12/09).

משך החזר ההלוואה והעובדה כי נימסרו שיקים משוכים מחשבון חברה של המערער ואילו היחיד מילא בהם כמוטב את שם החברה שלו, אין בהם די על מנת להוביל למסקנה החד משמעית אליה הגיע הנאמן ולפיה הסכם ההלוואה לא היה ומכוחו אף המישכון, כוחו בטל.

הנאמן רשאי לקיים את הבירור העובדתי הנידרש והראוי בתביעת החוב או שהצדדים רשאים להסכים על בירור התובענה מחוץ להליך חידלות הפרעון אשר ליחיד.

...

לאור העובדה כי לא הובאו ראיות מספקות לתמיכה במסקנתו של הנאמן או בכל מסקנה אחרת ואין בכוונתי לקבוע מסמרות באשר לתוצאותיה של הכרעת החוב, אלא לקבוע כי אין די במסכת העובדתית הנתונה על מנת לתמוך בהכרעתו של הנאמן, אלו הנסיבות בהן יש מקום לביקורת שיפוטית על הכרעת הנאמן.

כך או אחרת, לא ניתן להותיר הכרעת הנאמן על כנה, בנסיבות אלו ואני מורה על ביטולה ועל השבת תביעת החוב אל הנאמן.

סוף דבר, ערעור המערער מתקבל במלואו והכרעת הנאמן בתביעת החוב בעניינו מבוטלת.

ביום 04/09/23 הגיש היחיד תגובה ממנה עולה כי משא ומתן עם הנושה עריית נצרת הוביל להקטנת החוב בצורה משמעותית, לסך של 27,581 ₪ ולהגעה להסדר מול הנושה לסילוק החוב ב- 60 תשלומים זהים ורצופים מחוץ להליך חידלות הפרעון.

מובהר בזאת ליחיד כי עליו לעמוד בהסדר התשלומים אליו הגיע עם הערייה וזאת החל מחודש אוקטובר 23, שאם לא כן, תוכל הערייה להגיש הודעה מתאימה, על אף החרגתה מההליך והיחיד יעמוד בפני סיכון לביטול ההליך בעיניינו בשל טעם זה בלבד.

עיינתי בהצעת הממונה וכן בתכנית שעלה בידי הצדדים לגבש, למרות שמדובר בפריסת תשלומים הנמשכת מעבר ל-36 חודשים הקבועים בדין, אך נוכח נסיבותיו האישיות של היחיד אשר מטעמי צינעת הפרט אין מקום לפרט אותם כאן ובשים לב לאינטרסים הגלומים בייסוד חוק חידלות פרעון, דהיינו שקום היחיד מחד והשאת החוב לנושים מאידך דומה כי יש הצדקה להארכת תקופת הפריסה על מנת לתת מענה למטרות החוק.

...

לפיכך, אני מורה, בהסכמת הנושה עיריית נצרת והנאמן, על החרגת החוב לעיריית נצרת מהליך זה וההפטר שיחול במסגרת הליך זה לא יחול על החוב עיריית נצרת.

ראוי לציין כי מאחר ועסקינן בתוכנית שיקום לתשלום דיבידנד מלא בתוספת הוצאות הליך, ולנוכח נסיבותיו האישיות והכלכליות של היחיד כפי שתוארו בדוחות בעלי התפקיד, בשים לב להסכמת הצדדים ועל מנת לאפשר ליחיד לעמוד בצו התשלומים ולהביא לשיקומו הכלכלי, סבורני כי יש טעם בהארכת התקופה ל- 60 חודשים כמבוקש.

לפיכך, לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט ובהסכמת היחיד, אני מקבלת את הסכמת צדדים ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.