ביום 17.9.03 בשעה 08:30 או בסמוך לכך, לאחר כחודש בלבד מתחילת עבודתו, ובהיותו עובד חדש וטרם אף חלפה לה תקופת ההדרכה, עת עבד התובע במפעל נילית, על מכונה הנקראת חתכת בפירקת מיכלי אוטוקלאק המכילים חומר של פלסטיק נוזלי בטמפרטורה של כ-300 מעלות בתוך מכונה שיש בה מי קרח, וזאת בשירות נילית ואשמורת ועל פי הוראותיהם, נפצע התובע בתאונת עבודה כאשר בסיום אחת מהפריקות, ניסה התובע לרדת מהבמה של המכונה באמצעות מדרגות הברזל של המכונה, הוא החליק על הלכלוכים (כך במקור) לרבות המים והשבבים שהיו על המדרגות, הנוצרים בסיום פריקת המיכל, "מהפיצוצים" עקב המפגע שבין הפלסטיק הנוזלי החם ולחץ האויר שנוצר אחריו, עם סיום הפריקה, ובין מי הקרח שבמכונה הוא נפל ונפגע ממדריגות הברזל.
בטל/1 שזהו השחזור התובע-ערך ביום המקרה במפעל בפני העד מר דנני, צויין כי הארוע אירע בזמן שהתובע הניח רגל על מנת להניח על המדרגה מתחת לבמה, מעד והחליק.
...
אובדן כושר השתכרות לעתיד-אין לדעתי להפעיל את ההלכה, אשר נפסקה בע"א 146/87 והתובע חזר לעבודה אומנם אחרת, ללא נכות והוא בעצמו ויתר על טענה זו, נראה לי כי ראש נזק זה בעלמא.
סוגיית כאב וסבל-כאן דעתי שונה, אני סבור כי הפגיעה עצמה למרות שלא הותירה נכות הינה פגיעה לא קלה, ולפיכך, אני סבור כי מרכיב הכאב וסבל אמור לעמוד על סך 20,000 ₪.
נכויים:
כאמור אני מקבל את החישוב שנערך על ידי ב"כ נתבעים 1,2 והניכו יעמוד על סך 9,889 ₪.
